אם יש לכן כותרת משנית תציעו גם 🙂
לפני שתתחילי לקרוא
רק רוצה לומר
שלא כל הימים שלי כאלה
ויש לי ימים טובים ושמחים
זה ככה רק לפעמים
סתם היה לי חשוב להבהיר
14:10
צהריים
אני בהסעה
אחרי 78 שעות שהייתי תיכון
שעה וחצי של נסיעה לפני
ואני חושבת
על מה שהיה היום
מה היה היום בתיכון
והדמעות מתחילות לזלוג
אני חושבת וחושבת
וכמובן כשמשהי עוברת ליד הכיסא שלי
הדמעות נמחקות ברגע
ואני סתם עייפה ובוהה בחלון בלי מחשבות
ואחרי שהיא עוברת
המחשבות חוזרות
ואיתן גם הדמעות
ובהחלטה של רגע
אני מוציאה את האוזניות מהתיק
לוקחת את הפלאפון (נוקיה 230 למי ששאלה)
לוחצת על התיקייה של המוזיקה
מדפדפת קצת
ומדליקה ניגון שקט
חושבת שאני עכשיו רואה את הרבי
והרבי רואה אותי ככה בוכה
והוא גם בוכה איתי
ומאחל לי שמחר יהיה טוב יותר
ופתאום הכל שמח
וטוב
וכיף לי שיש משהו שתמיד יודע, רואה ושומע
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
8 תגובות
ואו, אמאלה אפעם לחשבתי לעשות אתזה, את פשוט גאון:)
תודהה
איזה חומד של בת את… והכתיבה יפהיפיה!
איזה מתוק..❤
סליחה שמה שתפס אותי זה שבשתיים ועשרה את באוטובוס חזור לבית
כפח:)
וואו עשית לי צמרמורת
זה הכתיבה
זה מה שעשית
זה הכל
.
וואו.
מזדהה עם כל מילה.
ההבדל הוא רק שלי זה קורה בדימיון (או שלא;)
עם אלוקים.
❤❤❤
וואו. עשית לי צמרמורת.