המלך ואני /הקדמה

לעמוד מולו יתברך באמת
טרם אנו נכנסות לעולם המופלא ששמו "תפילה",
הנני אשמח לתת לכן הקוראות ממני הקדמה קצרה.
דבר ראשון, אולי המושג נשמע קצת קפדני או נוקשה,
אך למרות העבודה הרבה הוא למעשה דבר כה יפיפה.
עמוק הוא ומכביד, לתוך חיי הוא חודר.
אך אם נשים לב הוא לא עד כדי כך קודר.
בסה"כ במה מדובר? אה, בתפילה…
חסידה, לא דרשו ממך ללמוד חסידות או קבלה!
"תפילה", במילים שלנו: עבודה, משימה לא קלה.
מיד לאחר כל תפילה מרגישות בליבנו הקלה.
האמנם, האם זו היא ההגדרה של התפילה?
לא! זו מתנה יקרה שאת נשמתנו מעלה.
מרוממת האדם, מאירה עם כל ניצנוץ.
כל דבר האינו קשור, מיד קוראת לו "חוץ".
אל עשה תפילתך קבע כי אם עת רצון ותחנונים.
כך חז"ל אמרו, שנגש לתפילה כראוי בכל האופנים.
לדעתי תפילה עניינה התחברות,
משהו נעלה אשר חוסם הדרדרות.
כאשר מחוברים למקור, קשורים לאמת,
לפתע כל מציאות האדם ברגע מתאמת.
טוב אז אומנם בדיבור הנני יודעת להרבות,
אך בבחירה שלך אינך יכולה ממני לצפות.
התפילה היא אישית ודרכו של אדם אינה מתחלקת.
עליך לחפש מהי תפילתך, להבין לאן הינך שואפת.
נותר לי רק לאחל לך חסידה אהובה בהצלחה מרובה,
ושמחכה עמך להיפגש בפוסט בראש חודש הבא:)

יחי המלך המשיח!