בין התווים

יש רובד עמוק יותר לשיר
הוא חזק, חודר, מאפס, ממקד, מחבר ואמיתי יותר מכל דבר אחר בעולם…
קבוצת תווים ביישנית הנפרשת על גבי חמשות ועוד חמשות, ויחד, מפיקה את עולם הניגונים המופלא.. ניגוני חב"ד…
כמה דובר על כוחו של ניגון.. על משמעותו ועוצמתו של הניגון הקדוש, הטהור, שיסודו בהררי קודש, שכל כולו זועק טהרה ורצון לקשר בלתי אמצעי עם ריבונו של עולם, בוראו ומנהיגו.
אבל זהו?… זה קצת מצומצם להסתפק בניגונים.. והרי עולם המוסיקה הינו עולם מופלא, מרתק ומושך..
ועוד בתור אחת שמבינה קצת במוסיקה… שמחפשת את המעבר, את היצירות המורכבות, המרנינות את הנפש.. אותן יצירות שכשאני מנגנת כולם מחמיאים לי, מצטופפים סביב הפסנתר ומביטים בהערצה..
כן, וגם.. גם את השירים הקצת יותר שטותיים שמצליחים להוציא אותי ממצבי רוח מורכבים, שגורמים לי להרגיש עממית..

לא כל סוגי מוסיקה נכנסו לחצרו של האדמו"ר הזקן, אלא רק אותם ניגוני נשמה וניגוני שמחה המסוגלים לעורר את הכוחות האיכותיים והחיוביים שבנפש, מתוך חווית האמונה וביטחון בה'.
הוא הרחיק כל סגנון שמעורר עצבות וייאוש מצד אחד או הוללות והפקרות מצד שני.

הנגינה הפכה להיות כלי שרת מעשי אצל אדמו"ר הזקן כדי לקרב יהודים לאמת של ה'.
פעם עבר אדמו"ר הזקן דרך העיר שקלוב. גאוני שקלוב שלא היו נמנים על עדת החסידים הכינו קושיות עצומות בגמרא כדי לבחון את גדולתו.
גדולי הגאונים הגיעו לאכסניה שלו ושאלו את שאלותיהם. הרבי לא הסכים לענות לאף אחד מהם, אלא בפומבי.
כינסו הגאונים אסיפה רבתי בבית המדרש הגדול של שקלוב והזמינו את אדמו"ר הזקן לבוא ולדרוש בפני הקהל ולענות על קושיותיהם.
הסכים אדמו"ר הזקן והגיע לבית המדרש ביום המיועד. בית המדרש היה מלא מפה לפה וכולם חיכו בדריכות לדברי האדמו"ר 'בעל התניא'.
כאשר עלה על הבימה, אמר: "לפני שאומר תורה אנגן ניגון". והחל לשיר בדבקות גדולה כהרגלו. בבית המדרש נהיתה דממה וכולם שקעו בעמקי מחשבותיהם עד אשר לא הרגישו היכן הם נמצאים.
בסיום השירה כשהתעורר הקהל מהחוויה העמוקה, הודו כל הגאונים שבזמן שירת הניגון נפתרו להם כל קושיותיהם וכל שאלותיהם.
בכוח ניגון הדבקות פתח הרבי את מעיינות החכמה החבויים בעמקי הנפש.

מוסיקה אינה רק צירוף של תווים ומנגינה, בתוך מוסיקה נמצאת נפשו של מחבר הניגון… מהותו ועצמותו, אמונותיו והשקפותיו… כשאת שומעת, מנגנת או סתם מזמזמת לך מוסיקה, את מתחברת למחבר הניגון, נפש בנפש…
נו, אני לא באמת מוכנה לחבר את נפשי בנפשם…