יום לחודש/אלול

אני כמו כולם

התיישבתי לסרטט טבלה עם משבצות,
לא זה לא היה לוח הכפל. גם לא סודוקו
באותיות צהובות מודגשות כתבתי את שמות החודשים. שנת תשע"ט עולה שנה. ואני חייבת לנסות להגיע מוכנה.
צנחתי על המשבצת של אלול.
"חודש אלול תשע"ט,
בילינו ביחד כ"ט ימים, רוצה ללמוד ממך איך להיות טובה יותר".
טובה.
השורש של המילה הוא טוב.
לא טב, לא ג' ולא עוצמה.

איזה מין טובה אני?
אז להיות טובה יותר?
וחודש אל תגיד לי עכשיו אתגבר.
אז מה שזה חרוז (עובר:/)
קודם כל שיהיה בי איזה מינימום של טוב
כי בינתיים אני לא רואה אפילו עקבות של טוב…

כולם טובים.
אני נשמעת נאיבית, אולי מעוררת רחמים, לא קוראת את המפה, לא שומעת את השפה, מנותקת מפוליטיקה, חיה באופוריה, מאכילה אתכם בגלידה פנטאזיה (החלבית של שטראוס עם המווןן שוקולד).

לכל אחד מעם ישראל יש נפש אלוקית ונפש בהמית. הנפש האלוקית היא חתיכה של אלוקות מהקב"ה.

הבנתם?
איך אפשר לא להיות טוב?

הנפש האלוקית הזאת תמיד נמצאת, לא משנה מה יקרה.
כמו תיק נגד מים שעמיד מגשם כך גם הנפש האלוקית היא עמידה וחסינה מהכל. את יכולה לנסות לברוח. אבל היא תרוץ איתך ביחד.

כשאני אהיה גדולה (וזה נראלי מתקרב:/)
החלום שלי לפתוח בית ספר למחול.
החלום של אמא שלי הוא שאהיה מורה לשיר ומזמור
אבא שלי טוען כי חבל על הכסף והזמן של הלימודים ולדעתו יש לי כבר סמיכה לדיינות——-
והאמת שזה הכי מתקרב למציאות.

אני שופטת את עצמי,
ולא בחסד.
מכה על חטא,
ולא רק ביום כיפור.
קשה עם הנפילות שלי,
ולא מוחלת.

לאחרים אני סלחנית—
אני מאפשרת יותר.

להחמיא להם
זה החלק הקל בסיפור:
"אחותי את תותחית אלופה ברמות על חלל"
להחמיא לאחות של אחותי…
זאת אומרת לעצמי.
זה הרבה יותר קשה.
פתאום כל הכוכבים חצי נופלים,
והחלל הרבה יותר רחוק
להגיד בקול תכונה טובה זה רק גורם להסמיק
ובכלל רק אני יודעת מי אני באמת ואם הייתן יודעות גם אתן
לא הייתן מסתכלות עלי. או אם כבר הסתכלתן אז ברחמים ובדמעות בתחינות ובקשות.

כולם טובים.

לכל אחד מעם ישראל יש נפש אלוקית ונפש בהמית. הנפש האלוקית היא חתיכה של אלוקות מהקב"ה.

גם לי.
אני יכולה להיות קשה עם עצמי, לשפוט את עצמי בחומרה, לגזור גזרות, להכריז הכרזות ולקבוע את הדין.
ואני יכולה להתבונן במצב, לא להתעלם ממנו.
להכיר בעובדה שלא כל מה שאני עושה זה אכן נכון. ויחד עם זה להיות מכוונת מטרה – להתקדם ולהשתפר.
לזכור כי אומנם אני בת לשרה רבקה רחל ולאה ויש לי יחוס עד למשה רבינו,
אך אני לא מלאך.
אני בן אדם.
אני גם טועה וגם צודקת
יש לי גם נפש בהמית וגם נפש אלוקית.
אני כמו כולם.

וכולם טובים.
ובתוך עמי אני יושבת.

אם קראתם עד לפה
פרגנו לעצמכם גלידת שוקולד כי באמת מגיע לכם.
לא אוהבות שוקולד? אז פונץ בננה.
בדיאטה?
אז בלי הבננה.
רק ת'פונץ.
ת'נקודה.
לבריאות.