כבר אין לי כח
לפעמים אני מרגישה בודדה, כאילו אף אחד בעולם לא מבין אותי, החברות פתאום נעלמות להן, אני כאילו לא מרגישה שיש מישהו אחד שאוהב אותי ובאמת איזו מישהי שנותנת לי תמיכה, מרגישה בודדה.. כאילו אני לא מענינת אף אחד וכאילו אין שום מטרה לחיים שלי…
אני מתעוררת, מארגנת את אחים שלי, הולכת לבצפר, לומדת, חוזרת הבייתה ומסדרת, מנקה, מקלחת, מכינה אוכל, מרדימה..
אולי זה מכין אותי למתי שאני אהיה אמא בעצמי אבל הייתי שמחה לוותר על ההכנה הזאת…
הבית שלי כל הזמן מבולגן ומלוכלך, פשוט סיוט להיות בו..
ואני אחת שהכי לא מסתדרת עם לכלוך ובלאגן..
וכמה שאני אסדר אז זה יתבלגן שוב..
כבר אין לי כוח, אני מרגישה שזה אבוד… אמא שלי כל הזמן עצבנית ואם יום אחד חזרתי עצבנית מהבצפר היא לא תשאל מה היה אלא תתעצבן שלא עזרתי ושהייתי בחדר שלי..
אין לי תמיכה מההורים שלי בלימודים אבל העיקר הם רוצים שאני אשקיע בלימודים ושיהיו לי ציונים טובים.. זה ממש מחרפן אותי ואני כבר לא יכולה לשאת את זה יותר..
וכל הזמן כשאני אומרת לחברות שלי שהן לא עושות כלום בבית והוא תמיד נקי ומסודר שאני רוצה להתחתן הן אומרות לי מה פתאום נראלך שאחרי החתונה שיהיה לך יותר קל?
והן לא מבינות שכן, אם הן היו במקומי הן גם היו אומרות את זה..
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
20 תגובות
בקשר לבלאגן וללכלוך..
גם הבית שלי היה פעם מבולגן ומלוכלך.
למה?
כי הוא היה קטן וצפוף.
כל חפץ שזז קצת מהמקום שייעדו לו, גרם לבית להראות מבולגן.
ואז עברנו לבית גדול. בית שיש בו שני מקומות לכל דבר. בית שלא צריך כל היום להזיז בו חפצים ממקום למקום בשביל לטאטא או לשטוף.
וזהו.. ואני מאושרת. כי זה הבית שלנו. וכיף לנו בו מאד.
יכול להיות שזה הסיפור גם בבית שלכם?
ובקשר לאמא.. קשה ממש! בד"כ אני ואמא שלי ביחסים טובים (?) אבל לפעמים היא קצת מתעצבנת עלזה שבהפסקות בין לימוד ללימוד אני הולכת לפלאפון במקום נגיד.. לקפל כביסה. לא יודעת אם היא צודקת.. כי קיפול כביסה הוא לא מנוחה. אבל אני פשוט מסבירה לה.. והיא מבינה.. עד לפעם הבאה;)
קיצר.. מלאמלא הצלחה.
את אלופה ממש! אני עושה אולי חצי מהדברים שכתבת שאת עושה..
וואו איזה אלופה את!!!
כואבת איתך, באמת קשה בלי תמיכה מהמשפחה על הלימודים ומהחברות על הבית
??
היי מתמודדת את פשוט מדהימה! עושה המון ועוזרת בלי סוף וזה פשוט מדהים!
מעניין אותי אם העזרה מגיעה ביוזמה שלך או שאמא שלך מבקשת?
כי אם זה ביוזמתך אז אולי כדאי קצת לשחרר.. בית מבולגן זה בה סימן לבית שחיים בו ופשוט חבל על האנרגיות.. בית לא צריך להראות מוזיאון כי זה לא אומר דברים טובים על בריאות הנפש של החיים בו.. בית זורם כיפי קליל זה הבית שהכי כיף בו גם אם הוא קצת מבולגן ומלןכלך בתכלס מי שיבוא ירגיש בבית ובנח? ואם יש אחיות שיכולות גם לעזור אז למה לא לרתום אותם לעזרה? גם ילדים קטנים יכולים לעזור! זה לא יהיה מושלם כמו שאת תעשי אבל זה מחנך אותם לעזור וגם לפחות מישו עושה קצת
ואגב להתחתן מתוך רצון לברוח מהבית זה ממש לא טוב.. דבראשון כי אז אין ממש את התמיכה מההורים ודבר שני עם מי בדיוק? עם הראשון שיציעו העיקר להתחתן?
