…..
היי, אני עכשיו בי"ב.. מאובחנת שנה וחצי בערך..
נמאס לי מהקטע הזה שכזה אני אומרת שיש לי הפרעת קשב "אז מה, לכולם בדור הזה יש הפרעות קשב, כולם לא מתרכזים"
או האלה שאומרות שאין כזה דבר כזה סתם תיוג
והן פשוט לא מבינות
שמה שזה באמת התמודדות
לי הוא בלתי אפשרי
מעיק
מצמית
זה לא הוגן שהן חושבות שזה אותו דבר
זה פשוט סבל!! זה כל כך קשה לי
נמאס לי מזה
כולם אומרים אנשים עם הפרעות קשב הם יצירתיים, מיוחדים, עם יכולות וזה אבל הם לא מבינים, שלהיות במסגרת לימודית ככה, אבל לא רק.. בכל כך הרבה דברים בחיים זה קשה ומציק בצורות אחרות!
זה גם אחרי הבית ספר, בהתנהלות, בסדר והארגון, בשליטה על הדרישות ובעוד כל כך הרבה תחומים..
וזה מתסכל שלא מבינים..
ואם כן, שופטים, חושבים שזה אומר שאני דפוקה או משהו כזה.. אני ב"ה מצליחה בלימודים ומקבלת ציונים מעולים, אבל זה לא העניין..
זה שיש לי קושי ואני צריכה התחשבות בצרכים שלי לא אומר כלום על מי שאני!
קיצר.. לתשומת ליבכן!
אשמח שתגידו את דעתכן
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
7 תגובות
טוב שכתבת על זה
חשוב ממש
תמיד טוב להסתכל על העולם הזה
מזוית של משהי שיודעת באמת
תודה לך מתוקה?
גם לי יש הפרעת קשב וריכוז, רק שאצלי זה הפוך.
מכיתה ה' בערך התחילו לשאול אותי אם יש לי הפרעת קשב וריכוז, ובכיתה ז' עשיתי איבחון.
ודווקא כשאני מספרת שיש לי הפרעת קשב וריכוז התגובות זה כזה די 'כן… שמים לב…'
אבל נראה לי את די צודקת, והיה לי מאוד מפריע אם כשאני מסבירה לאחרים למה אני מתנהגת בצורה זו או אחרת התגובות היו: 'מה יש לך כולם ככה'.
אבל את יכולה להסביר שלא, את לא כמו כולם שלא מתרכזים, אצלך זה אחרת, בדיוק כמו שאת מסבירה שיש לך הפרעת קשב וריכוז.
בהצלחה!?
דעתי שאת אדירה.
ושאני מזדהה איתך מאוד. (אני אמנם בלי הH אבל כל כך מבינה…)
זהו.
דעתי שאת מדהימה ומיוחדת, ואני אומרת את זה על סמך התרשמותי מהכתיבה שלך, והבעת הדעה.
ואת צודקת, מזדהה איתך קצת.
אני מופרעת לא קטנה, לצערי.
אף פעם לא איבחנו אותי, מה הסיכוי שאני צריכה?
רק מה, לא חושבים להתחשב או לנסות להבין, שאני באמת-באמת לא מסוגלת לשבת בשקט כמה ד'ק ברציפות, מבלי לזוז, להתעסק במשהו, לדבר, לשתות, לאכול.
אוף, מעצבן!
#פורקת_תיסכול.
הארי נשמה,כל מה שכתבת כאן זה סוגשל ,של בעיות קשב.
ויש אנשים שלא מאמינים,אבל זה עוזר.
אני גם עם הפרעות קשב ואני מבינה אותך, תמיד אומרים לי "תקחי ריטלין מי ישמע" אז זה לא כזה מי ישמע כי את נמצאת בדלימה או שאת לא לוקחת ריטלין ואין מצב שאת מכניסה טיפה של חומר לראש שלך היום או שאת לוקחת ריטלין ואז בדאון מטורף בדיכאון של החיים לא אוכלת לא שותה עם כאבי ראש מטורפים ואולי אולי טיפה אחת של חומר נכנסת לך למוח, מינסתם שגם אתן הייתן בוחרות פשוט לא לקחת, ואז זה לסבול, לקבל 50 (במקרה הטוב) במבחן ולהיות בהקבצה ב3 וגם בלי קשר לבצפר, זה כל היום להיות מבולבלת ולא לדעת מה את באמת רוצה כי הראש שלך קופץ כמו צפרדע ממקום למקום…אבל אלו החיים, מעריכהאותך ❤
היי,זאת עפה.. אני כתבתי את הפוסט..
אז דבר ראשון אתן נשמות! ואיזה כייף/עצוב שאת מזדהות..
אז סתם כזה בכללי אני עכשיו בי"ב
ואובחנתי בי'
מה שכל החיים כזה יצר אצלי חוסר בהירות לגבי זה.. כאילו הרגשתי שקשה לי שמשהו שונה בי.. חשבתי שיש לי הפרעות קשב אבל זה כזה היה יש ל אין לי יש לי אין לי וכזה.. ועד היום לפעמים ככה
גם בגלל התגובות של הסביבה כשאני אומרת אז זה כזה לכולם יש.. חח חוץ מההיפראקטיביות שבעיקר יורדים בצחוק וכזה.. אבל לא מבינים את הקושי שבזה!
והעיקר הוא גם שאני דיי מתביישת בזה! למרות ששכלית כאילו אני יודעת שאין לי מה להסתיר או להתבייש וכזה
אבל אולי גם בגלל שלא אובחנתי כלכך הרבה שנים זה גרם לי לחשוב שמשהו אצלי לא בסדר.. נגיד היו כזה בנות ביסודי וזה ששאלו כזה את לוקחת ריטלין/ את צריכה לקחת ריטלין דחוף וכל זה
בקטע של לרדת עלי
וזה יצר לי כזה סוגשל אנטי לכל העניין, של לא לקבל את עצמי ככה..
מקווה לאט לאט להצליח יותר.. כייף שיש מקום שאפשר לפרוק. תודה לכן!