שלי
בלילות ישבתי בשקט
בחוץ
נתתי לרוח עשבים מלקטת
לרוץ
ישבתי וחיבקתי אותי
בברכיי
צפיתי בכוכבים
מעליי
הרמתי ראשי למעלה
אל עננים מסתירים
הורדתי עיניי מטה
מראות ירחים מאירים
שערותיי נשבו לבדן
שובבות
הקיפו את פניי במחולן
סותרות
ידיי רעדו ונפשקו שוב
קרות
נתתי להן להיפתח
רוטטות
ישבתי לבד בחולות
ראיתי גחליליות רוקדות
ורוחות שפצחו במחולות
ואני צופה, נקיה ממחשבות
כך ישבתי בלילות
ועיניי היו יבשות
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
8 תגובות
-?-
☆*: .｡. o(≧▽≦)o .｡.:*☆
צמרמורת.
נגעת בלב שלי עכשיו.❤
נדירה אחת.
"כי מסתובבת סערה
בתוך ביתי
בכלל מבלי
ששמתי לב
והשבבים נופלים עדיין
רק השקט בעיניך
מעביר את הכאב"
סערה, משום מה, הכתיבה שלך דווקא רוגעת, ואלי היא זו שעושה לי סערות.
וואו…
רגשת אותי שלש נקודות.
וסערות טבען להתחולל בקול – שקט…
הכותרת – – –
(והכתיבה שלך. והתוכן).
היי את כותבת ממש יפה!!
❤?❤
מטריף.
וואו וואו ועוד פעם וואו
זה מטריף
יאה מוכשרת שאת