?
8 בערב טיול לירושלים כל הכיתה לסליחות
אני שומעת מסוף האוטובוס מילים מוכרות
ואז אני ניזכרת בכל השירים האלה ששמעתי פעם…
הגרועים
וואי פשוט התחילו צרחות באוטובוס (בקטע של שירה כע..?!)
ואלו שירים שכל כך אהבתי ועדיין
אולי היו בשוק שהצטרפתי לשיר…
אני יודעת שזה לא מתאים אבל זה קשה מדי.
קצת התאכזבתי מעצמי
כל האוטובוס (חוץ מהחסידיות שדי הרבה. אז לא כל האוטובוס)
פשוט שרנו מלא שירים והיתה מלא אנרגיה
אגב שירים שהם ממש פחות… הבנתן…?
עד שהמורה השתיקה.
ובנות התחילו לשיר שירים חסידיים
ואז כאילו חשבתי לעצמי:
איך כל הבנות האלו מצליחות לא לאהוב ולרוץ
אחרי המוזיקה הזאת (הלא מתאימה…)
ת'אמת שאני כן קצת צדיקה אבל שירים…
זה משו אחר
אני פשוט אוהבת את זה.
ואין סיכוי להפסיק… זה רק אני?!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
5 תגובות
זה ניסיון קשההההה
תמחקי את השיר שאת הכי אוהבת בשביל הדבר שאת הכי רוצה בחיים ותגידי את זה
(אלוקים אני מוחקת את השיר הזה וכול כך קשה לי אז בבקשה תביא לי בעל צדיק\ילדים צדיקים\אושר\עושר\ כול דבר שבאלך)
ואולי זה צעד קטן אבל תזכרי ש"כול מסע גדול מתחיל בצעד קטן"
בהצלחה מאמי.
אני מאמינה בך.?
יעזור לך לשמוע שאת ממש היחידה?
כי את ממש לא היחידה.
מוזיקה היא בעלת כח עצום כל כך, שזה לטוב ולרע.
הנשמה שלנו מתענגת על ניגונים ושירים קדושים, וסובלת ממהיפך. אבל דווקא בגלל הכח הרב שיש לנגינה, אנחנו נמשכות גם אל השירים שמסבים לנשמה שלנו סבל…
אצלי אישית מוזיקה היא אחד הדברים שאני כבר שנים הכי נלחמת עליהים.
אז חזקי ואמצי ??.
ה’ שמח מכל מלחמה קטנה שאת נלחמת…
אשרייך.
אוהבת אותך, ה’ אוהב אותך!
"ממש *לא* היחידה"
(בטעות יצא – "ממש היחידה").
הנסיון הזה, לא רק אצלך
זה פשוט קשה מידי,
???❤️
אני פשוט לפני שאני שומעת שירים, אני שומעת לפני ניגון.
החלטה טובה
…..
אמאל'ה, אתן פשוט מדהימות כולכן, אני פה עם דמעות בעיניים…
פעם מוזיקה בשבילי היתה שדה קרב. הייתי חיילת גיבורה, ונלחמתי חזק. ומלא פעמים ניצחתי. תקופות ארוכות שלא שמעתי שירים לא מתאימים, לא "משלנו". בשנה האחרונה כבר הפסקתי להלחם… נגמר לי הכח, ושמעתי הכל. כל מה שהתחשק לי. מדי פעם סיפקתי לנשמה שלי את מה שהיא צריכה והתענגתי קצת על ניגונים ושירים טהורים כאלה, אבל רוב הזמן- שמעתי דברים… אחרים.
בחודש האחרון הרגשתי לא בנוח לשמוע את כל השירים הללו, ומצאתי את עצמי חודש שלם שומעת רק שירי נשמה של התקרבות ותשובה ואהבת השם, והנשמה שלי כל כך שמחה… והרגשתי קרובה יותר לאבא. ופתאום לקרוא כאן את מה שאתן כותבות… ריגשתן אותי כל כך.
ג'ינג'ית, תודה על מה שכתבת. אני מקווה שיהיה לי את הכח לעשות את זה. זה.. מדהים. וקשה כל כך, אבל הכל בשביל אבא.
ו-סוכנת, איך את מצליחה?… וואו, הלוואי עלי
אלופות כולכן!
ושאבאלה יראה את הרצון והמאמצים שלנו ויאסוף את כל רסיסי הרצונות והתפילות שלנו ויכתוב את כולנו לשנה מתוקההה בטוב הנראה והנגלה?