תדעי.
את לעולם לא
תדעי
על כל ההודעות
שאני כבר מנסחת
מקלידה
באה לשלוח
ועוצרת.
מוחקת.
מעיפה לזבל.
אני לא רוצה להיות
'חופרת'
ובסך הכל את מקבלת
רק 20 אחוז מתוך המאה
שאני כותבת.
את לעולם לא
תדעי
על כל מה שכתבתי ולא
קיבלת
כי לא שלחתי.
זה חופר, זה לא קשור, זה דפוק, זה מפריע
זה מגוחך, זה מעצבן, זה עלוב, זה ארוך מדי
זה חושפני מדי.
לא,
את לעולם לא
תדעי
על כל ההודעות שאני כותבת לך
ומוחקת.
את לעולם לא
תדעי.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
13 תגובות
יואו זה מזכיר לי ברמה מפחידה שיר אחד שכתבתי…
כואב ומסובך ואוכל את הלב.
דבר אחד אני יכולה להגיד לך, בעצם שני דברים.
אחד זה שאת נורמלית. וזה שלב. שכל אחת עוברת ותעבור אותו.
דבר שני, זה שהמודעות שלך היא המפתח שלך בשביל לצאת מזה.
זה שאת כל כך ברורה עם עצמך על מה קורה לך, זה ענק.
ואני בטוחה שאת תצליחי להשתחרר.
המון הצלחות!!!!!
תתפלאי לשמוע
אני מרגישה
לא יודעת מה איתך.. אבל זה שהצלחת למחוק ולא לשלוח זה ואוו בעיניי.
לפעמים אני שולחת דברים (לאו דווקא בקטע של חברות שלי מהכיתה) ויכולה להתחרט על זה ממש אח"כ
לא ככ הבנתי..
למי רצית לשלוח הודעה?
למה לא שלחת?
מה דפוק וחופר וכו וכ?
סליחה על החפירה
כמעט ולא שלחתי??
נכון היא לעולם לא תדע.
השאלה אם את רוצה שהיא תדע..
את רוצה להרגיש חופשי? פשט תכתבי לה מה שעולה לך..
אל תתעכבי, תזרמי;)
זה הרבה יותר כיף וקל ככה לחיות..
(ולא שזה לא קורה לי, זה קורה.. אבל אחרי שזה קורה, אני חושבת שבאמת עדיף פשוט לכתובב.. אם היא תרגיש שאני חופרת אני ירגיש אתזה בתגובות שלה או בדיבור..)
אאוץ'. כמה הכאבת לי עכשיו אתלא יודעת.
רגע על מי מדובר? הודעות למשפיעה או חברות?
כמוני כמוך
אבאלה.
זה בולל אני, ישמצב שאני כתבתי תפוסט הזה ושכחתי??
חבל.
אולי אני כן רוצה לדעת.
ולא יודעת למי את רוצה לשלוח אבל אם היא חברה היא לא תראה בזה שוב עליבות, בושה או הבכה.
נ.ב. אהבתי את השם! חומר שלי בהסטוריה…
וואו, כמה זמן לא הגבתי סתם בפוסט…
אבל פשוט נגעת לי עמוק.
ונ.ב. אהבתי את השם שלך!
אוף מזדהה ברמות!
לפחות זה מראה על חשיבה לפני דיבור או מעשה.. וזה משהו גדול.
הבעיה היא שהרבה פעמים אני גם נופלת. רק אחרי ששלחתי את ההודעה או שאמרתי משהו אני מתחרטת על זה.