אני פיצול אישיות,
מרגישה כל כך מוזר.
כל חברה מכירה אותי אחרת,
ובסוף שום דבר.
לא יודעת מה לבחור בינתיים,
כל אחת רואה בלבוש אחר,
לא בקטע מדרדר.
לא יודעת מה אני רוצה להיות,
איזה בית להקים
מתנחלת בדרום
או בני ברק, מאה שערים?
חב"דניקית?
הלוואי.
מנסה להתחבר,
אולי
בסוף אשאר
חסידה של הרבי…
הכי קורץ לי,
ליטאית.
הסגנון הזה מושך אותי,
מלהיט.
אבל הרב קנייבסקי,
מזמן נפטר.
גם החזון איש
הרב שטיינמן
הרב שך.
אולי אהיה גוראית?
ת'חסידות כל כך אוהבת.
אבל למנהגים,
אנ'לא מתחברת.
אולי אהיה
פשוט יראת שמיים?
אבל בא לי אדמו"ר לראות
בעיניים.
מישהו צדיק,
קדוש וטהור.
אבל תמיד תישארי של הרבי..
אין מה לבחור.
לא משנה אם בעלך יחבוש,
שטריימל על הראש
או כיפה רגילה
לא תהיה פה שאלה.
את תהיה של הרבי ,
תמיד תהיי שלו.
אבא יחפש אותך.
גם אם תנטשי
אבא לא ינטוש אותך..
אז חיפשתי ת'נקודה שלי
ביהדות,
איפה אני עומדת על המפה?
המשמעות?
איזו דרך אלוקים רוצה?
אל תאמרו חב"ד,
אני יודעת מה קורה
מכירה עולם לבד.
כשלרבי אני כותבת
עונה לי את ממהרת.
זורק עלי תשובות
פשוט במקום,
אמת מרגישה
אני בחלום.
והרבי שלך
אוהב אותך
כל כך
בחיים לא יזרוק אותי,
לפח…
זיכרון ישן,
מהדהד בראש.
פשוט לא נותן לי,
סיוטים.
לא נותן
לחשוש.
שמישהו יסיט אותי
מהדרך,
שמישהו יקרר אותי
להפך
יכסה בפוך שחור,
בלי לראות דבר
אולי רק עיניים,
כמו מדבר.
אפשר לנשום?
ושוב כל חברה
תגיד שאת
אחרת.
ושוב מרגישה
כל כך
מפוצלת.
לפעמים אפילו אולי
מזויפת
שעם כל אחת יש קטע
שאני שותקת,
אני בודקת
מי אני רוצה להיות..
ושוב היא לי אומרת,
זה לא בשבילך.
את לא מכירה,
רק יודעת לברך.
בטח לא לשיר,
ישר קוראים לך מקולקלת,
בלי כל כך תועלת.
אבל מהחבורה החסידית,
עדיין לא נוזלת.
ואיך את מכירה את הזמרת?
ואיך מבינה על מה אני מדברת?
ואיך את לא בהפסקות לומדת?
מה עם דבר מלכות?
אחותי את מנותקת!
ובסוף כשרואה ת'חבורה,
בנות טהורות של בני תורה
הלב שלי נמס
ובא לי לכבות הכל
את כל הלהבות
ובא לי להדר
בכל המצוות.
בא לי לשכוח,
למחוק ת'זמן
ורק לנוח
במערבל בטון,
שיערבב לי קצת ת'ראש
יקפיץ אותי לברוש
יעיף אותי גבוה
ורק יסביר לי מה הנשמה שלי
מחפשת.
פעם פלאפון כשר
אמרת שהוא משקר,
מעדיפה לוותר
בכלל
לא להתקשר.
אולי אף פעם..
ואז סמארטפון,
כבר לך לא נראה פרוץ.
משכנעת שיש חסימה,
והתוכן אותו תוכן
מה את חיה ברחוב?
לכי לתל אביב תראי ת'מציאות שם מקרוב.
