בחושך
בהר של מעשים ניצבתי
מול ים של אנשים
ואחרי הכל תהום שנשמתי
אחד עמד למעלה
בידו מקל
ולחישותיו הפכו ניצוצות
בשמי הלילה השחורים
בהיתי בהם, באורות
בזוהר על פני חושך
מכשף היה, מהפנט
–
מהר של מעשים ירדתי
ואנשים החלו לגעוש
תהום הנשימות קברה
את כל האורות
ואת כל מי שרדף אותם
בלילה
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
24 תגובות
וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֵת כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְאֵת כָּל הָרֲכוּשׁ
השגח"פ שעלה השבוע.
בכל אופן, השיר הזה אומנותי להחריד ולו רק בגלל כמות הכיוונים שאליהם אפשר לקחת את המילים שלך.
רק.. מיהו ה'אחד' הזה, ובשביל מה הוא צריך את המקל?
טוב לראות מילים שלך
יוזבד, יוזבד…
אני אוהבת שאת מצטטת, יוז. ולא משנה מה.
ואם כבר לצטט, הפסוק הבא מתאים לי עוד יותר. לפחות לעכשיו:
-ותכס עליהם הארץ, ויאבדו מתוך הקהל-
השחה פרטית. בהחלט.
ה'אחד' הוא המישהו הרע בסיפור, והוא צריך את המקל לכל מיני דברים: לאיים, לנצח, להכות, להרוג, לגרש, להפנט, ל- – –
זה תלוי ממש לאיפה לקחת את המילים הללו הכתובות למעלה. וכן, יש הרבה לאן לקחת אותן…
אשמח אם תשתפי אותי בכיוון אחד אליו נלקחת, אבין מאד אם לא.
תודה, יוזבד.
ו…. מה שלומך?
ראיתי בשיר בדידות ותשוקה אבל גם יכולת להבחין בין טוב לרע, בין אור לניצוץ מהפנט, מתעתע.
עמידה על ההר. לבד. אולי המחשה של 'כִּי מִנֶּגֶד תִּרְאֶה אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא'…
ודווקא כשירדת מהר המעשים (אולי במטרה להצטרף, להיות חלק וטיפה מן הים?), 'אנשים החלו לגעוש ותהום הנשימות קברה'. פתאום משהו זז שם ביקום, פתאום את רואה שדווקא עובדת היותך ניצבת, לבד, על ההר, מנעה היסחפות שלך אחרי ים אנשים ושקיעה שלך יחד עם האורות ועם מי שרדף אותם.
גם הפסוק הזה (כמובן בשינוי דמויות) התחבר לי עם כל המהלך… וַיָּמָת אַהֲרֹן שָׁם בְּרֹאשׁ הָהָר וַיֵּרֶד מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר מִן הָהָר
מעניינת אותי דעתך על הכיוון שלי..
שלומי מצויין, מחכה לגאולה! הלוז שלי צפוף ב"ה והחופש עושה לי טוב. מה איתך, שין?
אני פשוט אוהבת שבני אדם, במיוחד כאלה שאני מעריכה, קוראים את המחשבות שלי, ומפענחים אותן בדרך שלהם.
ואוהבת עוד יותר את האפשרות הזו לבוא ולראות את הצד בהם הם עומדים.
וואו, יוזבד.
מפתיעה אותי קצת הפרשנות הזו שלך.
מדהים איך אפשר לקחת מילים, ולהפוך אותם לאחרות כל כך, ליפות כאלה- – –
בכל המקומות הללו מהם כתבתי את ה-(לא קוראת לזה שיר), הייתה בדידות, הייתה תשוקה נסתרת, אבל ממש לא הייתה שם היכולת הזו, להבחין.
הכי מדהים אותי הכיוון האחר הזה של החלק האחרון. העובדה הזו של הלבד הייתה לי למשוש. האנשים הם אלו ששקעו בתהום הנוראית הזו!
והפסוקים ששילבת, והדרך שלהם להביע- – –
וואו!
הראש שלך יפה, יוז. יפה כמעט כמוך.
מקנאת בך על היכולת הזו לקחת את המילים ההן למקום אופטימי כזה. הלוואי שתהיי כך תמיד!
יאא, שמחה לשמוע שהלו"ז שלך צפוף, ונותן לך להרגיש עד כמה החופש טוב. שימשיך להיות טוב, בעז"ה.
ממ. מה איתי.
משהו כמו- הפוך ממך.
(איזו הגדרה חביבה)
ועאועואועא
מה זה המשקל הזה.
זה על משקל כל ה'ועעאהוועהאאעעה' שקיימים בעולם.
יפהפה
תודה, עלומה.
נכנסתי לאתר בטעות, אבל אני מאושרת שיצא לי לקרוא את השיר הזה. משהו ממך.
אין לי הרבה מילים הפעם, אבל וואו תמיד יהיה רלוונטי.
אם כזה משהו ממני גורם לך לאושר, אולי כדאי שאעלה את כל מה שכתבתי בחודש האחרון.
אורגניזמית, כמה טוב לראות אותך, גם אם זה קרה בטעות ממש.
וואו זה קצת יותר מרלוונטי. זו מילת הקריאה שהיא כמעט חברה שלי.
תודה עליה.
וואי שין, צימררת אותי,
הרבה זמן לא הייתי באתר ועכשיו נכנסתי וזה השיר הראשון שקראתי…וזה וואו להתחלה.
התגעגעתי?
בלתי מנוצחת. וואו.
מה… את חוזרת אלינו?
כמה נפלא ששין היא זו שקיבלה את פניך!
תודה לך.
ככה מקצרת לאנשים את הנשימה?
–
זה שיר מיוחד שין , באמת.
רק תגידי לי שאני סתם פרנואידית, טוב?
זה לא 'ככה'.
זה לא היה כזה פשוט לכתוב את הדבר הזה.
–
מיוחד. וואו.
כיף לשמוע את זה ממך, הגיגית.
איך אני יכולה לומר דבר כזה, בלי להכיר את העמוקים שברכיבי נפשך?
אבל אני אגיד: את סתם.
?
כן, ככה, טוהר.
בלי מילים.
כמו שקברה התהום- – –
(?)
ואוו,❤
אני אוהבת 'וואו',
ואני אוהבת לב.
תודה, שותפה.
מזל שנכנסתי.
ככה, פנרס?
(זו מחמאה גדולה, את יודעת)
אבל… בטוחה שמזל?
אא אני- -הייתי כאן.
שין?
(מצטערת וסליחה, מגיע לך קצת יותר מכמה הברות מגומגמות…)
לוב.
.
תודה שהיית.
שעודך.
(אם שוקולד לא מגיע לי, אז למילים אני בכלל לא מצפה. והברות זה המון, במיוחד כשהן מגומגמות).
אוף. למה זה העולם כזה מעורבב.
בלי קשר ועם קשר, אני אוהבת את המילים שלך.
ככה זה.
הוא חייב להיות ככה.
חסד ודין.
קורח, למשל, רצה להחליף את הדין בחסד, ותראי לאן הוא הגיע.
(שין, באמת!
#נסחפתי)
תודה, שרהל'ה.
אני שמחה שאת אוהבת.
עם קשר, בלי, עם עולם מעורבב, ועם תהום סדורה.