האם אני יכולה לבחור? /חלק ב'

תתפלאי לשמוע שכן

בפרק הקודם דיברנו על כך שהקב"ה נתן לנו אפשרות לבחור מה נהיה בעולם. אמנם, המצב הפיזי, הגשמי וכו' לא בידינו, אולם על הבחירות הרוחניות שלנו כן יש לנו בחירה, האדם בוחר אם להיות צדיק או רשע.

בפרק הזה נרחיב את ההבדל בין ההתייחסות של תורת החסידות לתורת המוסר בנוגע לבחירה חופשית וננסה לראות איך אנחנו יכולות להגשים את המושגים האלו בחיי היום יום…
הגישה של תורת המוסר לבחירה החופשית
ספרי המוסר טוענים שמסיבה זו, חוזר בתשובה אינו צריך לכעוס על עצמו כאשר מחשבות רעות פוקדות אותו בתפילה או ברגעי קדושה והתעלות, כי מחשבות אלה נקבעו לאדם כניסיון משמים, ואינן נובעות מבחירה. בכל יום מעמיד אותנו הקב"ה בניסיונות שונים, ועלינו מוטל לעמוד במבחן, ולהוציא מכל סיטואציה את הטוב ביותר – גם בתוך ליבנו ומחשבותינו, כפי שאמרו חז"ל: "הוי דן כל אדם לכף זכות" (פרקי אבות א, ו). אנו לא קובעות את האירועים שנעבור בחיינו, וגם לא קובעות את אופי הניסיונות שאותם נקבל, אנחנו רק יכולות לבחור איך נתמודד.

הגישה החסידית לבחירה החופשית
"ובחרת בחיים" – הרבי בחר לענות ולהתייחס לכל אדם ששאל את שאלתך בנוגע לקיום הבחירה החופשית. לכל אדם ששאל בחר הרבי לענות באופן שונה בהתאם לאדם ששאל את השאלה, כי בחירה חופשית זה נושא רחב המעסיק אותנו בהמון צמתים בחיים והוא אישי לכל אחד.

אחת התשובות שאני אוהבת לקרוא היא תשובה לנערה שכתבה לרבי שאינה מצליחה לחשוב על חתונה לבחור חסידי. והרבי ענה לה שתפסיק לקרוא ספרים בהם החתונה והקשר מתוארים כפרק זמן מתוק. כי ההבדל בין המציאות לדמיון הוא ענק.

יכולת הבחירה של הנערה לחשוב על נישואין לא יכולה להיות ניזונה מעולם הספר. הרבי מבקש ממנה לבחור להסתכל על המציאות במשקפיים אמיתיים.

איך נבחר לבחור?
הרבי בחר לשלוח שליח צעיר לעיר בגרמניה לדפוק על דלתו של ניצול שואה ולבקש ממנו לבחור בטוב למרות שבאותו זמן הוא והתאוריה שלו היו רחוקים מאוד מלהיות מקובלים.

הניצול ד"ר ויקטור פראנקל, כתב ספר ידוע בשם "האדם מחפש משמעות", בו הוא מנסה לתאר בצורה פסיכולוגית היכן נמצאת נקודת הבחירה שלנו, וממחיש אותה באמצעות סיפורים ממחנות ההשמדה, סיפורי ייאוש כנגד סיפורי גבורה – תחת אותם מצבים ולחצים פסיכולוגיים מאיימים. כך למשל, הוא מספר שראה קצין נאצי פונה בתקיפות ליהודי חלש ומסכן, וקרא אליו בגאווה: "אתה יהודי פחדן". היהודי השיב לו: "נכון, אני באמת פחדן, אבל אם אתה היית פוחד עכשיו כמוני, היית בורח מרוב בהלה!"

ד"ר פראנקל ראה באמירה זו ביטוי לנקודת הבחירה שיש בכל אחד מאיתנו, כלומר ההתייחסות האישית שלנו למאורעות, גם במצב של פחד איום ונורא.

הבחירה קיימת – אבל מוגבלת
אין לנו אפשרות לשלוט על מצבים של רגשות חזקים כמו פחד או כעס או תסכול, אבל אנחנו בהחלט מסוגלות לבחור איך להתייחס למצב – למרות הרגשות והמחשבות הפוקדות אותנו.

לדוגמה נערה שפוחדת מאוד יכולה לבחור לנהוג באומץ, ובחורה שכועסת מאוד יכולה להתגבר ולא לענות למרות הכעס העצום. כשחברה נעלבת יש לה את אפשרות הבחירה של מה ואיך לענות למרות הפגיעה.

לנתב את הרגש
חז"ל כתבו שגם כאשר אדם נולד ב"מזל מאדים", כלומר עם אופי מולד של שופך דמים (!), הוא איננו מוכרח להפוך לרוצח, כי ביכולתו לנווט ולבחור לשנות את אופיו, ולהיות שוחט או מוהל (או לחילופין, מנתח או פעיל במד"א שלא מתרגש ממראה הדם).

חז"ל מספרים לנו כי דוד המלך נולד במזל מאדים, והוא ניווט את רגשותיו בכדי להלחם באויבי ישראל (מסכת שבת, דף קנה-קנו). כל אחת מאיתנו נולדה עם מתנות – לבית מסוים, להורים ואחים, ארץ, קהילה… ועוד יש לכל אחת מאיתנו את הזכות לבחור…

לסיכום

בלשון הקודש בחור ובחורה נקראים כך משום שהם בדיוק בגיל הבחירה – אמנם אין לך שליטה על האירועים שתעברי בחייך, וגם לא תמיד על המחשבות שיעלו בראשך, אך יש לך בחירה מלאה על יראת השמים שלך, כלומר ההתייחסות האישית שלך למצבים, הבחירה לעשות טוב, להאמין בה' ולבטוח בו, ולקיים את המצוות חרף ניסיונות. זוהי נקודת הבחירה שלך, והיא מגדירה את מי שאת באמת.

בברכה להצלחה בכל הבחירות שלך, חופית
hofit770@gmail.com‏