אני אוהבת ברווזים כתומים.
סוף מקסים לסיפור משותף ותובנות על הספרות החרדית, לא רציתי שייתבזבז…
מול האדמה תחוחה הוא נעמד והביט בשתיקה. הצל הזדוני נראה על פניו בבירור וקול הקר הזכיר לבנו באותו הרגע את הדמות הספרותית שהכי אהב והעריץ בתור ילד, הנבל האגדי.
-"אה…אדון האופ…כלומר, אבא" שאל בחשש.
-"כן בן" הוא נקב בתואר בנימה חלקלקה כמו זאת שתמיד חלם בנו- אחרי הכל, הוא עזר במשימה הסופית, מה שהעלה אותם מעל לכל וכוח או מריבה שאי פעם היו.
-"חם לי ו…המקומיים כאן טוענים שיש רוחות-"
-"מצחיק מאוד אורן, אבל כפרס על העזרה ברצח אני מסכים שנחזור לאבו דאבי ואני אקנה לך איזה מילקשייק טוב ובשר טיגריס ברוטב מנטה ועכבישים מצופים טעימים כדי שנהיה אחלה רשעים מהסיפורים"
-"תודה אבא, יאללה בוא נעוף מפה, יש לי הרגשה לא נעימה, כאילו הזילברים צופים בי מתחת לאדמה הזאת" והם הלכו.
מוכיחים לעולם ש—–
לא תמיד לסיפורים יש תשובות פתורות וסוף טוב.
יש לי כמה תובנות ספרותיות וניתוח, עמדתי לכתוב כאן הרצאה עכשיו על נבלים וגיבורים בספרות החרדית אבל אני לא בטוחה שדעתי הספרותית חשובה למישי אז אני אסתפק בגיחוך נבוך ואלך לשתות מלקשייק, כשר.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
37 תגובות
מהממם!
ואוו מחו"מ!
זה נושא שמרתק אותי מאוד.
אשמח אם תכתבי .
(כתבתי בעצמי התחלה של משהו כזה פה.. מקווה להמשיך בקרוב)
חחח מזהה??
אויי זה חזקק
באלי לראות את כל הסיפור??
דווקא יהיה לי נחמד לטוס לאבו דאבי.
ודמויות הנבלים הן הדמויות כי מגניבות בספרים.
אני אוהבת סופים רעים כי תכלס בחיים עצמם לא קורה שכל הקצוות מתחברים וזהו כל אחד חי את חייו באושר ונחת.. ככה שאם זה נגמר טוב זה ישר יוצר אצלי הרגשה שהסיפור לא אמיתי, ולהיפך.
ועוד משהו, אני אוהבת שכואב לי.. אני לא מדחיקה, משאירה הכל פתוח.
כמו שאומרים לגעת בכאב.. אז סיפור/סרט שנגמר רע עושים לי אתזה.
חח צנצנת בטח שהניתוחים שלך חשובים. אני ישמח לקרוא!
ולמה דווקא כתומים? הכי יפה לבן או ירוק??
דעתך הספרותית חשובה לנו מאוד!!! סיקרנת, באמת.
עכבישים מצופים ? באמת שעשית לי בחילה
את טובה!!
אה ושכחתי להגיד
שכמובן, ישר שראיתי את הפוסט בדף הבית ידעתי שהוא שלך.. ?
אויש נוווו
מתחת אותי קשות!!
אל תהיי נחיתית!!!!!
אני מחכה אישית שתפרסמי את הרצאתך על נבלים וגיבורים בספרות החרדית.
אני ממתינה לזה באופן אישי!!!!!!!!!
תודהה???
זה היה הזמנה פתוחה לשאלה- האם דעתי הספרותית, הניתוח שלי והתובנות שלי יענינו מישי או שאני לא צריכה לטרוח ולהעלות מדי פעם כמה פוסטים בנושא-?
ברורר שמחכיםם
עם כאלה ניתוחים אין בכלל שאלהה
ברור! אני מעונינתת
עשית לי את היום?
חחח
אממ תקראי את דם קר ממש סוף טוב?
דעתך הספרותית מאד מאד חשובה לי ואני אשמח בהחלט לשמוע אותה.
היה טעים המילקשייק?
חח, דווקא אותי זה מעניין! ויש לך אחלה של כתיבה והמון יצירתיות!
אולי תתחילי לכתוב סיפור או משהו? (אולי כבר התחלת?)
חחח חמודדד ממשששש
אהבתיייי 🙂
על איזה סיפור זה?
ו… השאלה הכייי חשובההה
איך היה המילקשייק? טעים???
חשובה. חשובה!
מחכה לניתוחים שלך בקוצרר רוחח
??
מלפפון. בלי ועם קשר לפוסט לזה, כבר הרבה זמן שאני רוצה לאמר לך שישבך עומק מיוחד. ממש מיוחד. מן יצירתיות כזו. את יודעת איך להכניס המוני רבדים לכמה מילים. זה מדהים. את מדהימה…
מסכימה איתךך
מלפפון, מזמן הגעתי למסקנה הזו:
יש לך כושר זדוני להרוס הנאות של אנשים תמימים.
