הנפטר רוצה שנקום מהנפילה
לפרק הקודם
לכולנו – למעגל הקרוב, שחווים על בשרנו את האובדן, היושבים שבעה, שנה אבלות – וכן למעגל הרחוק המכרים וכן הבאים לנחם יש שאלה מתמדת: האם הנפטר יודע מה קורה כאן באמת? הוא רואה את הכאב העצום בעולם כאן מהגעגוע השורף בעקבות הפטירה? האם כואב לו או שהוא לא סובל כעת מכאב וצער?
כל אלו ועוד שאלות רבות וקשות יותר קיימות אצלנו האנשים שנשארים, אלה שרואים את הקבר, מוחים את הדמעה ונשארים עם השאלות האלו ללא סוף…
מקווה שכעת אוכל לענות לכן ולי יחד על פי גישתו של הרבי, שייחס כל כך רגישות לנושא הזה.
נשמתם של הנפטרים היא למעלה, חיה שם באושר אין קץ, נהנית מהחירות הבלתי פוסקת שיש שם. הידיעה שהיא נמצאת במקום וכל כך מאושרת שם – מפיגה לנו מעט את הכאב עליו.
אך לפעמים גם מעלה כאב עמוק וכעס יותר, שהוא שם מאושר בזמן שאנו פה שופכים דמעות על הקבר הדומם והחלל העוצמתי שנוצר כאן, על הרצון לראות אותו רק עוד שניה אחת.
וכך כותב הרבי למישהי בקשר לזה: הנשמה שמחה איתנו כשאנו שמחים ומאושרים וכואבת איתנו את כאבנו, היא מרגישה אותנו ורוצה שיהיה לנו רק טוב!
היא רוצה שנמשיך, רוצה שנתקדם, שנעסוק בעשייה ונהיה מאושרים, שנעשה משהו לעילוי נשמתו וכך זה ישמח את הנשמה, וכשאנו כואבים, כואב גם לו, עצוב לו.
בעז"ה שבאמת נקום כולנו, כל הסובבים מהכאב והגעגוע וכך נשמח את קרובינו!
ואמן שהמשיח יבוא עכשיו!!
7 תגובות
את מיוחדת
ממש ממש יפה
אבלהה אמן!!
זה היה מחזק!
תודה❤
ואוו, מוסי!
קודם חייבת לומר לך שאת גיבורה אמיתית!!
דבר שני- הפוסט הזה עמוק כל כך, נגיש, ועוצמתי.
שכוייח גדול!
רציתי לשאול אותך האם את מסכימה לי לעשות על שני החלקים הללו של הבלוג, העתק הדבק, ולשלוח למישהי שיכול מאד לעזור לה?
תודה רבה!?
בשמחה! זה כל המטרה!!
וואו את מהממת מוסי.
תודה ממש על הבלוג הזה!
תמיד הרגשתי רעה כשהייתי שמחה במקום להיות עצובה כי הוא נפטר.. עכשיו אני מרגישה טוב עם זה כי אני יודעת שהוא לא סובל שם למעלה ושמח בשמחתי.
*תיקון קטן- רק על הורים יש שנה אבלות על אחים וילדים יש חודש אבלות
למה לא העלו השבוע את 3?
ממש חיכיתי לזה, זה נותן לי כח