חלף זמן שעת הסיפור.

Emotion_icon (43)
YoMaN


אני_חייבת_אוויר.
רוח קרה, נוטפות לי הדמעות. שוכבת לי אני, בצד הרחוב. אין לי כוחות לקום. פשוט מותשת. מיואשת. שבורה ואבודה לי, בשום מקום. יד על הכתף, 'שוב זה הסיוטים שלי?' אני חושבת לעצמי, מסתובבת לאט. מחביאה את העיניים הנפוחות והאדומות מבכי, שמה לב שגם למי שבאה למולי יש עיניים זהות. היא.. היא הגיעה לפה.. אחרי. חיפשה אותי. למה??? יש לה את החברות שלה. למה היא בכלל הלכה אחרי, היא צריכה להיות לצד החברה שלה.. שכל כך שונאת אותי. וניסתה לפגוע בי כאילו בלי כוונה. ולמה.. למה היא בכתה. "אבל אבל, למה את בוכה??", שאלתי אותה. היא התכופפה אלי, נתנה לי חיבוק ממיס-מעמיס, עברתי לישיבה על הרצפה, מהתנוחה הלא מוסברת שהייתי בה ממקודם. היא התיישבה לידי, ולא עזבה מהחיבוק שלה. כמו שהיא תמיד הבטיחה, שהיא לא תעזוב. "אני.. אני מרגישה אותך. אני הרגשתי אותך. הרגשתי את הסכינים, הרגשתי את השריטות בלב ששתת דם, ועדיין. מרגישה את הלב שלך, שנחנק, ולא מצליח לנשום. אני.. אני מצטערת." היא בוכה לי. ואני ממשיכה לבכות, קשה לי.. קשה לי לראות אותה בוכה, אבל אני במצב דומה. שתינו בוכות ברוח הקרה שסוטרת על פנינו. "את.. את לא צריכה להצטער. אני זאת שאשמה בהכל, אני.. אני הכנסתי את עצמי לכל זה. מצטערת שאת ככה.. בגללי." אני פותחת את הפה, אחרי שתיקה של בכי. היא יוצאת כנגדי "אני כן צריכה!! כן וכן!! אני הכנסתי אותך. זאת לא את. אני הכנסתי אותך לכל הסיבוך הזה איתה, ואני גם אוציא אותך. היא פשוט התנהגה ממש לא יפה. אני עוד אחנך אותה!" כתגובה אני מגחכת גיחוך קל עם אנחה כואבת.. הלב שלי, התחיל שוב לכאוב. פיזית. איההה. אני מתקפלת מכאב. היא רואה את זה, ונבהלת "מה קרה?? מ..ה זה היה עכשיו??" "א.. אני.." בקושי מצליחה להוציא משפט מהפה, יוצאים רק גמגומים. "א.. הלב שלי. א.. ה..וא כואב. מאוד.. א.. הצילו." אני מצליחה לפלוט. "דייי אלוקים תפסיק עם זה בבקשה!!" היא מדברת עם אבא. למרות שמגיע לי.. על כל הדברים שאני עושה.. היא ממשיכה לבכות ומחבקת אותי חזק יותר, מלטפת מנסה לרפא כאבים. אני חונקת את הכאב. לא רוצה להכאיב לה יותר, למרות שהיא יודעת שכואב לי.
והזמן חולף לו.. וכך גם חלף זמן שעת הסיפור.
כתבתי את זה כשהייתי בחרדות ממשהו שהיה אמור לקרות..
אשמח לשמוע חוות דעתכן,
התלבטתי הרבה אם לעלות לפה..
ואני בכלל כמעט לא כותבת,
אבל סיקרן אותי מה תגידו..
מחכה לכן בתגובות:)

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
מפרגנת? כנסי!
87

ירוקת עיניים

היי אז מה אומרות על זה? קחי לך שותפה או יותר ותכתבי לה פרגון מכל הלב.❤️ אז אנ...
טטית עצובה שכמוני:((((
newEmotionIcon_21

עצובה אחתתת

אתם לא חייבות לקרוא אני כותבת נטו כדי לפרוק את הלב כי איןןןןןן לי עם מי לדבר ...
סיפורי דודה אנונומה 15#
icon_62

כחולת עיניים

היושש אז היום באתי לספר לכן כמה כיף זה להיות אחות גדולה, וכמה שווה זה (אחותי ...
בתדר
167192228263a7826a5c514

דומיה נפשי

אני לא מצליחה להתנתק מהעולם הקודם הזה אבא מצרים עדיין בועטת וחיה בי כל רגע ור...
שליחות ללא פשרות
ירח

I grow up

היי לכולן! עד שהפוסט הראשון שלי יעלה אני לבינתיים כותבת עוד פוסט.. אז אני רוצ...
מיומנה של ג'ינג'ית 24#
newEmotionIcon_48

מושקי הג'ינג'ית 🤪

בוקרר 🌅 קמתי 🥱 התארגנתי 👗 התפללתי 📖 והחלטתי להכין עוגה 🎂 שמתי חומרים 🥣 ערבבתי...
מחשבות קצת מלחיצות..
פרח

שרה

הי אני רוצה לשתף במשהו, ההורים שלי שניהם חזרו בתשובה ובגלל זה הם התחתנו בגיל ...
מחר הכל יגמר הכאב ייעלם
4

תקועה בעבר...