העיניים יקנאו
במה שמבחוץ נוצץ.
אבל בסוף
בסעוון סעוונטי
תביני כמה את מהממת.
אבל בסוף
רק אצל הרבי
תביני שבשבילו את המושלמת.
אבל בסוף
בהתוועדות
ת'בכי ת'חיים שלך
בשקט.
ותדעי
שרק לשם את חותרת..
ועוד פעם יקרצו לך
אנשים מהרחוב.
ועוד פעם ינעצו בך
מבטים מקרוב.
ועוד פעם ינסו להבין
את הסיפור שלך,
ועוד פעם תזרמי
עם המחשבות שלך.
ושוב היא תחשוב שאת אחרת,
ושוב יגידו שאת מאחרת.
התקדמנו כבר מזמן מהסרט,
ושוב תרגישי שאת בוערת
משאלות
אין תשובות,
כי תביני
אין מה לראות.
העולם כולו תהיות.
ואת יודעת מה לבחור
הרבי צועק אמת בקול,
לא נותן לך לאכול
בשקט..
כי
בסוף רק שם
תרגישי מאושרת
בסוף רק שם
תרגישי שוב שייכת
בסוף רק שם
לא מישהי אחרת…
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
21 תגובות
וואו, אין לי מילים.
תסתכלי על המשפט האחרון שכתבת, לדעתי הוא מסכם את הנקודה המרכזית שאת חייבתתתת לזכור "…לא מישהי אחרת"
תזכרייי שאת-זו את! לא מישהי אחרת.
תתחברי למקום האמיתי והנכון שלך מהנקודה הזו, לא מבנות אחרות. את לא צריכה לשאוף להיות כמו מישהי_את צריכה לשאוף להיות את! את יודעת מה הכיוון שלך,תתקדמי בו, תתמקדי בו, אל תסתכלי על בנות אחרות_כי הן לא את. ובמסלול שלך תשתדלי להיות הכי טוב שלך!
נ.ב. לפעמים נראה לנו שכדי להחשב חסידית/חבדניקית/וכד צריך ייחוס/להיות בחבורה מסויימת, וזה לא נכון.
כדי להיות משהו-את צריכה להיות אותו! לא מישהו אחר. צריך לעשות דברים-לא בגלל לחץ חברתי של חבורה, אתא כי את בוחרת ורואה שזה הנכון לך לעשות.
והכי הכי חשוב לדעתי- "צעד קטן לשינוי גדול" כשלוקחים המון בבת אחת זה מתפוצץ(אצלי לפחות) לכי על משהו קטן תתמקדי בו תקופה וכשזה יהיה חלק מהלוז שלך- תוסיפי
בהצלחה רבה ❤️
העולם הזה כל כך מבלבל:(
אני באמת אנסה את זה, את צודקת כשקופצים יותר מדי גבוה בסוף הכל מתפוצץ..
תודה לך על התגובה!
לגביי זה שכל אחת מכירה צד אחר שבך, זה פשוט זה. זה לא פיצול אישיות. גם לי יש חברות שמכירות בי יותר את הצד השובב שבי, יש כאלה שמכירות את הצד הביישני והשקט שלי, יש כאלה שמכירות את הילדותיות שבי, יש כאלה שמכירות את הבוגרות שלי. אז מה, זה נראה סותר, אבל כל זה זה מי שאני. אדם הוא לא או או, הוא לא שחור לבן, אדם צבעוני יותר😉
כל אחת את מרגישה איתה אחרת, עם זאת את מרגישה בנוח להוציא את הצד הזה שלך, ואצל אחרת דווקא את מצליחה להוציא יותר את הצד השני בכלל…
לגביי הזרמים, גם זה לא פיצול אישיות. את פשוט מבולבלת. מחפשת את עצמך. מחפשת מי את. לאן את שייכת. גיל ההתבגרות. עד עכשיו חיית באופן תמים, עשית מה שאומרים לך, חשבת מה שאומרים לך, הדעות, חזרת על דברים ששמעת בסביבה שלך. ועכשיו פתאום את מתבגרת. מגלה את עצמך. מחפשת מי את. יהיו קשיים בדרך, ואני מתפללת בעז"ה שתגיעי לדרך הנכונה מבלי יותר מידי צלקות וכאב.. אוהבת אותך. יהודייה מתוקה שאת, זה בטוח את יודעת שזה מה שאת😉😍
הבעיה שפעם כולם הכירו אותי בתור אדם אחד.
