הכל בסדר
"הי מה יש לנועה?"
"מה יש לה?"
"לא יודעת, היא בוכה…"
"אוקי, אסור לה לבכות?"
"סבבה, שתפרוק, כן…"
*********
"דניאל?!"
"דניאל, הכל טוב?!"
"אמאלה! מה יש לה?!"
תגידו,
בגלל שאני כל היום שמחה, ואוהבת להצחיק, ומואשרת, וכל שאר התיאורים האלה…
אסור לי לבכות?!
נכון, לנועה יש כל מיני סיבוכים ותקריות, קראו לזה איך שבא לכם…
ולא! לא קרה לי משהו נורא! הכל בסדר!
קרה משהו קטן.
נלחצתי, הקצנתי, הגזמתי…
מה זה חשוב?
אז הכל בסדר,
למרות שבכיתי.
גם לי מותר,
אז בכיתי.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
12 תגובות
דניאל אלופה!
את לא יודעת כמה שאני גאה בך…
אני חושבת שזה אפילו טוב לבכות ולפרוק. מי שלא חושב שזה לרמה שלי לבכות שלא יסתכל.
תמשיכי לעשות מה שטוב לך, ואל תשימי פס!
מעריכה❤
שכן תשים פס?
ווואווו, פשוט כתיבה טובה!!!
אלופה שאת!!!
ונכון! מותר לך… וזה הכי טוב שיש, שעשית את זה!!
מהממת שאת!!
וואו כתיבה יפהה כ"כ!!!
את מהממתת!!!
ואת כ"כ צודקת!!!
יפיפייה אחת!
את יכולה לבכות רק כמה שתרצי!!!
וואלה צודקת, לא כל דבר זה דרמות
אנחנו פשוט רגילים לתבניות
אבל תחשבי על זה שנייה אם יש מישהי שהרבה בוכה כבר מתרגלים לזה וכשמישהי שבדרך כלל שמחה וצוחקת זה יותר מלחיץ כי כנראה קרה משהו רציני
מותר לנו לבכות
מותר לנו לבכות בפני אנשים
אני בשבת בכיתי ליד בת דודה שלי, היא הסתכלה עלי במבט מזועזע. כאילו מה? את? את יודעת בכלל לבכות?
ואמא שלי אומרת לי תפסיקי, היא מסתכלת עליך ולא מבינה מה קורה. את המבוגר שלה. את לא יכולה ככה לבכות. ואני אמרתי לה, לא. מותר לי לבכות. לא היה אכפת לי שתראה אותי בוכה.
באמת התפרקתי אחרי כמה ימים קשים. אבל הסיבה שבגללה בכיתי הייתה דבילית. עזבו, זה באמת יוציא אותי מפגרת. העניין הוא שהיה דבר גדול מאחורה. והמקרה הקטנציק הזה היה ה'קש ששבר את גב הגמל'..
בכל מקרה.. אני למדתי להתמודד עם הבכי שלי. אני בוכה ברחוב, בוכה מול אנשים. לא שולטת בזה.
כמו שאנשים לא מחליטים מתי בא להם לצלוע/ לגמגם. לי יש בעיה שאני לא מצליחה לשלוט על הבכי שלי. אז תסתכלו עלי מוזר.. אני, כבר התרגלתי
ברבור לבן!
מזדהה עם כל מילה שלך!! לאלו שלא טוב עם הבכי, שיסתדרו/ יתפוצצו..
ואגב זה שאת לא שולטת על הבכי שלך, זאת לא בעיה!!! כמו שאת לא שולטת על הצחוק שלך!! זה שיא הנורמלי!!
(אנחנו באותו סירה..)
הצלחות!!! ????
טוב זה נחמד לדעת שאת לא היחידה שככה, כי למרות שהתרגלתי לזה, אני עדיין חושבת שזה מוזר. תודה על ההזדהות:)
ו..בהצלחה לנו, בלהתעלם מהסביבה;)
דייי.. דניאל!!! איזה כתיבה מטורפת וכ"כ נכון מה שכתבת!!!
הכי אמיתי מותר לנו לבכות מתי שרק נרצה הרי עם כל הכבוד לבכי אין גיל!!! ברגע שאנחנו יוצאים לעולם הדבר הראשון שאנחנו עושים זה לבכות!! אז בואו..
ברבור לבן!
מזדהה עם כל מילה שלך!! לאלו שלא טוב עם הבכי, שיסתדרו/ יתפוצצו..
ואגב זה שאת לא שולטת על הבכי שלך, זאת לא בעיה!!! כמו שאת לא שולטת על הצחוק שלך!! זה שיא הנורמלי!!
(אנחנו באותו סירה..)
הצלחות!!! ????
צודקת לגמרי!!,אצלי-כל פעם שאני עצובה\נמצאת לבד\עם מישהו לבד בחדר-איכשהו אני מתחילה לבכות,וזה משחרר אותי ממשש.אבל כולם מתחילים להגיד לי שאני מידי רגישה\להיבהל ולבקש שאני יפסיק לבכות\לחבק אותי וכו'.
זה מעצבןןןן!!!!
אני רוצה לבכות ולשחרר-אז תתנו לי!.
לא שאני אומרת שצריך לעזוב אותי וללכת
אבל לא כל בכי שלי נובע מצער…
תמשיכי לכתוב!!,את כותבת נכון כ"כ!!