לחשוב.
רַק לַחֲשֹׁב
לִשְׁמֹר עָלֶיהָ שֶׁלֹּא תִּבְרַח
רַק לְהַרְהֵר
בְּמָה שֶׁהָיָה וְהוֹוֶה וְחָדָשׁ
רַק לְהִזָּכֵר
בַּמַּהוּת וְעַצְמוּת שֶׁל הַנֶּפֶשׁ
רַק לְנַקּוֹת
לְטַהֵר אֶת עַצְמִי קְצָת מֵרֶפֶשׁ
רַק לָתֵת
לְעַצְמִי אֶת הַזְּמַן שֶׁל הַנַּחַת
רַק לְהִלָּחֵם
דַּקּוֹתַיִם לִהְיוֹת מְנַצַּחַת
נקודה שממש תפסה אותי בדברים של הרב בשבת בנות חב"ד, בהתוועדות בלילה (נכון שההתוועדות הייתה מיוחדת?)
-לנפש הבהמית לא אכפת שנלמד שעתיים חסידות. אכפת לה שנחשוב שתי דקות חסידות-
רק.
וכל כך לא רק.
כמה זה קשה, לרכז את המחשבה, לחשוב באמת על המהות והתפקיד שלי. דקותיים!
דקותיים בשביל עצמי. העצמות האמיתית שלי.
הדקותיים האלה, הן כל כך משמעותיות שאין לנו מושג עד כמה.
הרב סיפר סיפור מיוחד שהמחיש את זה, מי שרוצה, שתכתוב ואני אשתדל לשכתב.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
15 תגובות
וואו כתבת מושלםם
ממש אהבתי את הנקודה הזו.
לא זוכרת את הסיפור אבל גם אני לקחתי אותה ממש.
פשוט מזדהה. ממש.
תודה!
אני אשמח לשמוע את הסיפור.
ויש לך כתיבה מושכת כזאת, לשורה הבאה. כיף לקרוא.
תודה, כיף לשמוע;)
כתבת מהמם!!!
איזה נקודה חשובה ולמחשבה…
ואני אשמח אם תעלי לנו את הסיפור…
תודה תודה❤
איזה שיר!
והכתיבה שלך ממכרת?
תעלי עוד כאלה חמודים:)
תודה!
ממכרת לא הגזמת;)
בעז"ה.
שרהל'ה. התגעגעתי כל כך למילים, כשהן נכתבות תחת השם שלך.
פוסט טהור ויפה, גדוש בכנות ואמת.
-דקותיים להיות מנצחת-
אעע.
נ.ב. אם יהיה לך כוח לכתוב את הסיפור, אני אשמח.
דווקא הפעם הן היו פשוטות למדי, אבל כיף לשמוע.
תודה?
שרהל’ה את מדהימה כפשוטו.
"דקתיים ליהיות מנצחת" בהקשר למה שכתבת בסוף – הזיז אותי. ריגש.
❤
נ.ב.
הכתיבה שלך – וואו.
תודה ברבורית.
מדהימה.. טוב…
מרגש אותי לשמוע שריגש אותך.
הסיפור:
אי אז בברית המועצות הקומוניסטית, חייבו לעבוד בשבת. יהודי אחד, לא זוכרת את שמו, הצליח לסדר לעצמו אחרי שוחד פטור מהעבודה בשבת. אותו יהודי, הלך ברחוב ופגש את ר' מנדל פוטרפס (חסיד גדול שהציל הרבה יהודים.. והיה כמה שנים בסיביר בגלל זה). ר' מנדל פוטרפס של אותו אם הוא עובד בשבת, והיהודים ענה שלא… ואז ר' מנדל שאל אותו מה עם החבר שלו, הוא עובד בשבת? היהודי ענה שכן… הוא לא הצליח לסדר פטור.
ר' מנדל פוטרפס אמר לו שהוא צריך לדאוג שהיהודי ההוא לא יעבוד בשבת! היהודי לא הבין מה הוא רוצה… הרי אין לו עוד כסף לשלם גם על שוחד בשבילו. הוא אמר לר' מנדל שאין לו מה לעשות. אבל ר' מנדל התעלם ואמר לו שוב, אתה צריך לדאוג שהיהודי ההוא לא יעבוד בשבת! ככה היה כמה פעמים, עד שהיהודי נכנע ושאל אותו: טוב נו תגיד לי מה לעשות, אני אעשה! ר' מנדל חיכה לזה ואמר לו שהוא רוצה שכל יום 5 דקות הוא יחשוב מה הוא יכול לעשות בשביל היהודי ההוא… החסיד ניה המום שרק זה מה שר' מנדל רוצה ואמר שאין בעיה והוא יחשוב כל יום 5 דק'.
בסופו דל דבר, אחרי שבועיים, היהודי ההוא לא עבד בשבת!
ואיך זה קרה? בגלל שהוא חשב כל יום 5 דקות, זה היה לו במודעות, ופעם אחת שהוא הלך ברחוב, הוא ראה עסקן כלשהו, שהוא אף פעם לא דיבר איתו. כשהוא ראה אותו הוא נזכר- אולי העסקן הזה יכול לעזור שהיהודי ההוכ לא יעבוד בשבת. ואכן, העסקן סידר ושבת אחר כך היהודי כבר לא עבד.
ניסוח חופשי מצדי, מקווה שדייקתי בפרטים;)
אהבתי מאוד,שרהל'ה.
את הפוסט והסיפור.
מאמצת לעצמי
תודה בייגל, כיף לשמוע.