היי אבא

חזרתי. קרובה מתמיד.
"היי אבא", אני אומרת, מודעת לדילאיי הרציני, "הבטחתי לחזור, ולמרות שהתעכבתי מאוד אני בכל זאת מקיימת".
הוא מביט בי, לא מזהה.

"הקול הזה מוכר לי", הוא לוחש, והלחישה שלו עוצמתית ומשברת סלעים כמו תמיד, "אבל מי את?", אני לא מסתכלת לו בעיניים, כאובה מכדי להעלב,

"מה,עד כדי כך השתניתי? אתה לא מזהה אותי? אני הבת שלך, אבא! הבת היחידה שלך!" קולות לועגים נשמעים סביבי, אני יודעת שהם באים מתוכי,' חחח… את! הבת של המלך?! את, הילדה עם הכמויות של הבוץ והלכלוך שאפילו קל שבקלים מעולם לא הצליח לצבור על עצמו… מי את חושבת שאת, בכלל? נראה לך שהוא יסכים להסתכל עלייך בכלל, שלא לדבר על לקבל אותך בחזרה, אחרי כל מה שעשית?'

אני מסלקת אותם,בוחרת לתת אמון באבא שלי. ואכן,הוא לא מאכזב. הוא פורש את זרועותיו לקראתי, עוטף אותי בחיבוק, עוזר לי להתנקות מהבוץ.

—–
"היי אבא", אני אומרת, מודעת לדילאיי הרציני, "שיקרתי בחיי להרבה אנשים קרובים, אבל לך אני לא אשקר. אולי פשוט כי אתה לא בן אדם… אתה דווקא זה שברא אותו. ובגלל שהחלטתי להיות כנה אני אגיד לך שבאמת היה לי טוב לשכוח ממך ולשקוע בתוך עולם השקר. כן,אני יודעת שהיה אסור לי, אבל מה לעשות, נסחפתי…אתה מבין אותי, נכון? אחרי הכל אתה זה שבראת את הדחפים והתאוות למיניהם ויודע מצויין למה זה קרה לי.

"השתניתי, נכון. התלכלכתי בכל הבוץ של העולם הזה, אבל אני עדיין הבת שלך, נכון אבא?".

קולות לועגים נשמעים סביבי, אני יודעת שהם באים מתוכי, 'חחח…את! הבת של המלך?! את, הילדה עם הכמויות של הבוץ והלכלוך שאפילו קל שבקלים מעולם לא הצליח לצבור על עצמו… מי את חושבת שאת, בכלל? נראה לך שהוא יסכים להסתכל עלייך בכלל, שלא לדבר על לקבל אותך בחזרה, אחרי כל מה שעשית?',

אני מסלקת אותם, בוחרת לתת אמון באבא שלי.
ואכן, הוא לא מאכזב. הוא פורש את זרועותיו לקראתי, עוטף אותי בחיבוק, עוזר לי להתנקות מהבוץ. כי הוא לא רק מלך, הוא גם ובעיקר אבא.