יש סיפורים על כאלה שאוכלות את הלב על זה שהתחתנו עם מישו למרות דברים שפחות אהבו בו העיקר כדי להתחתן וזה לא בדיוק השתנה אחכ.. אז השלום בית לא משו אבל להתגרש לא רוצים כדי לא להרוס את הילדים.. בקיצור לא פשוט
בכולופן להתחתן כדי לברוח ולא כי את מרגישה מוכנה לזה זה לא הדבר הנכון
בהצלחה בכל!! שולחת לך אהבה❤
אפשר לחבק אותך???
אווץץ ממש עצוב
וואו.
הממת אותי…. כואב לשמוע.
ומבינה את הרצון שלך להתחתן כבר ולעוף מהבית שאת גדלה בו.
בעז"ה עוד תקימי את הבית שאת רוצה שלילדים שלך יהיה.. ותמצאי שותף טוב לחיים
יש לך המון כוחות אני בטוחה.
קבלי חיבוק?
מתמודדת, זה נראה שאת באמת מתמודדת, ולא סתם! מתמודדת ובגדול!
איזה כיף!
תראי איך את מנצלת את הזמן!
תקראי,תקראי שוב את מה שכתבת,שימי לב כמה דברים טובים!!
יש לך אחים
יש לך בית,ודברים לסדר.
את יודעת להכין אוכל
את לומדת בבית ספר (הכי לא ברור שיש, כי אני לא ממש מסוגלת תמיד ללמוד)
ואני אוהבת אותך ואת כל הדברים הטובים שיש בך אז שכחי ממה שכתבת בהתחלה❤️
בהצלחה!! ויש עוד פול דברים טובים,רק תסתכלי
גם אני רוצה לנצל את הזמן כמוךך:)
וואו אני ממש מבינה את התחושה שלך.
גם במשפחה שלי יש קושי של סדר ובלגן וזה ממש בלתי נסבל.
אני כן חושבת שאחרי החתונה יוכל להיות לך הרבה יותר טוב מבחינת סדר וניקיון כי זה יהיה בידיים שלך, ואת זו שתהיי עקרת הבית ותחליטי מה קורה.
דבר ראשון חיבוק ענק, דבר שני שוב חיבוק! מחזיקים לך אצבעות.
בקשר לעצבנות לעיתים ההורה עמוס מטלות מעל לראש וכן, סדר בבית מפחית לחצים ,
נסי להשרות אוירה נינוחה ולא(להראות שמפריע לך הבלאגן למרות שזה מאוד קשה)וכמובן המון תפילה.
חיבוק אחרון
להחזיק אצבעות זה ביטוי נוצרי.
נשמה שלי! את נשמה יקרה ואהובה של ה', והוא אוהב אותך כל כך!!!
לכל אחד בחיים יש תקופות שחורות שהוא רוצה רק שקט או מקבל אותו אפילו שבאלו אנשים ורעש.
יכולה רק להגיד לך שזה עובר בטוח, צריך להחזיק חזק את הראש מעל הגל המלוכלך:)
וקחי את הלכלוך בביתך כאתגר שאת צריכה להסתער עליו!
את גבורה, זה תחושה מאוד קשה שגם בבית שלך, המקום בו את אמורה לפרוק ולהשתחרר, את סובלת.
כל הכבוד לך, את אלופה ותותחית ומשפט לסיום-
מה שלא הורג- מחשל
אוי ההזדהות.
תודה שכתבת את כל הדברים האלה במקומי.
