…
למה אני לא אחת כזאתי
שבנים לא מעניינים אותה??
הי אהובה!
האם גם את מתמודדת עם "הבעיה" בני דודים או בנים בכללי?
אז נכנסת לפוסט הנכון:)))
אני מתמודדת בעיקר עם בני דודים.
יוצא לנו הרבה להיפגש,
לא מדיי אבל הרבה..
{כל פעם זה בנדוד אחר ממשפחה אחרת מצד אחר בסיטואציה אחרת}
ככה שאין לי משו מסוים עם משהו אחד.
אבל אני לפעמים מייסרת את עצמי,
למה עשיתי את זה,
זה פשוט מפתה צריך להיות הכי חזקים בשביל לא להתפתות אחריהם
ברוב הפעמים הבני דודים מתחילים.
מתעניינים.
שואלים שאלות.
או סתם זורקים משהו.
וקשה לי להגיד לא!.
כי זה מגיע לקשר נפשי,
אבל בלי לדבר על זה…
אבל אני מתנחמת בעובדה שהוא בנדוד.
ושזה בסדר אבל זה לא נכון!
לאאא!!!!!!
זה הכי לא בסדר, כי הוא בן, והוא לא אח שלי, הוא ב-ן-ד-ו-ד–!
זה מתבטא בשיחות קורצות כאלו:(
צחוקים, בדיחות, או סתם שטויות.
{רק משו אחד קטן=) אני נורא מקפידה לא להישאר איתו לבד גם כי זה מביך וגם כי אני די יודעת ת'גבול}
מקווה שהבנתן אותי=)
או לפחות עזרתי למשהי:)))
אני צודקת?
אני רוצה לדעת אני לא מתייסרת סתם.
כי זה סבל בשבילי…
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
20 תגובות
כן..
את צודקת..
ואת צודקת גם שזה קשה..
כנראה אם היו לי בני דודים בסגנון הזה, אז גם לי זה היה נורא קשה….
חחח.
נרשמה הזדהות עמוקה. ??
ואת ממש ממש לא לבד, נשמה.
אהבתי שכתבת על זה…
מעריכה ?❤
את הכי צודקת. וואו כמה שאת צודקת.
מעריצה אותך ככה שאת מצליחה ומתמודדת.
מנסיון שלי הכי כדי לך להמשיך להצליח. למרות שזה קשה בטרוף.
מבינה אותך.
מחזיקה לך אצבעות…
צודקת.
הזדהות.
ממש משתדלת שלא
כשכן.
מייסרת את עצמי אח"כ.
כי זה הכי לא בסדר בעולם.
אוףף
ואם זה בני דודים לא שומרי תומ"צ שלא מבינים ולא קולטים למה את לא מתייחסת ולמה אפילו שממש משעמם לך את לא יכולה לדבר איתם, או לשחק איתם (משחקי חשיבה.. כן? לא ילדים…) והם ממשיכים לשאול אותך ולהתעניין (אפילו על יהדות, ואז את גם מרגישה שליחה..)
אז אני משתדלת לענות בעדינות ואנחנו אף פעם לא גולשים לרגש, בכלל לא.. וגם ניראלי שהם יודעים שיש נושאים שעליהם לא מדברים..
ואפילו לפעמים מרגיש לי שזה קידוש ה' לדבר איתם, בעדינות כמובן וכו..
אבל זה לא נכון…
וואי נכון
שניה, זה בן דוד הרי. נכון שהוא לא אח, אבל מה הבעיה לדבר איתו?
אין בעיה לדבר.
אבל מבחינה הלכתית את יכולה להתחתן איתו…
שלוש נקודות
אוף תדעי שאני מזדהה המון.
אומנם בצורה קצת הרבה שונה, לא משהו שתחשבי עליו.
אוהבת ומעריכה כל רגע❤
אני מבינה אותך נורא.
