יומנה של תשראית טרייה/9

ראש השנה

בוקר יום שני של ראש השנה! שיניתי סטייל, השמלה הקיצית איכשהו הפכה לבגד חורפי מאוד. הלכתי עם חברה לרובשקין, לאכול קורנפלקס. סיימנו את הקורנפלקס, והפנינו פנינו לכיוון סעוון סעווענטי. ונצעדה בית רבינו שבבלה, ונתפלל שחרית כמו שצריך בקינגסטון, מאחורי המחיצה. כנזכר לעיל מוסף. צריך המון אהבת ישראל, מצידי ומצד הסובבים, כדי להנות בשלמות. אפילו אם צד אחד במשוואה מעט אגואיסט- הכל נופל כמגדל קלפים.
הלכנו לאכול באשל מצוות אנשים מלומדה. הגישו שם עוף ותפוחי אדמה מאוד מעניינים- לא מבושלים. אכלתי תוך כדי צחוק עד דמעות. הלכתי לדירה, להסיר מעלי לכלוך ולהתאים את בגדי למזג האוויר, שהחליט להיות צחקני ומחמם אחרי השתדלותי לחמם עצמי ללא עזרתו.
בדרך ילדה קטנה שאלה אותי "את יהודיה דתיה?" עניתי "כן" היא הגישה לי פס דבש כזה, כמו שלוק. "שנה טובה ומתוקה" איחלה לי. נמסתי. חזרתי (על עקבי החדשים), חברותי שמרו מקום ביוניון. מנסתרות נקני, אני קוראת לדרך הזאת. פתלתלה ומשונה. אמרנו תהילים והתפללנו מנחה. מחזורי היפה וההדור היה בשמירה אצל חברה, ולא מצאתיה. התפללתי ממחזורים מתורגמים ושאולים, וכן סיימתי את התהילים. ניגנתי הדבקות את הנידונים, ולפעמים גם התעצבנתי שעוצרים ומחליפים ניגון בשיא הלעבעדיקייט.
חויזר חזר מאמר, ניסיתי ללמוד אבל מוחי קטן ושפל. עוד ניגונים, ההתלהבות מטפסת. כל רגע הרבי מתגלה!! אנחנו פשוט חיים את זה, לא מדקלמים. האחדות והציפיה כאן זה דבר שונה וזך הרבה יותר מבארץ, לפי דעתי.
הסתיימה ההתוועדות, הבדלה (החברה נמצאה, ומחזורי חזר אלי). צום מחר!! התלבטתי לאן ללכת לאכול. חשבתי על סושי, אבל זה לא משביע. בסוף אכלתי באשל קוסקוס טעים, עם עוף מבושל כדבעי. כנראה עונג שבת וחג כאן זה לא מה שאני מכירה. דיברתי עם רבקי, ניסיתי להרכיב מאוורר (שברתיו), ובכללי אני די עיפה.