…….
למה זה ככה ?
אני לא יודעת…..
מוצ"ש אחרי ליל הסדר תשפ"ב:
03:05 לפנות בוקר,
בוהה בחלון, מקשיבה למוזיקה – מנצלת את הזמן לפני ל"ג בעומר
קוראת ספר, מסדרת ת'חדר, המחשבות מבולבלות, לא מסודרות
03:40 לפנות בוקר,
עייפה, נכנסת למיטה, נרדמת עצובה.
יום ראשון של חוה"מ :
13:45 , מתעוררת, מתרגשת מהמשלוח שהזמנתי והגיע, ושניה אחרי זה חוזרת לפוך, מתוסכלת מתמיד, למה ? למה אני ככה – בחג????
14:00 המשפחה מתארגנת לצאת לטיול, מציעים לי לבוא, משיבה בשלילה , נכנסת למיטה, קוראת ספר.
16:05 מתלבשת,
03:27 לפנות בוקר, נרדמת….
יום שני של חוה"מ:
14:35 מתעוררת
והרוטינה חוזרת,
לא יוצאת לבאולינג עם כולם, נשארת בבית,
לא מתלהבת מהמנגל שנעשה עוד מעט.
לא מכייפת לא שמחה לא מצטלמת כמו כל חוה"מ…..
נכון ל : 17:26
אני על הספה לא מבינה מה קרה
לא קרה שום דבר!!!
נכון שיש בתוכי הוריקן של רגשות, אבל עדיין.
ברגיל אחרי יום של דאון אני מתרוממת.
אבל לא .
לשם שינוי
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
13 תגובות
יעזור שאזדהה איתך??
מזדהה איתך ברמותתתתתתתתתתתתתתתת
תנסי למצוא משהו שאת אוהבת ותעשי אותו, משהו שמשמח אותך תנסי לצאת מזה…
מה איתך עכשיו? יותר טוב?
"פעם הגלגל למטה ופעם למטה" אולי עכשיו יש סיבוב יותר ארוך?!
מצטערת לאכזב אותך אבל זה נשאר אותו דבר
אז כשאומרים לך מכורונת באה? תגידי כן למרות שלא בא לך
וכשאת רוצה לחזור לפוך תחייכי חיוך גדול ותעשי משהו
צאי מהדאון
וסורי שאני כזאת טכנית
אני ינסה….
אאוצ'
בול אני של שנה שעברה 🙁
זה נורא.
תקומי בכח בבקשה אחרת זה פשוט לא יקרה…
מותר להיות עצובים לפעמים
ב"ה שלא תמיד
יש כאלו שתמיד ככה!!
אני יודעת
גם אני ככה 🙁
רק היום יצאתי לאנשהו ולא שיא הנהנתי
וואיי מה יהיה?? אני מזדהה פה עם הרבהה מפוסטיםם!! 🙁
גם אני ככה עכשיו.. אין כוח לעשות כלום וכו..
משיח מגיע! אני מקווה לפחות.. גם אני מרגישה בשיא הבלבול. מנסה להאחז במשהו, להיות באיזושהיא שגרה. מתסכל וכואב נורא!
העצה הכי טובה זה לקום! פשוט להכריח את עצמך ולקום. לצאת. לעשות משהו.
מניסיון, זה קשה. כי מה עכשיו? אני בדיכי, עזבו אותי.
אבל רק ככה יוצאים מזה… ובסוף זה הכי שווה שיש!
אני הכי איתך זו הדרך היחידה לנער מעלייך את ה—ריק שממלא אותך