את מסתובבת בשדה. לבד, עם עצמך.
ונתקלת בו, בלי שום הכנה מוקדמת…
המלך.
אסתוש
יופי, זו הזדמנות בשבילו לראות עד כמה אני קטנה ולא יכולה.
ואז אני אשאל אותו אם הוא זוכר אותי
ובת כמה אני ולמה אני מסוגלת
ולפני שהוא יענה שהוא אוהב אותי
והכל לטובתי וכו
אני יגיד לו
"אני אוהבת אותך. תודה על הכל." עם החיוך הנצחי הזה
ואז אני אברח
וכמובן אחרי זה אתחרט, אפילו לא יודעת על מה
אוורסט
התגבה הראשונה שלי הייתה זה הלם ואלם.
בהייתי.
לשוטט בשדות זה כיף
להתלכלך בבוץ זה טבעי
השיער פרוע ומנוקד בעלים, הגיוני.
ובהתחשב בעטיפה שבה הגשתי למלך את הנשמה שלי
רעדתי מפחד.
המלך
המבט שלו פילח אותי חדר בי
השפלתי מבט.
וביחד עם היראה המוחלטת בלב
מעוצמת המלכות
ומאור האינסוף
מעולם לא הייתי מאושרת כל כך.
קול שפוי
שקוף שקוף שקוף שקוף מידי.
חופרת בור עמוק לעצמי להתחפר בו.
לא מעיזה.
הוא…. הוא יראה כל מה שעשיתי.
איפה הבית שלי? איפה, אבא? אמא? מישו כאן?
מעדן ווניל
יאוו אתגר מספר 50!!!
אממ קודם כל שאני אגיע לשדה…
ניקח את זה כשדה התעופה, האמת הייתי מבקשת מימנו כרטיס ללא הגבלה, כאילו פטור מלשלם כל פעם כדי לטוס,
ובמחלקה ראשונה!
ובמחשבה שנייה
הייתי מבקשת שתבוא הגאולה
יאללה משיח
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
9 תגובות
אוורסט- כתבת מדהיםםםם!
וואוווו
מהממות!!!
מעדן✈
מעדניייי נחמד שאת ככה כותבת פה לכולם את הסטטוס שלי?
מעדן וניל: גגגםם אני!
אסתוש קראתי את שלך, וזה עשה לי דה ז'ה וו.
לא הבנתי למה
אחר כך נזכרתי שקראתי את האתגר ובראש שלי דמיינתי את מה שהייתי עושה, וזה בערך ככה:
לחבק אותו, ואז לברוח מהר מבושה שהעזתי לחבק.
(אגב אח"כ חשבתי שזה לא מה שיקרה. אני כנראה הייתי נעמדת דום ולא מרגישה מציאות בכלל. אבל לא כתבתי את זה, כי זה כזה טיפשי להיעמד דום בחודש אלול, כשצריך לצעוק "אבא הצילני!").
אוורסט, את……אין לי מילים בכלל.
אסתוש – הכי אמיתי שיש
אוורסט – אמאלה אפילו עוד שנייה דמעתי פה!!???
קול שפוי – וואי כל כך נכון…
מעדן ווניל – חחח
אוורסט ממש ממש יפה