זה מה שאני עברתי בקביעות…
רציתי לשכוח,
רציתי לברוח.
שלא יגידו,
שלא יחשבו.
שיפסיקו להאשים,
שיפסיקו לתלות.
שיתחילו לראות אותי,
רק אותי.
שלא יגלו את הבפנים שלי,
את הלב שלי.
שידעו רק מה שאני בוחרת,
רק מה שאני מגלה.
רציתי.
והבנתי שלא כל מה שאני רוצה אפשרי.
והחלטתי להוריד צפיות,
להפחית בחלומות.
לנסות להתמודד,
לראות בעיניים ת'מציאות.
לממש מה גם הם רוצים,
למה הסביבה שלי מצפה.
והגעתי למסקנות.
וניסיתי למלא ציפיות.
והמצפון שלי חזר לעבוד,
לפעול בסוד.
והלב נהיה כבד.
ואני הסתבכתי,
ניסיתי לחזור בעצמי.
להבין שלא הכל אפשרי,
לא הכל הגיוני.
וזהו נשארתי. פה.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
22 תגובות
די!
!
!
מה האינטרס שלך, יקרה?
לפצוע לי את הלב?
אם לא, אז מה זה???
ואם כן, אז—
בכיף…
תפצעי…
תני לי לדמם ממך חופשי…
אוף. אילנית. את כלכך מדהימה.
תודה. מעריכה אותך תמיד על התגובה הכנה(?!).
לאאא אני ממש לא רוצה לפצוע אותך.
ממש לא.
לא רוצה שתדממי. עוד יותר לא בגללי.
מה זה?! זה אממ.
לא יודעת.
אילינית סורי על השאלה. את באמת רואה כל פעם את התגובות שלי אלייך?
אני אשמח שתעני?
דבר ראשון- תודה!!!
דבר שני- לא הייתה פעם אחת שהגבתי לך או למישהי אחרת וזה לא היה בכנות! אני לא נוהגת לשקר…. לא לעצמי ובטח שלא לאחרים…. תמיד זה כנה ויוצא מליבי ממש!!!!!
דבר שלישי-
האמת?
כן…
בד"כ…
למה, יקרה?
רוצה לבדוק האם אני שמה לב לתגובותייך החמות כל פעם?
אז כן. אני שמה…. תמיד….
תגובות חמות?!?
לאאא פשוט כי היו תגובות שעניתי לך.
ועיניין אותי אם ראית אותן…
אני תמיד מגיבה על פוסטים שלי או מה שזה לא יהיה.
לא משנה באיזה שם זה.
גם אם לא עניתי עכשיו אני אכנס אפילו לענות אחרי חודש..
אני עונה.
וסתם עיניין אותי אם את! קוראת את התגובות שלי.
תודה?! על מה?!?
וואי את מיוחדתתת
באמת?
אני מעניינת כל כך להתעניין בה? ?
כן. למה לא?!
איההה
אני…
כואב לי…
זהו…
באמת שנגמרו המילים.
תקבלי את השתיקה שלי.
עם חיבוק..
אוהבתותךך
כן.. הרגשתי את השתיקה הזאת.
מי טו.
מממ ונהנת מזה?
נהנת להרגיש אותה?
את מה שהיא מכילה?
נהנתי ממה?!
מלשמוע אותך קוראת ושותקת?!
להנות מלהרגיש אותך?!
את כל ההכלה?!
להנות מזה?!
למה שאניאהנה מזה?
זה היה טוב?
הייתי אמורה להנות מזה?!
למההה
אוהבת וזהווו
נהנתי?
תעני לי?!?.
ואני.. מתגעגעת. אוהבת. ו.. לא יודעת
אורטלוש…
מה קורה, יקרה?
❤
אמממ
אין לי הרבה איך להסביר מה קורה.
רק שקשה לכולם. לא?!
ותודה טוהר.
את כזאת חמודה..
קשה, כי באנו לפה בשביל לעבוד, לא ללקק ארטיק כל היום.
אבל יש רגעים בהם כן מותר לנו לשבת בצל וללקק קצת ארטיק. לתת לרוח ללטף אותנו, לשמש לשלוח לנו חיוך ותקווה.
יש רגעים יפים בחיים האלה.
אני מאוד מקווה בשבילך שאת מוצאת אותם, מצליחה לתת גם להם מקום בלב.
אוהבת אותך, אורטלי.❤
תודה טוהר. באמת.
ואממ.. אני מקווה. כי היה לי ארטיק מזמן. וזהו שהוא נמס מהר מידי. לא ממש הספקתי להנות ממנו. ובכלל זה היה ארטיק גלי. כזה שלא ינמס. שישאר לי כל הזמן.
מהמם:)
??
תודה❣
אורטלל מהממתתתתת
זה מטיףףףףףף
תודה ילדה..
זה מטיף?! למי?!
אני מקווה שרצית לומר שזה מטריף?