הצילוווווווווו יש כאן מישהו??? אני נחנקת. אתה יכול לעזוב אותי? רוצה לחיות, אפ...
פוסטים חדשים
מפרגנת? כנסי!
87

ירוקת עיניים

היי אז מה אומרות על זה? קחי לך שותפה או יותר ותכתבי לה פרגון מכל הלב.❤️ אז אנ...
טטית עצובה שכמוני:((((
newEmotionIcon_21

עצובה אחתתת

אתם לא חייבות לקרוא אני כותבת נטו כדי לפרוק את הלב כי איןןןןןן לי עם מי לדבר ...
סיפורי דודה אנונומה 15#
icon_62

כחולת עיניים

היושש אז היום באתי לספר לכן כמה כיף זה להיות אחות גדולה, וכמה שווה זה (אחותי ...
בתדר
167192228263a7826a5c514

דומיה נפשי

אני לא מצליחה להתנתק מהעולם הקודם הזה אבא מצרים עדיין בועטת וחיה בי כל רגע ור...
האוצרות אבודים?
ספר

מלכהלה

אז בפסח קראתי את כל סדרה אוצרות אבודים אצל חברה, ואני ממש רוצה לקנות אותה. מי...
גם סתם הזדהות תעזור...🤗
22

חן

אוףף😣 לא מצליחה להחליט במה אני מאמינה אם אני אנטית או משיחיסטית זה נושא כזההה...
אוכל, קדימה אוכל
פסטה

אני

מאכל שתמיד בא בטוב ומאכל שאת נגעלת רק מלחשוב עליו. תגיבו ❤
למה אני כאן
icon_set_3_14

נור

שווה לחיות חיים שלמים, אפילו בשביל פעם אחת בודדת שעשיתי טובה לחברה (מתוך ה&qu...

13 תגובות

  1. "בכלל כמעט לא כותבת" באתר או בכלל?
    כי יש לך כתיבה מיוחדת! ומרגשת, מאד.
    אני אשמח אם תעלי עוד, כי אהבתי ממש.
    מעדיפה לא לדבר על התוכן. טוב?

    1. גם וגם..
      יוצא לי פחות לכתוב.. אולי יותר כתיבת שירים.. פחות סיפורים או יומנים.
      תודה שותפה, התגובה שלך חיממה לי את הלב נורא!
      אני.. אשתדל לעלות עוד, נראה עד כמה אני אצליח..
      וזה בסדר שאת לא מדברת על התוכן.. מבינה אותך.

    1. תודה הרוצה בטוב! חוות הדעת שלך חשובה לי..
      ושמחה שככה את חושבת.
      ושמחה שאהבת:)
      אני גם אוהבת אותו נורא..

  2. זה אמיתי?
    סורי על השאלה.. פשוט כאב לי ממש לקרוא את זה.
    גם אם כן וגם אם לא, הכנסת אותי לזה חזק.

    1. לא.. הסיטואציה עצמה לא אמיתית..
      אבל כמה פעמים הרגשתי כאילו אני חווה אותה במציאות.
      ומצטערת שהכאבתי..
      תודה שרהלה?

  3. זה הרגיש לי מוכר, בערך כמו לקרוא משו שאני כתבתי.
    כאילו תארת איזהשהיא התפרצות רגשית במילים מאד כנות ובלי לברוח, וזה גרם לי להתחבר לטקסט נורא.

    1. אחח עוד פצועה..
      זה באמת היה סוג של פריקה,
      של מה שהתחולל לי בפנים.
      לא הייתי רוצה שעוד מישהי תעבור את זה..
      מקווה שאת בסדר..
      ?

  4. אעע.
    הכאבים הפיזיים האלה בלב זה כל כך אני.. השם ישמור.
    דעתי היא שהכתיבה של מהממת. ואני שמחה ממש שזה לא סיפור אמיתי.

    1. אוף ירקרקת.
      לא רוצה..
      לא חשבתי שיש עוד מישהי שעוברת את זה..
      המציאות.
      זה כואב לי נורא..
      ותודה..
      גם אני שמחה. ומודה על זה כל כך..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגיות פופלריות