לי כותרת.
הייתי כבויה.
ואולי לא נכון לכתוב בלשון עבר. אולי קצת עדיין.
זו הייתה תקופה קשה, מבלבלת מאוד ולא ברורה.
עד שחשבתי שאני יודעת מי אני, באה רוח וטרפה את כל הקלפים. היה לי קר, והגשם צלף בחלון החדר באותם ימים כאילו אין מחר. לא אהבתי אותו אז, ואני כל כך אוהבת גשם. אבל אז לא בכיתי, וכל מבול הגשם הזה הכאיב לי בעיניים כמו שריטה שמדממת בלי הפסקה.

ומפלצת הכאב הזו ידעה את העבודה. היא זיהתה שאני ב׳מוד׳ של שקיעה וחיטוט בפצעי העבר, ושלחה לי משלוחי הפתעה מדי פעם. להזכיר נשכחות.
הייתי יושבת בסעודות שבת בעיניים חלולות, חושבת על מקומות אחרים שהייתי יכולה להיות בהם. שונאת את עצמי שממשיכה לשבת בכסא ולחייך חיוכים מטופשים למשפחה שלא מבינה אותי.
תמיד הייתי כזו. מין ציפור צבעונית כזו, שונה. וכל המחשבות שהסתובבו לי כמו כביסה במכונה בתוך הראש רק לחשו לי כל הזמן שתמיד אהיה שונה, ומי אני בכלל.

אני הקשבתי להן. ובמוצאי שבת כתבתי באטרף בפתקים בפלאפון דיאלוגים לאלוקים. הוא לא ענה לי.
ככה חשבתי. עכשיו אני יודעת שהתקשורת איתו שונה, ושמה לב למאות דרישות שלום מהאהבה שלו שהוא שולח לי, אבל אז לא.
אז שנאתי אותו, ושנאתי אותי על ששנאתי אותו. ושנאתי אותו על ששנאתי אותי ששנאתי אותו. זה לא נגמר.
רציתי למרוד, רציתי לשרוף קשרים ובניינים של אמת. הייתי חייבת. לא נשמתי כבר מרוב כעס, וכעס וכעס.
לא עשיתי כלום, למראית עין.

בסתר, עשיתי המון שטויות. שמחתי עליהן כשעשיתי אותן, ולאחר זמן קצר השמחה נעלמה כלא הייתה.
חייתי בשבלונה, בורחת לסרטים כל הזמן כמו מכורה שלא מצליחה להפסיק לקחת סמים, הם היו הנקמה שלי. אף אחד לא הבין את זה. אבל הם עשו לי רע, ושנאתי אותו שוב פעם.
למה אני בכלל כותבת את זה, אלוקים יודע. אני פשוט חייבת להקיא הכל, פתאום נתקפתי באחד הרגעים האלו. להוציא להוציא להוציא.

אני עדיין מבולבלת, דילגתי קצת על כמה פרקים מהסיפור אבל… זה לא אומר שמחקתי אותם. לא. לא מחקתי כי אי אפשר למחוק, אבל הייתי רוצה להשמיד אותם.
פשוט למדתי עם הזמן שאלוקים קיים. נשמע כל כך דרמטי ואולי קצת יומרני לומר שגיליתי אותו. אבל אני מרגישה שגיליתי את אלוקים הפרטי שלי. לא את אלוקים שברא את העולם וכל היצורים. לא אלוקים ׳הקטנוני׳ של שבת וצניעות. אלוקים שלי. שאוהב אותי. ואותך.

סבבה, אם את כפילה שלי או קצת דומה לי, את בטח מעקמת את האף היפה שלך (גנים של המשפחה שלי) כאילו הרחת משהו ממש מסריח. שוב פעם הטפות.
לא באתי להטיף. אני פשוט ברגע כזה של אור שאני חייבת לשלוח הלאה. גיליתי את אלוקים עכשיו.
אולי מחר או מחרתיים ירד לי הכל, ואני אשנא את העולם על כל אנשיו ובוראו. אבל היום אני ב׳שולם׳ איתו. והצלחתי לתקשר עם הקב״ה.

אז לא. עוד לא הצלחתי להתפלל. אבל הקפדתי על צניעות. וברכת המזון. נכון, ראיתי דברים ואני מלקה את עצמי עליהם. אבל הוא אוהב אותי יותר משאני שונאת את עצמי, אז זה קרב לא פייר על הנשמה.
זהו. זה חצי פרק מהפרק שלי, אולי פחות.
אבל הבנתי שלא סתם יש כל כך הרבה צבעים בעולם, ובחירה חופשית.
בחרתי לצבוע את הרגע הזה בהמון ורוד. להשאיר את השחור בצד.

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
תודההה אהובה שלייי
חיתוכי-אייקונים-ריבועים2_54

אחת שאוהבת אותך

לחברה הכי שלי רק רציתי להגיד לך תודה תודה על שאת תמיד שם בשבילי לשמוע ולחזק א...
איך שלא נפרדתי ממך
IMG-20240425-WA0004

שקיעה

אני רוצה לומר לך משהו, אולי גם תשמעי. היית יקרה לי מאוד וגם עכשיו, אחרי שווית...
קשה לייייי
newEmotionIcon_03_38

מאותגרת

המריבה חלפה אבל נגמרה התאווה לדבר וליהנות בצורה רגילה עם שאר החברה בא לי לדבר...
מחפשת מקום לצאת לטיול? כנסי לכאן!
28

לב סגול💜

היוש חברות שמתי לב שהרבה בנות מחפשות מקומות לצאת לטייל וכל פעם מחדש שוברות את...
עוד לא קפצתי למים
newEmotionIcon_03_50

