השתקפות

המים צלולים, ולא רק
הייתי רוצה לדלג,
בהרים אל מול פריחה ססגונית,
הייתי רוצה לדלג,
ולקטוף לי את אחד מפרחי הכלנית.

הייתי רוצה לעצור ולנשום,
את האוויר הצלול,
לעצור ואת מחשבותי לרשום,
לרשום את המסלול.

הייתי רוצה לרוץ במרחב הפתוח,
האוויר לנגדי יעיף שערותיי,
בדרך את דלתות האושר לפתוח,
להגיב לעולם בהיי.

אז בדמיוני התיישבתי על יד האגם הגדול,
המים צלולים,
והתחלתי לצייר עם מכחול,
לשחרר מתוכי הגבלים.

רציתי לפרוק, הרגשות להוציא,
אבל הייתי לבד, לא היה עם מי,
ואז באופן מפליא,
מהמים המשתקפים גיליתי את עצמי.

"כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם"

הגאון מוילנא בפרושו על ספר משלי מסביר:

"כמו המים שמראים פני האדם כפי שמראה עצמו למים,

אם יעקם פניו גם המים יראו כן,

כן לב האדם לאדם – אם ליבו טוב לאדם,

אותו אדם גם כן טוב עימו, אף שאינו יודע ליבו".
שותפות המסר ברור, וכך מביאים גאולה