קודם כל, אני מבינה שזה בקטע ידידותי בלבד, כמו שאמרת שזה לא משהו מתמשך עם מישהו מסויים. זה כבר קצת יותר טוב. במיוחד שאת יודעת את הגבולות. אבל, המדרון הזה חלקלק יותר ממה שאת חושבת.. ומהר מאוד תוכלי למצוא את עצמך מדברת על נושאים לא מתאימים או אפילו עוברת על הלכות ייחוד ח"ו. ואת זה אנחנו לא רוצות בכלל, נכון? אז אני מציעה לך לנסות לשמור על דיסטנס. אפילו שהם אלה שפונים- לענות בקצרה ובקרירות, שלא יהיה פתח לצחוקים וכל הנ"ל. כמה שפחות להתלהב, תכניסי לך לראש שזה לא בריא. אם תתמידי, בעז"ה תרגישי שנוצר ביניכם מרחק והם מכבדים אותך כמו שמגיע לך- נערה יקרה וטהורה שכמוך.
בדיוק כמוך.
ותמיד אחרי זה אני ירצה להרוג ת'עצמי
כי זה מבאס אותי
שאני לא מצליחה להתגבר.
עפ"י ההלכה הוא לא נקרא קרוב. אפשר להתחתן איתו והוא כמו כל אדם זר…
אגב, אם אני לא טועה גם דודה לבן זה בעייתי ואולי דוד לבת לא
שמעתי על משהו שדוד זה לא בעיה אבל באמת אשמח אם ידברו על זה כי אני לא יודעת ובאמת אני מדברת עם דודים שלי (משפחה קטנה אני בת דודה בכורה עם הפרשים משמעותיים ביני לבני הדודים ובנות הדודות האחרות וגם ככה אני כמעט לא מדברת עם אף אחד ויוצאת הסנובה של המשפחה)
לכן גם לא הגבתי ישירות לפוסט כי אני פחות מכירה את ההתמודדות…
ולכותבת הפוסט- כל הכבוד על המודעות והרצון והכיוון של לעשות כפי האמת גם כשזה קשה.
רק אני נהנית ואינלי מצפון?
אופס.. הפוך. דוד יכול להתחתן עם אחיינית
מעניין כי שמעתי פעם שמותר לדבר אפילו שיחות נפש עם דוד ואין לי מושג אם זה נכון (ואני חייבת לדעת!)
וואו,
תשמעי,קודם כל,עצם זה שיש לנו,בגיל ההתבגרות הפורה את הרצון הזה,זה הדבר הכי מדהים בעולם שיש! זה כל כך טבעי ונורמאלי! וזה מה שבתכלס יוצר בנית בית נאמן בישראל…!
מבינה אותך,גם לי יש קטעים כאלה עם בני דודים..נראה לי שתעשי עם עצמך חושבים ותשימי לעצמך את הגבולות שמתאימים לך.מה מרגיש לך נוח ובסדר ובאמת לא עובר את הגבול ההלכתי.
מקווה שתצליחי…
אוהבת?
בדיוק לאחרונה יצאה לי לדבר על זה..
חושבת שאם חכמים קבעו עליהם איסור ייחוד כנראה שיש בזה משו
בעייתיי…
בהצלוחהה לכולנווו
כן,את צודקת.
ואם רק היה לי כח הייתי מתחילה לפרט כאן למה..
אבל בכול אופן;
לטובתם,ובעיקר לטובתך-תנסי להרפות מהעניין,להתנהג רגיל ולא לתת ללב להשתלט עלייך כל פעם שאיזה בנדוד מתחיל לדבר איתך.
בהצלחה.
אכן זה לא קל לעמוד בסיטואציה הזאת, במיוחד שאת צריכה להיות "שומרת הסף" והם לא משתפים פעולה… ובמיוחד שזה נחמד…
חשוב לזכור שחלק מהדברים לא נתונים לשיקול דעתך אלא ממש כתובים בהלכה ומנהג שלנו. הלכות יחוד – כמובן. אבל גם בנוגע לדיבורים וצחוקים יש לאלוקים מה להגיד, והדברים יותר נחרצים וחמורים ממה שחשבתי לפני שבדקתי את הדברים.
הערה נוספת – ההלכות האלו צריכות להישמר לא רק בתור שמירה ממצב לא רצוי אלא גם פשוט בתור הלכה. אם נגיד הייתם לבד, במקום וזמן שאסור, אז אפילו אם בפועל לא קרה משהו גרוע, זה לא בסדר.
בהצלחה לכולנו 🙂