דומיה נפשי

אבא תראה ת'צדיקה הזאת! שבדור החשוך של השקר, היא זרקה פאה בשווי חמש עשרה אלף!!...
רק רציתי לדעת /56
חיתוכי-אייקונים-ריבועים_62

המערכת

החיידק כמעט טרף לי את אחי! לקום בוקר אחד ולגלות שהחיים התהפכו לי. שום דבר לא ...
טיפים אישיים שיקראו את הפוסט שלך - ויתנו תגובות
27

לב סגול💜

היי חברות💜 ראיתי שהרבה בנות כתבו שהן כותבות פוסטים ולא מקבלות תגובה. זה באמת ...
💔to you. My sister
newEmotionIcon_24

שב"ד🏃‍♀️🏃‍♀️🏃‍♀️

מתי תקלטי שהסיפור שלך זה חלום הלילה שלי. הלחץ שלך זה הסיוט שלי. הצחוק שלך זה ...
פוסטים חדשים
מוזיקה זה החיים!
newEmotionIcon_45

קישורית

איזה שירים עושים לך טוב? שקטים, מקפיצים או אפילו רק ניגונים. לי לדוגמא עושה ט...
פליזז תענו
icon_03

ילדה עם הרבה שאלות

בתקופה האחרונה (חודש חודשיים כזה..) כל הזמן וכימעט כל היום אני מרגישה שאני לא...
אני אובדת עצות בבקשה תגיבו לי!!!
21

כלשהי

היי יש לי חברה בכיתה שממש קשה לי איתה. היא נדבקת אליי בקטע חונק וממש נדחפת. ה...
ניגודית
60

NANA

חברתי אני אוהבת אותך ורוצה להיות חברה שלך אבל זה קשה קשה לי לשמוע מה את עוברת...
כאב.חד.
חיתוכי-אייקונים-ריבועים_43

חושבת עמוק#

כאב. חד, מפלח את הגוף מבפנים. עוצמתי, מעורר. מזכיר עבר הווה. חי, נושם. לפעמים...
אממ.. פשוט כנסו
167192234663a782aac0bf1

במבית קטנה

באתי כדי לתקן טעות 😅 היה פוסט על היגנה (על מראה ריח יש מה להתווכח) והגבתי בו ...
תודההה אהובה שלייי
חיתוכי-אייקונים-ריבועים2_54

אחת שאוהבת אותך

לחברה הכי שלי רק רציתי להגיד לך תודה תודה על שאת תמיד שם בשבילי לשמוע ולחזק א...
איך שלא נפרדתי ממך
IMG-20240425-WA0004

שקיעה

אני רוצה לומר לך משהו, אולי גם תשמעי. היית יקרה לי מאוד וגם עכשיו, אחרי שווית...

25 תגובות

  1. עדן..
    קוראים אצלך את הנשמה…
    השארת אותי נפעמת
    ולו בגלל שקראתי אצלך קרב, ומלחמה פנימית מטורפת
    וכשקשה ממש, זה אומר שיש גם כוחות גדולים.
    זה מול זה עשה אלוקים..
    ומשל האופנים, כשקל זה אומר שנמצאים בירידה תלולה..
    וכשקשה.. זו עליה! אז לאט לאט, תחזרי לעצמך האמיתית נשמה❤
    מדהימה אחת.

    1. איך הנשמה שלי נקראת?
      ריגשת אותי. קראת אותי במדוייק. וואו, לא הכרתי את המשל, אבל הוא כל כך חכם. ונכון.
      הלוואי. הלוואי באמת, תודה.

  2. עדן
    בחיי שאף אחד לא כתב את הסיפור שלי טוב יותר.
    אני מבינה אותך, ומרגישה את הלב שלך, ומזדהה כל כך, ורגע אני מזדהה גם עם הסוף. נס, נכון?

    "אבל הוא אוהב אותי יותר משאני שונאת את עצמי, אז זה קרב לא פייר על הנשמה"
    את מדהימה, אין לך מושג בכלל כמה שאת מדהימה, אני מעריכה אותך על המשפט הזה.
    וואו, אני חסרת מילים לתאר מה שאני מרגישה
    תודה ששיתפת עדן ?

    1. יולי, זה יותר מנס. זה.. מדהים לשמוע, ווהו!
      ריגשת אותי, דיי, באמת ריגש אותי לקרוא את השורות האלו. סבבה, אני לא מכירה אותה ולא מתיימרת לומר שאני אוהבת אותך, אבל נגע לי בלב שאיזו ילדה טובה אי שם בעולם מצאה לעצמה מקום.
      את המשפט הזה קראתי בלופים (לא משתחצנת, אז מה אם הוא שלי.)
      אני לא כזו מדהימה, באמת. אבל כל כך רוצה להיות.

  3. אני חייבת להגיב—
    אבל לא יודעת מה.
    אפשר להגיד לך שאת מדהימה? ואני מעריכה אותך נורא.
    פוסט כזה עוד לא היה באתר. וואוו.

  4. כמה מדהימות נוטפת מפה.
    כמה מודעות עצמית.
    אוי, אלוקים.
    אפשר לומר שאני.. מקנאה בך?..
    את נשמעת הרבה יותר שלמה עם עצמך, וכל כך כנה..

    1. אין מילה כזו בעברית, ומזל שכך. כי אני לא.
      מודעות יש לי, לטוב ולרע.. למה לקנא בי? את בדיוק כמוני.
      את לא היית בכל המקומות החשוכים ששם היית יורקת עליי בבוז, באמת.

      1. אז אני אמציא אותה בזאת.
        אני? בדיוק כמוך?
        את נשיפת ה'פחח' שלי את לא יכולה לשמוע מבעד למסך.
        ולגבי המקומות החשוכים.. הם חלק מהסיבות בגללן אני מעריכה אותך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגיות פופלריות