אין דבר אבוד /הבלוג

משבר גיל ההתבגרות נוסח לאה

לפרק הקודם

לפרק הבא

‫עצמות לחיים גבוהות, הלחיים עצמן שקועות מעט עם סומק טבעי שנראה כמו איפור, אבל עדין ואיכותי. תלתלים עדינים, שחורים, אסופים בתסרוקת גבוהה, זוג עיניים כחולות וטובות.
נעים מאוד, הנסיכה לאה (אם אפשר, אני מעדיפה רק לאה, אין לי סבלנות לתארי כבוד (תגובת העם: אין מה לעשות, זה מה שקיבלת משמיים ותגידי תודה כי יכול היה להיות גרוע יותר).
בכל מקרה, לאה היא אישיו רציני בפני עצמו ולכן בחרתי בה לפני שסיימתי את יפה נוף. מדובר בבתו היחידה (אין לה אחיות, רק אחים) של המלך חזקיה הראשון ועל פי שמועות מבוססות (ונכונות, לשם שינוי) גם החביבה עליו ביותר מבין שלושת ילדיו (אני יודעת שהניסוח לא משהו אבל לא היה לי משהו יותר שפוי…)

היא קטנה בחמש שנים מאחיה הבכור, שמואל בן התשע עשרה, וגדולה בשנתיים מאלישיב בן השלוש עשרה. בקיצור, מדובר במתבגרת בשיא גיל העשרה.

עכשיו כנראה תשאלו: "נו באמת, איזה מין משבר גיל ההתבגרות יכול להיות לנסיכה?!". אז מסתבר שהמעמד לא אומר כלום.

השילוב העדין בין משפחה לתפקיד היה מאז ומעולם נקודת התורפה של אביה ה"מושלם". כשהייתה קטנה ניסתה לאה וגם הצליחה לשכנע את עצמה שזו הנורמה ואין מה לעשות, אבל כשבגרה וראתה את הקשר החם והקרוב בין חברותיה להוריהן התגנבו למוחה מחשבות זעופות.

למעשה, התעקשו המלך חזקיה הראשון ורעייתו המלכה מרים לחנך בעצמם את בניהם, אך למרות זאת לא זכו ילדיהם הביולוגיים לאותה כמות של חום ואהבה שזוכים להם ילדים רגילים. וזה, כמה מפתיע, מכעיס אותה, והכעס הזה מתגבר כשהנושא של שילוב בין משפחה לתפקיד הופך לנושא המדובר ביותר בין הנסיכים- לאחר ששמואל מתמוטט זמן קצר אחרי שיחה נוקבת וחריפה עם אביו.

באותה הזדמנות, במהלך השבוע בו המלך הבא נמצא עם רגל אחת בעולם שכולו טוב, יושבת לאה לבדה וחושבת על זה, ומגיעה למסקנה שגם אם זה כואב ומכעיס היא כועסת למעשה על אנשים שאינם אשמים כלל ועיקר. אמנם לא בן לילה, אך די במהירות רגשותיה כלפי הוריה מתהפכים מן הקצה אל הקצה והיא לומדת את השיעור החשוב ביותר:
שיעור שכל אדם בעולם, ובפרט מתבגרות כמונו () צריך להחדיר עמוק עמוק אל תוך גולגלתו- ההורים שלך אוהבים אותך, גם אם זה לא מתבטא בדרכים שאתה מצפה להם ואפילו אם זה לא מתבטא בכלל.
ולמה כתבתי ילדיו הביולוגיים?

זאת ועוד, בשבוע הבא:)