באמת!
גם ב'בלה-בלה-בלה' הקודם שלך השארת אותי במתח לקרוא על הטיגריסים, וגם עכשיו. אני רואה 'תובנות ספרותיות'(ואת צריכה להבין שזה משהו שאני ממש אוהבת ומטה את דעתי, כמו מליחים לאטה מ'העולם שמתחת לספריה העירונית', אני יודעת שאין קשר, סתם עלה לי ההקשר-אז זה מטה את דעתי בחדות לצד השני, או משהו כזה. בקיצור: אני ממש אוהבת תובנות ספרותיות. זה מה שאת צריכה להבין מכל המלל פה) מתחילה לקרוא, וההתחלה נראית מעניין. אחרי שתי שוות אני מעיפה מבט וקולטת את אורכו הקצר של הפוסט. ממשיכה לקרוא, רואה שלא מכאן יצמח לי האוכל לרעבוני.
מלפפון, באמת! אכזבת אותי קשות! אני מצפה להתנצלות פלוס הסבר והמשך-פוסט של דעותייך הספרותיות בפקודה.
ונקודה חשובה שבטח לא הבנת:
זה לא תגובה, זה פוסט. את יכולה לכתוב יותר מעשר שורות ולא ישלחו אותך למחבוש. על אחריותי.
הבינות?
היי חבל שלא כתבת, זה הכי מרתק אותי!!
אנחנו נמתין לה בסבלנות.
וגמאניי אכלתי היום מילקשייק!!
כמה מגניבות שאנחנו.
היא לא אכלה אלא שתתה.
וזה היה לפני חודש
חודשיים ?
ממש תודה על התיקון. לא ידעת מה הייתי עושה בלעדייך.
וואי זה היה טובבבב
מממ לא הבנתי כלום?
טוב האמת פעם אחרונה שקראתי ספרות חרדית שיש בה נבלים וכו זה היה לפני שנתיים בקעמפ שחברה שלי הביאה לי איזה ספר אומלל..וזה היה הפעם הראשונה והאחרונה חח
קיצצעררר אשמח להסבר
מנסגר שם עם האנשים??
וזה מעניין אותי דווקא, ברור שחשוב הדעה שלך
את כותבת יפה.
ותרשי לי לגחך יחד איתך (אם הבנתי נכון את רוח הגיחוך)
דעתך מעניינת את הציבור מאוד, ואי לכך ועל כן את מוזמנת בחום לפוסט 'שישה בשקיק' כדי לשפוך אותה
פלונית, כל הכבוד, בדיוק רציתי לכתוב לה את זה.
המשיכי כך ועוד תקבלי צל"ש על הטלפתיה!
מלפפון: רוצים גם אותך בפוסט, לכי לשפוך את דעותייך על ספרים. אני חיה(?) על הדברים האלו.
דרך אגב, אחת ולתמיד:
את מלפפון בחומץ או במלח??
מהה??? שנצא רשעים מהסיפור?????מהההה
אוי זה טוב!!
יש משהו מאוד מגניב בסופים רעים. אני חושבת שהכי מוצלח זה סוף עם טוב ורע מעורב (עיין ערך ספריה של מיה קינן, במהללאל אליהו מת אבל מהללאל ניצל, ביוזבד כנ"ל).
בכל מקרה סוף רע לגמרי זה לפעמים מעצבןןןן (עיין ערך סתרים, דם קר…)
אני לא נושמתת מפחדת לקרוא את דם קר, שיוואוו נשמע שקרה שם משו נורא!! אווףףף
כן, גמני ?
בחצי הספר עכשיו ומפחדת מהסוף הזה שכולםם מדברים עליווווו!!!
אויש אני אוהבת אותך לגמרי. הכתיבה, התוכן, המתיקות, המיוחדות, לא ייגמר. אנא עלי לנו עוד פוסטים!
חחח יואו איזה נכון הקטע הזה בנבלים החרדיים שהסימן היכר שאמור ליצור אצל הקהל הזדהות כנבל יכול להיות משו כמו אוכל לא כשר… ? יואו את חייבת לעשות פוסטים על זה עם עוד דוגמיות מרעננות בסגנון
דעתך חשובה
אני אוהבת שהרעים קולטים את הטעות שלהם בעצמם,מתחרטים ומוצאים בתוכם את האומץ לחזור
ואז הם נדחים כמובן
וכל השותפים והידידים מהעבר אומרים להם בואו תחזרו יהיה לכם טוב אבל הם בוחרים באמת למרות שזה קשה,אז מה אם זה לא נגמר בזה שמקבלים אותם בחזרה בחיבוקים ודמעות
גם אם הסרט\הספר נגמר בזה שהם יושבים לבד על סלע ומשחזרים את העבר בכאב זה מהמם לדעתי
זה הכי יפה
וכע,באמת סוף גם טוב וגם רע זה גם יפה,לפחות לדעתי האישית,למרות שאני הרבה יותר אוהבת את מה שפירטתי מקודם