ללכת עד הסוף/2

בסוף הצלחתי לכתוב;)

אני חייבת התנצלות לכל השותפות…
כתבתי פוסט, נתתי לו כותרת '1', אמרתי שאני אמשיך בפוסט '2', וזה היה אמור לקרות שבוע אחרי, אבל–

זה התחיל טוב, כתבתי את חלק 2 והוא היה נראה לי די טוב,
שלחתי לחברה כדי שתחווה דעה,
ושם זה התחיל להסתבך.
כי יש לי חברה מהממת שלא רק אומרת לי 'כן' על מה שאני כותבת.
היא באמת חושבת על מה שכתבתי,
שואלת את עצמה אם זה נכון וטוב לכתוב כך,
לפעמים היא מגיעה למסקנה שכן,
אבל לפעמים היא מגיעה למסקנה שלא.
וזה מה שקרה הפעם.
ואז התחלנו דיונים…
וניסינו למחוק קטעים,
או להוסיף אחרים,
ואולי לשנות קצת ניסוחים,
או אולי את לשנות את הסדר של הדברים,
ואולי בכלל לכתוב מהתחלה.
ובקיצור, כתבתי את הפוסט הזה בערך 5 פעמים.
והחברה המהממת הייתה איתי לאורך כל התהליך.
אחרי איזה שבועיים אני קצת התייאשתי…
היה לי עומס בלימודים, והבנתי שאם אני לא יכולה לכתוב את זה טוב כרגע, עדיף שאני אחכה לחופש ואז אכתוב בנחת.

אז אכן הגיע החופש,
וסוף סוף התיישבתי לכתוב:)

בפוסט הקודם הבאתי סעיף א' מתוך מכתב של הרבי בו הרבי מדבר על האיזון הנחוץ בין השליחות לבין עבודת ה' האישית.
בפוסט הנוכחי אני מביאה את סעיף ב'.
גם בסעיף הזה הרבי מדבר על עבודת ה' האישית של האדם,
עבודה מסוג שונה.
סוג שלא הייתי חושבת לקרוא לו עבודת ה'. אבל מסתבר שכך קורא לו הרבי. אז אני בעקבותיו:)

הנה הסעיף:
"כן בהנוגע לשאלתו אם יש להתחשב עם הבריאות. הרי כנ"ל, לפלא ששואלים עניינים המפורסמים בכמה מקומות. ועיין גם כן מאמר יו"ד שבט תשי"ג אשר היות הגוף בריא ושלם מדרכי ה' הוא".

זה ציטוט מהרמב"ם, והרבה פעמים כשמצטטים אותו (גם בשיחות של הרבי), מוסיפים עוד מילה שמוסיפה בהירות בציטוט:
"היות הגוף בריא ושלם מדרכי (עבודת) ה' הוא".

אז כן.
לאכול- לשתות- לישון- להתקלח- וכו' זה מדרכי עבודת ה'.
ממש כך.

הזוי.
ומבלבל.
ורגע,
מה זה אומר?

שאלה טובה.
אוקי, ומה התשובה?
שאלה טובה.
נו באמת מאשי, על שאלה טובה צריך תשובה טובה.
נכון. אז את מוזמנת לחפש את התשובה.
את לא רצינית, את לא הולכת לכתוב את התשובה??
בדיוק כך.

לשאלה הזו יש תשובות שונות,
וכל אחת צריכה למצוא את התשובה המתאימה לה.

יש בנות שצריך להזכיר להן, הלו! לישון זה גם כן עבודת ה'!!
הקב"ה לא רוצה שתשני רק שעתיים כל לילה.
אל תעבדי על עצמך!!
ויש את הבנות שבקצה השני;
בנות שצריך להזכיר להן, הלו! מותר ללכת לישון קצת מאוחר בגלל התוועדות!!
לא יקרה לך כלום אם תשני הלילה רק 7 שעות.
אל תעבדי על עצמך!!

יש כאלה שצריך לומר להן שמותר שהארוחה תהיה קצת פחות טעימה או בשעה קצת יותר מאוחרת…
ויש כאלה שצריך להזכיר להן שלהקדיש כמה דקות לשבת לאכול זו לא עבירה. ואין מצווה לרעוב.

ויש עוד הרבה הרבה גוונים נוספים…
ולכל גוון צריך לדבר באופן אחר.

יש את האופן בו צריך לדבר אל הגוון שלי.
לקח לי הרבה זמן למצוא אותו.
אבל בסוף מצאתי.
תודה למשפיעה היקרה שלי שנתנה לי לגיטימציה להקשיב לאמת שמתאימה לי,
ולא לאמת שמתאימה לבנות אחרות.
ואחרי שהבנתי סוף סוף,
כל כך רציתי לשבת ולכתוב את זה. לפרסם לכולן.
אבל אז נזכרתי בפתגם מהמם שאמר אדמו"ר הזקן:
"שקר אסור לומר. ואילו אמת לא חייבים לפרסם ולהכריז מן הגגות…".
יכול להיות שלבת אחרת,
עם אופי שונה,
זה לא יועיל ואולי אפילו יזיק
לשמוע את התובנה שלי.
אז נכון,
מאד מתחשק לי לשתף בכל תובנה שעולה לי,
אבל צריך לדעת את מי משתפים.
יש חברות שאני אוכל לדבר איתן על זה,
ויש כאלו שלא.
יש חברות שאני אספר להן רק חלק,
ויש חברות שאני אנסה לומר להן הכל.
וכאן, באתר שלנו, אני לא יודעת את מי אני משתפת…
לא יודעת אם השיתוף הזה יתפוס אותך בקטע טוב
ויעזור לך לעלות,
או שהוא דווקא יגרום לך לירידה.

בתכלס,
הפוסט הזה היה הפוסט המורכב ביותר שכתבתי עד כה. כמות השעות שהקדשתי לו היא לא הגיונית.
אם הוא לא היה חלק 2 של פוסט קיים, בטוח הייתי מתייאשת בדרך ועוברת לכתוב על נושאים אחרים.
אבל אני לא מצטערת עליו.
הוא עזר לי לחדד עם עצמי הרבה דברים, והוא גם נתן לי את התובנה המהממת הזו:
"שקר אסור לומר. ואילו אמת לא חייבים לפרסם ולהכריז מן הגגות…".