אמאא!! בא לי פשוט לתת לך חיבוק!! הזדהתי איתך מאוווד…. לא בכל הפרטים, אבל פשוט הזדהתי…
חיםםם את!! תקשיבי, התחברתי כמעט לכל מה שכתבת כי זה די מה שקורה לי…
זה באמת קשה, במיוחד סוף שבוע, רביעי חמישי שישי…
אבל תכלס את יכולה להגיד באמת שאת מוכנה לחיים
בנות אחרות מפונקות של החיים ובסוף ידפקו בחיים האמיתיים
קיצער אולי בהזדמנות אני ארחיב… מגמר הסוללה
אבל מה שבטוח את אלופה (מנסיון ?) מחזיקה לך אצבעות אחותי אנחנו באותה סירה ?
ח"ו ידפקו..
מצטרפת להזדהות.. אומנם לא יודעת ממה זה נובע אצלכם ולא הכל זהה אבל יש דמיון
הבית שלי הוא גם לא זמן לסדר וניקיון וגם לא כ"כ יפה.. ואני הבנאדם העיקרי וכמעט היחידי שדואג בבית למראה שלו ולתחזוק שלו וכ'ו
כן זה מצב ממש מתסכל אבל מהניסיון שלי אני יכולה לומר שזה הכל עניין של גישה: אם פעם לא סבלתי את הבית והרגשתי כל הזמן בהכרח כזה לטפטפ את הבית ולשמור עליו מקטסטרופה.. היום הגעתי למין השלמה שעוזרת לי להתמודד ואפילו להנות מדברים בבית, אני דואגת לבית שיהיה ברמה סבירה אבל לא מנסה להשתלט בזמנים שלא מתחשק לי/ אין לי כח / עמוסה.
אני לא יודעת אולי אצלך (זה נשמע ככה) שדורשים ממך הרבה ולכן זה לא תלוי רק בך, אבל אני ממליצה לך קודם כל למצוא משהו טוב בכל ההתמודדות ואח"כ לראות איך אפשר לשחרר קצת מהעומס והלחץ.
בכל אופן למרות שאני מבינה את ההרגשה חתונה או כל יציאה אחרת מהבית לא ישנו את המציאות, את זו שבעיקר צריכה לשנות את המציאות הפנימית?
ושלא תחשבי שאני אומרת את זה סתם להציק אני יכולה לומר לך שאני יצאתי מהבית לפנימייה וזה לא פתר לי שום בעייה, נהיה לי טוב רק אחרי שעבדתי עם עצמי להשלים עם המציאות ולמצוא דברים אחרים שיעשו לי טוב? זה עדיין קשה אבל שונה בהרבה..
מצטערת על המגילה
הרגשתי צורך לפרוק..
ואיייי את נשמעת גיבורה, בעלך יזכה!
תודה על התמיכה:-)
זה כל כך מה שאני צריכה עכשיו..
אתם פשוט מתוקותתת!!!
טוב אז עכשיו יש לי זמן ממש לשבת ולענות 😉
אור, את ממש צודקת.. הבית שלי באמת קטן וזה מעצבןןן….
וד"ל אז כן זה בערך חצי חצי.. כאילו זה ביוזמתי כי אני יודעת שאם לא אז אמא שלי תתעצבן מתישהו… ובקשר לחתונה תודה שנתת לי את הנקודת מבט הזאת:-)
ומרימוש איזה חמודהה תודה שהראת לי את זה כי זה כל כך נכון! באמת יש אנשים שאין להם את כל זה..
וחנהלה, שמחתי לכתוב בשבילך ומקווה שעזרו לך התגובות כמו שעזרו לי..
גם מתמודדת את ממש צודקת רק שזה תהליך ארוך של לעבוד עם עצמי.. קצת מסובך ודורש..
ותודה ענקית לכל הנשמות הטהורות על התמיכה והחיבוקים ה כיף להרגיש אהובה בזמנים כאלה.. זה כל כך חשוב..
אבל לפעמים באמת עוזר לי לקחת פרופורציות ולחשוב על זה שתכלס, שזה יהיה הצרות שלי.. יש אנשים שהרבה יותר קשה להם.. לא שזה אומר שלי לא קשה אבל עדיין..