…
האם זה באמת בושה?
אוקיי, זה מביך ואולי יש כאלה שיגידו שאני בכלל לא "צדיקה" ושתפסיקי לעשות ת'צמך במשפחה שלך… אבל באמת שאני מנסה!!
אולי קשה לי להפגין את האמונה שלי במקומות מחוץ לבית כמו בכיתה
או שזה בהרבה מקרים קצת מביך אותי
ואני לא רוצה שילעגו לי…
אני פשוט מנסה להעלים את האמונה שלי ואז אחרי שאני חוזרת הביתה ומבינה שאין לי ממה להתבייש בזה שאני מנסה לשמור את הברית.
ושוב ושוב שאני מנסה לשכנע את עצמי שאין לי ממה להתבייש:(
ושזה הדרך הנכונה ללכת בה!
ואני כן לומדת בבית ספר חב"די אבל תאמת שלא כולם שם באמת חב"דיות…
קיצר אני באמת מנסה ושוב אני נופלת באותו סיפור של הבושה…
הלוואי ותצליחו לעזור לי!!:(
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
3 תגובות
את יודעת משהו מעניין?
בימים האחרונים אני מרגישה טוב להיות צנועה, מרגישה טוב להיות בדרך הזו, זה כבר לא ככ מעניין מה שאומרים או מה שחושבים.
את יודעת כמה זמן זה לקח?
הרבה מאוד זמן.
זה תהפוכות, רגע, הדרך הזו נכונה? רגע אז היא נכונה, ואולי זה לא נכון?
זה לוקח הרבה זמן להיות שלמה לגמרי עם מה שאת עושה. כשאת שלמה עם מה שאת עושה את כבר לא מתביישת, כי את בטוחה בעצמך;)
אז לא להלחץ, זה בסדר, תרגיעי את עצמך שהכל הכל טוב.
פשוט לאט לאט זה יבוא, כשתהיי בטוחה בעצמך.
ואין דבר כזה לעשות את זה בכח, זה בא לאט לאט.
בהצלחה!
מהמם שטערני!
אני חייבת להגיד שלדעתי את לא זאת שצריכה להתבייש.
עזבי עכשיו בושה, את טוענת בצדק שזה מבייש להראות את האמונה שלך בחוץ ואני ממש מסכימה.
זה קצת מראה שמי שיש לו אמונה – מסכן.
אבל רגע, בואי ננסה למקד את המבט.
קבלי סיטואציה:
את עצובה, בודדה, קשה לך ואין לך אף אחד שיעזור. יש סיכוי (זה קורה לפעמים לא תמיד) שתדברי קצת עם ה' או תגידי תהילים ואחר כך תרגישי הרבה יותר טוב. סתם עצם העובדה שיש לך תמיד למי לפנות ושיש לך מי שאוהב אותך כי את הבת שלו מאד מעודדת ומחזקת.
עכשיו תחשבי רגע על שרון. (שם בדוי)
כששרון עצובה ובודדה היא נשארת ככה. אם אין לה סביבה לדבר איתה היא לא יכולה לפרוק ולדבר. לשרון חסר מהשורש את ההרגשה ש"מישהו הולך תמיד איתי", היא נשארת מסכנה ובודדה כי היא חילוניה/לא מאמינה באלוקים / לא יודעת מי זה אלוקים / מממ אין לה אמונה חזקה במיוחד.
מי המסכנה פה?
את או היא?
בואי נתייחס לבושה:
למה לך להתבייש? מה את עושה לא נכון?
לדעתי התשובה היא: הסביבה והחברה.
אם היינו חיות בעולם שבו היו אוכלים רק בידיים ולא בסכו"ם סביר להניח שלא היינו מתביישות לאכול בידיים ולא להיות נימוסיות.
אבל החברה משתנה כל הזמן. הסביבה לא נשארת קבועה.
דעות משתנות, העולם משתנה, אנשים משתנים.
אז מה לא משתנה?
האמונה שלך.
התורה.
תחזיקי בה חזק, היא מה שתציל אותך מכל השינויים האלו.
אוהבת ומזדהה.
אין לך ממה להתבייש!!!
להיות יהודי ששומר על ההלכה זוהי הגאווה הכי גדולה שיש בעולם –!
לעולם- אבל לעולם!!!
אל תתביישי ביהדות שלך ובזה שאת שומרת על ההלכה!!!
אל תתני לאף אחד שמזלזל באמונה שלך להשפיע עליך !! הם לא יודעים הם לא מכירים.
כי להיות יהודי שומר מצוות זה גאווה וזכות עצומה ולא להפך !!!