ביי לך, עולם.

"ניסיתי- משכתי- נכשלתי- וביי"
צריבה עמוקה נשיפה נשיכה חזקה של שפתיים טיפות של כאב נופלות על הארץ צובעת ת'ירוק באדום
דקירה בחזה סחיבה משיכה גרירה איטית של רגליים,
מאמץ עילאי לשמור על שפיות לפקוח חזק שתי עיניים,

הכרה מעורפלת ראיה מטושטשת הנפילה היא כמעט לא נמנעת,
המחנק בגרון לא נותן קצת לנשום מאבק על אויר, מיותר.

חושך סמיך ערפל מבורך, הרפיה מידית של גפיים,
גוף שנזרק, מושלך בצדיי, דרכים מלאות אבני נגף,

דומם וסותם שותת, מדמם, לא החזיק מעמד בינתיים,
הצימאון שגבר גבר על הכל פקח לעצמו ת'עיניים
גרר את הגוף הדווי הכאוב נמשך כמו אייל אל המים,

וראש שדופק שדואב שכואב נתחב בעוצמה אל הפלג,
והגוף משתרך כמעט מאליו מתרפק בערגה על הזרם,
שהפך את צבעו משקוף לאדום מזדהה עם כאב הידיים,

שחפרו שחתרו שניכשו שזרעו וקוו לראות תוצאות,
נשרט נחתכו נפצעו דממו השקו אדמה בדמעות,

שנשרו כמו טיפת של טל שחרית מטהרות נשמה נשימה,
ניתזות על פצעים פתוחים וטריים שורפות מבעירות את הסבל,
שבא והולך והולך ושוב בא תופס את המוח כמו צבת,
מתלפף ואופף את הגוף החלוש שגם כך כמעט והוכרע,

ועכשיו הוא רפוי נסחף עם הזרם,
ויתר על הכל בשביל כלום,
כי אין לו עוד כוח לקום ולברוח-
הוא אומר שלום ליקום…