שבועיים בלי אמא!!

לא מאמינה בכלל!
"שטערני?" קוראת רבקי.
"ממממ?" אני עונה לה תוך כדי כרבול בשמיכה כשאני צמודה למפזר חום וקוראת יוזבד.
אלו היו דק' מעטות לאחר צאת שבת,
בשניה שהיא יצאה אצתי והדלקתי מפזר חום.
הקור שהיה בשבת….בררר….
וכאמור, כעת קראתי בשקיקה יוזבד.
"דבורי ילדה בן"
"מהההה?????"
השמיכה הועפה לצד אחד, יוזבדוש לצד השני והמפזר בכלל עף אחורה.
"מממממהההה?????" אני שואלת המומה והחיוך שמשוח מעל פני עובר את ה 'מאוזן לאוזן', תוך כדי שידי הרועדות מנסות לייצב את המפזר.
"ממ מה? מהסתומרת? מתי????"
"בשבת"
"אמאאא" אני צורחת ומזנקת למטה "דבורי ילדה בן!!!"
אמא שקועה בתפילת 18..
"רגעע" אני צווחת
"לא,
זה לא נכון,
מהה???
זה לא אמיתי!!
יואאאאווווו!!!
דבורי ילדה בן!!!"
רק עכשיו קלטתי..
ישר- שולחת הודעות לחברות, אחת זריזה כבר הדליקה את הפון ושולחת סמיילים ואיחולים.
אמא סיימה 18, כולה זוהרת ועולה לחדרה, להתקשר לדבורי.
אבא ואחי חוזרים מבית הכנסת.
"דבורי ילדה בן"
אבא שלי תופס ריצה ללמעלה.
ריצה !
ריצה !
זה מחזה ממש מיוחד לראות את אבא שלי רץ.
רץ?
טס.
וכבר נשמעים הקולות מהחדר:
"אנחנו עכשיו בודקים כרטיסים"
"איך היה? הסתדרת?"
"כן, אנחנו נבוא עכשיו עם סבתא, ושמואל יבוא בהמשך"
איזה יופי! ב"ה!!"

ההודעות זורמות… והבית? חוגג!

והנה מתחילות השאלות שלנו:
אחי שואל בתקווה: "גם אנחנו נטוס?" כן…היתה תכנית כזו…בהחלט היתה…
אני, מבינה שלא נטוס: "מי יהיה איתנו בבית? אין לי עצבים ללכת לאחד מהאחים! שהם יבואו אלינו!! " אני מתמרדת…
נו נו… מתבגרת…
אחי הקטן מכריז: "שרותי תבוא אלינו! שרותי תבוא אלינו!" רותי-זו אחיינית שלנו, בת השנתיים, אהובת נפשו…
ו… היא כמובן הרבה יותר מעניינת את יוסל, מאשר שההורים שלה יבואו להיות איתנו בשבועיים הקרובים…

מחירי כרטיסים
איחולים נרגשים
עוד יומיים ההורים טסים.