מה שרואים מכאן לא רואים משם.
לא יודע אוףףףף
מה זה ההתלבטות הזאת היא ענקית. כבדה.
באמת שבלתי אפשרי לעמוד מולה.
היא באמת צודקת שהקושי ענק.
ככה היא אמרה למנהלת סניפים החדשה.
אבל מצד שני הרווח לא קטן.
את פועלת את מה שהרבי רוצה.
ושוב היא בוכה מולי.
אני כמעט נכבה.
הבלבול ענק.
היא צודקת.
אבל למה להרטיב אותי?
ועצות הצעות נשמעות דרך הטלפון
"תכתבי לרבי"
"הקושי מראה כמה שזה חשוב"
היא באמת מבולבלת וצודקת
למה למען ה' היא צריכה שוב להסתבך במקום זר בסניף הקטן?
למה היא צריכה שיכעסו עליה כי בית הספר נשאר מלוכלך למרות שזה לא נכון…
למה למען ה' היא צריכה להסתבך עם כל הפרטים הקטנים שמבחוץ אף אחד לא רואה?
למה?
שנה שעברה היא גם לא ראתה את כל זה
החיים נשאבים. לא רצית ללמוד לספר החינוך?
בעז"ה היא תחליט. תקבע.
והרבי יעזור גם הוא לראות מה תעשה שנה הבאה.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
7 תגובות
ואוו, בהצלחה?
שרהלה
מעריצה אותך ממש!!
במקרה נכנסתי לכאן וראיתי
מבינה מניסיון שלי כמה זה קשה
וזו באמת זכות ענקית!
להיות בסניפים הקטנים-
שאם לא את, אין מישהו אחר שיעשה את זה
שם באמת צריך אותך, אתכן 🙂
בסניפים הגדולים -זה הכי קל להיות, הכי נוח
והרבה פעמים גם יותר מספק,
אבל יש כל כך הרבה בנות שיכולות לעשות את זה
ואת יכולה לעשות משהו שלא כולן יכולות!
מתפללת בשבילך שתבחרי מה שהכי נכון לך וטוב
ובטוחה שמה שתעשי יהיה לנח"ר הרבי 🙂
רואים עלייך שזה מה שחשוב לך!
אומרת לך כמפקדת בסניף פצפון הרבה שנים, מפקדת בסניף גדול, וגם מראיה של מנהלת סניפים ב"ה… ??
כל הכבוד שאת נשארת!!
אני השנה החלטתי שזהוווו
אין לי כח יותר…
שנה הבאה אינמצב שאני חוזרת להדריך
וואי אני כזה מבינה אותך
קרה לי מקרה דומה ובאיזשהו שלב עלה לי הסעיף והחלטתי שתקחו מישהי אחרת שמסוגלת לזה, ואני- זה לא הבנאדם המתאים אז סורי אבל לא..
הרווח הוא גדול, צודקת. הנחת לרבי ענק, ממש צודקת. בסוף כן יש סיפוק, אבל אני לא בטוחה שהרבי רוצה אותך עצבנית מהשליחות הזו.
מעריצה אותך ברמות שעמדת בזה!! (כי אני לא..)
אני עומדת בזה ב"ה ויש את רגעי הקושי והלחץ והבלבול.
אבל יש גם רגעי סיפוק ב"ה ויש גם רגעים שהם לפעמים מעמידים מולך מראה ופשוט מראים לך שזה חשוב לך, זה נראה לי המקום היחיד שאני באמת מרגישה התמסרות לרבי 100% ובאמת בחיים לא הייתי מוותרת על השנה הזאת!
אבל לא בטוח גם בכלל שלך זה היה אותו דבר…
לא יודעת למה אבל מה שעולה לי עכשיו זה שיש איזה ביביסיטר שאני לא סובלת לעשות אותו ושוקלת בענק האם לפרוש ממנו, אני כל הזמן צריכה להיות שם בהיכון ולא פעם קורה שאני צריכה להחליט לאיזה מן הילדים להפנות את התשומת לב וכל תשובה תהיה לא נכונה. במידה מסויימת שם אני מרגישה שאין אני לא עומדת.
כל אחד ומקום השליחות שמתאים לו.