אין דבר אבוד/ הבלוג

הגדולה בלדעת לברך לבד- חלק א'

לפרק הקודם

לפרק הבא

להלן קטע משיחה עם אמא שלי:

– מה, את לא רצינית! היא באמת מדליקה נרות? עם ברכה וכל זה?!
– באמת באמת
– מה אז איפה היית עד היום?! אמא למה לא סיפרת לי? זה פשוט אדיר!
אלו מביניכן שגדלו כל ימיהן בחממה חרדית מגוננת כמו בני ברק, מאה שערים, נחל'ה או כפר חב"ד בטח בוהות במסך. מה בדיוק אדיר בהדלקת נרות שבת?! על מה מגיע כל הכבוד לאישה שיודעת להשלים לבד את הברכה של על נטילת לולב?! ולמה למען ה' אני קוראת "גאון" לילד בן 13 שיודע א"ב?
שליחות כמוני, לעומת זאת, ככל הנראה קוראות את השורות האלו כשהן מלאות הערצה.

אלה פבלובנה, מטלה חיימובנה ולהבדיל בין החיים לחיים גם גלינה אלכסנדרובנה עליה השלום, שאני עדיין לא מאמינה שהיא כבר לא איתנו, לימדו אותי שיעור חשוב לחיים- להתפעל מהפרטים הקטנים. ואת המסר הזה בדיוק, אולי אפילו לזכרה של גלינה שלנו, רציתי להעביר בעזרת הדמות של אסתר.

תחשבו רגע על קבצנית יתומה וחסרת בית בת חמש עשרה שפתאום מוצאת את עצמה מאורסת למלך הבא. טוב ברור. זה שוק, ההלם הכי גדול שיכול להיות. מגיל ארבע- שלוש היא התרגלה להיות בודדה ודחויה. זה התחיל כשאף אחת מהבנות לא רצתה להתקרב אליה בגלל המצב הכלכלי הגרוע, בלשון המעטה, והשם הנדיר שלה (להזכירכן, למרות שלפי חשבונון קטן שעשיתי הן חיו פחו תאו יותר באותה תקופה, נהר הסמבטיון ניתק את בני ירושלם לא רק מהאפשרות לצאת מארצם אלא גם לקבל מידע כלשהו "מבחוץ" ולכן לא הייתה להם שום דרך לדעת לא על אסתר המלכה, לא על מרדכי וגם לא על נס פורים).

היא לא הייתה לגמרי בלי חברות, ילדה אחת בשם דבורה שהייתה בערך בת גילה אם כי בשונה מאסתר היא דווקא הייתה בתו היחידה (והמפונקת, אבל אתן לא שמעתן את זה ממני…) של סוחר תבואה עשיר ומצליח.

כשהייתה אסתר רק בת שבע חלה אביה בראתן, מחלה קטלנית ומדבקת שעברה אפילו דרך האוויר ובעיקר ע"י זבובים ויתושים (כנראה מלריה של ימינו) ועשתה שמות בעולם בתקופת המשנה והתלמוד.
למזלו הרב חברו היחיד, שהיה קשור אליו בלב ונפש, היה רופא ותחום ההתמחות שלו היה, איך לא- ראתן. אלא שגם הוא לא הצליח להציל את הבחור המסכן, ומיד לאחר שהעביר את הבשורה הקשה לאלמנה וליתומה הקטנה התמוטט בעצמו ולא קם עוד.
האלמנה הצעירה והשבורה לא שרדה הרבה, כעבור ארבע שנים הלכה גם היא באותה דרך אל-חזור, מותירה אחריה ילדונת בת אחת עשרה בסך הכל. ללא חברות, ללא קרובי משפחה וללא פרוטה לפרטה. לאחר שכלו כל הקיצין ולא נשאר לה מה למכור, ואף עבודה לא הניבה את התוצאות הרצויות, החלה בגיל ארבע עשרה בערך לקבץ נדבות.

מה עלה בגורלה בסופו של דבר? ומה הקשר לבת הסוחר?

זאת ועוד, בע"ה בפרקים הבאים:)