גברו עלי

מי את.
מה את בכלל רוצה מהחיים האומללים שלי.
שנזרקתי לתוכם בלי הכנה.
מרגישה אומללה
הכאב שורט לי את הלב
בטפריו החזקים, הפוצעים והמייסרים.
הביצה שלו טובענית ומלוכלכת מדי,
לנשמה היפה שאני.
אבל אני בוחרת,
במלוא דעתי המיושבת,
לברוח. לתוכו.
כי אין לי מקום אחר,
אף אחד לא מקבל אותי באמת,
לא מבין,
לא מכיל.
מכל כיוון אני נחנקת, נזרקת.
הכל סוגר עלי,
מרסק אותי
גומר אותי.

אז נגמרתי.
הכאב שבר אותי,
הכעס אכל בי,
הקנאה האיומה שבי
שכנעה אותי
שכבר אין לי מקום
עם כל הרוע שבי.

מכריחה את עצמי לחייך,
אבל הקו הזה עקום מדי.
משוועת לזנוח הכל, להתנתק, להתלכלך.
אבל לא רוצה, לא מסוגלת, בך לבגוד.

תהומות של כאב,
קריעה בין טוב לרע
יש בי.
ושנים אני נלחמת
לשתוק.
אותם למחוק
מתוכי.

אבל היום הם גברו עלי,
כי נפלתי בקרב.
חלל
שלל
לאויב מר
שעלי גבר,
אותי גמר