אוקיי, אז רגע, מה הסיבה שהתכנסנו לכאן היום (יותר נכון שהחלטתי לכתוב לכן)?
כמו שציינתי אני אחות כמעט יחידה, וכמו כל שליחה שיעמום הוא רוב היום שלי. אבל זה לא עיקר הבעיה.
אז מה אני עושה אחה"צ? בעיקר משתעממת.
וכן חברות, בתור אחת שגדלה למציאות של בדידות ושוני זה לא ממש בעיה (אצלי לפחות) ואז, כשאתם חברותיי פעם אחר פעם שואלות אותי 'מושקא, למען ה' מה את עושה אחה"צ? בשבת? זה לא שיש לך אחיות לשחק איתן מחר' ואני מהנהנת.
רק שתדעו שמכל משפט שלכם כזה פתאום אני מתחילה להתייחס לשיעמום שאני רגילה אליו ולהתעצבן ממנו, פתאום זה מתחיל להפריע לי, ואני מתחילה להתלונן ע זה.
ובעצם, רגע, מה השתנה יום מיומיים? אהה פשוט אתמול חני הזכירה לי את זה. ואז שוב יומיים של סיוט מהשיעמום ואז זה נרגע עד שמישהי מזכירה לך את זה שוב
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
11 תגובות
אז נשתדל להתייחס למה שאת אומרת?
תודה?
א. כתבת יפה!
ב. אני חושבת שאת נותנת יותר מדי משקל למה שאומרים לך… זה טבעי, אבל ברור לי שנפח הבעיה שלך ירד פלאים אם תגידי לעצמך: 'בסדר, מישהי אמרה ככה וככה, שתגיד. לי טוב עם עצמי וזהו.' וזה באמת יהיה זהו. פשוט תבחרי להרגיש את מה שאת רוצה להרגיש, וכל השאר – שיקפצו ?
א. תודה?
ב. האמת, שלא לזה התכוונתי…
התכונתי לומר רק שמאז שהן התחילו לומר לי אז באמת שמתי לב לזה, זה לא ממש שאני בוחרת מה להרגיש.. פשוט אני…. אוףףף לאידעת איך להסביר?
הבנתי מה כתבת.
ואני עדיין חושבת, שאת יכולה לבחור לחסום את הרגש שלך בפני המחשבות הללו. זה לא שאני חושבת שאת יכולה להתעלם ממה שהן אומרות, ברור שזה יעורר בך מחשבות לא נעימות וזה טבעי. אבל את כן יכולה להגיד לעצמך: טוב, אולי יש משהו במה שהן אומרות, אבל אני ממש לא נותנת לזה לגרום לי להיות מתוסכלת! שכנעי את עצמי שטוב לך, מאוד, ואת היחידה שיודעת מה באמת קורה אתך – לא הסביבה שרק מנחשת, בערך.
אני גם שליחה, כן ? וקרה וקורה הרבה פעמים שאומרים לי: "מה, איך זה לגור כל כך רחוק?" "ואיך אתם מסתדרים בלי מכולת קרובה?" – ולפעמים זה באמת גורם לך לחשוב, וואי, באמת איך אנחנו מסתדרים, ולהתחיל להתמסכן קצת, עד שאת מחליטה לומר: לא. אני לא מסכנה! טוב לי וכיף לי הרבה יותר מכולן והן פשוט לא יודעות כמה נפלא זה לגור בשליחות. זהו.
בהצלחה ותיהני מהחיים, הם ממש כיפיים ?
אהההה, הבנתי
אנסה ליישם
תודה?
הצלוחה לנו בשליחות
לא תמיד זה דאגה…
לפעמיים זה גם ממבוכה…
הן רצות לומר לך משהו על זה ומה יגידו?
לפעמיים זהמחוסר הבנה…
הן רוצות להבין אותך אז שואלות בכנות!
אבל תודה שהדגשת לי…
מעריכה אותך.
גם אני שליחה בישוב במקום שאפילו בנות לא חבדנקיות בגילי אין ממש אז מזדהה
לא ממש מסכימה
כי אני נולדתי לזה וזה מציק עדיין
אני רוצה מישהי שאפשר לדבר איתה, לצאת איתה להליכה או סתם להיפגש אחה"צ
את צודקת לגמרי.
אני גם שליחה ואומנם לא משעמם לי בכלל, גם לא כשאומרים לי, אבל בפירוש מרגישים את החוסר במפגשים אחר הצהריים…
תנסי לתת לאמירות האלה פחות מקום בתוכך, זה יכול לעזור.