ופתאום במשך השנתיים האלה נהייתי צבעונית יותר מדי..
אז אני לא פיצול אישיות? כייף לשמוע:)
ואו גם אני מקווה שזה יהיה בלי יותר מדיי צלקות וכאב..:([
תודה לך גם אני אוהבת אותך💖
כי את משתנה. וזה טבעי ואנושי לגמריי. וזה בסדר גמור. דוגמא בדבר פשוט-בלוטת טעם, יש דברים שאהבתי בתור קטנה ועכשיו לא, ויש דברים שלא אהבתי, ועכשיו זה משהו שאני הכי אוהבת. שהייתי קטנה הדבר שהכי אהבתי לאכול זה חלווה. רק ראיתי את המילה "חלווה" הייתי קופצת בהתלהבות, וגומרת עם אח שלי הכל😜 שנים אחר כך, אני- "בלעעע" ממש לא אהבתייי. היום אני באמצע כזה, אין לי בעיה לאכול פעם ב כזה… חחחח. קיצור זה בסדר גמור, זה אומר שאת גודלת🤗
לדעתי שאין דבר כזה פיצול אישיות, אלא רק ללא עלינו למשוגעים שהם חושבים שהם דמויות אחרות, ממש בדיבור בתנועה בקול… שלא תדעי.
יהיה בסדר בעז"ה, אל תפחדי. ה' איתך! אוהבת אותך😍🥰
אעאאא
מה זה הכתיבה הזו
מה זה הפוסט הזה
מה זה??
מלא זמן לא הגבתי
אבל אני כאן
כדי לשאול אם אפשר להעביר
ולציין שאהבתי ברמות על חלל.
תודה לך, מאד.
תודה לי? תודה לך! כייף שאהבת:)
אימלהההה זה מה שאני מרגישההההההה
אגב לארבע מכל שני אנשים יש פיצול אישיות!! 😉
זה כל כל נכון בדיוק דיברתי על זה עם המשפיעה שלי!😝
חח איזה קטע..
הכותרת, עונה את התשובה
אני פיצול אישיות!
זהו, זה מה שאני!
באמת אני גם וגם!
ממש ריתקת אותי…
בסופו של דבר, את רוצה לבחור בטוב… בהצלחה!
תודה לך:)
כתבת מהמם!!! הזדהתי…
תודה💖
אימהלה.
פשוט כל מילה. שיר מדהים ברמות!!!
אין מה לומר.
את מוכשרת ברמה שלא תתואר
ובהצלחה ענקית!! שולחת לך מלא כוחות.
בסוף אחרי החיפוש את מגיעה לדרך שלך מהבחירה הכי אמיתית שיש.
וואו תודה🤍
את צודקת בסוף זה בחירה שלי
ואאאאאווווווו
אין לי מילים.
….
אני פשוטט עם דמעותת
זה ככ נכון
דרך לחיים
שאפווו
😥💗
דומיה💖,
אפשר למחוא לך כפיים? כן. על השיר הזה.
איזה אומץ- לכתוב את כל הרעיונות שבך, לתת מקום לכל המחשבות, החלומות.
והבלבול בשיר, הכי אמיתי שיש. אני רגע פה ורגע פה.
אני בסך הכל מתבגרת.
התחברתי לגמרי לכתיבה.
את פשוט מתוקה!
וואו וואו וואו
כל כך מושלם שאין מילים
וכל כך אמיתי
וטהור
אוי רעבע
תודה לך❣