לפעמים אני חושבת שעדיף לחזור לגן.
להיות הקטנטונת שכולם אוהבים ומפנקים, שהכל מותר לה.
להיות הדוב שמוענק לו החיבוק,
הגור הקטן שכולם מגינים עליו.
ללכת לגן ולשחק כל יום, כל היום.
לקשקש על הדף בחופשיות, בלי מגבלות של 'בתוך הקווים' ופרופורציות.
לשפוך את הנפש על הנייר…
לפעמים אני חושבת שעדיף לחזור לגן
זו שתמיד מתירים לה הכל, והיא לא חייבת ולא אשמה
זו שלא צריכה לחכות 6 שעות ואפשר רק שעה
זו שצריכה לקבל הכל
זו שזכאית כי היא "הכי קטנה"
ולפעמים אני פשוט רוצה.. לגדול.
לעבור את הגיל הזה.
כי גם כשאני אהיה בגן, בסוף אגיע לכאן…
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
12 תגובות
יואווו את רושמת יפהההה
תודה 👍
תובנה יפה
יתכן בהחלט 😉
חחח…
וכשהיינו בגן רצינו להגיע לגיל הזה…
#געגועים
נכוןן..
החיים מפתיעים לפעמים 😎
חמודדדד
לא אכפת לי גם להיות קצת בייבי
לבכות לאכול ולישוןןן
אבל אין לי כח לעבור שוב הכל
חחחחחח
אני מרגישה שהחכמתי
את כותבת יפההה
יאווו עושה לי חשק כל כל… יצא לי כמה פעמים להיות בגנים ואני פשוט מקנאה בילדות שםם😥😥
זה כזה נכוןןן
להיות חופשיה לשחק בחול ולחשוב שיש לי הכל…
נהדר
נהדר
עבדתי בגן הרבה שנים ותמיד
הרגשתי בוגרת ובנפש ילדה
חמודדד אהבתי את התובנה