לא תדעי.
ניסיתי לצלם את החיים
שרק יהיו מוארים לשניה
שהתמונה תצא פוטוגנית
אולי איזה רגע של צחוק
או שאני חלקה ויפה
כמה לייקים אני אקבל
חשבתי בחיוך חולמני
אוציא את העיניים לכולן
ושימשיכו גם לרכל
הן יראו כמה שווה אני.
רציתי לתפוס אותי בחכה
כי אין דג חמקמק כמוני
רצה ממקום למקום
עוד לא קיבלתי החלטה
איך אני רואה את עצמי
חשבתי לצעוק כמה דברים
ואז התחרטתי ברגע הבא
ולא משנה כמה העולם גדול
בכל מקום יש אנשים
כולם מטלטלים באותה סופה.
רציתי לחבק חזק את החברות
לומר להן כמה אני שמחה
אבל רגש זה לחלשות
זה מביך ומוזר ולא קשור
ואני הרי הכי חזקה
אני שתקתי המון מילים
ואולי לא תדעי אותן לעולם
כי רגשות לא נפרטים בפומבי
אז כתבתי לך שירים
רק לך, מכל העולם.
יש בי אהבה ענקית
אבל החיים בלעו אותה
לבטא אותה מי ידע
מבלי לצאת מדי רגשית
או רשמית או ילדה
אז את לא תדעי שום דבר
והאמת שקשה לי לכתוב
כי האהבה שלי לא ברורה
היא מעורבבת עם שנאה
ואני מפחדת לכאוב.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
5 תגובות
וואו.
?
אעעעעעעעע
חני מה זה היה עכשיוו
כתבת אותי במקרהה?
??
אני כבר די הרבה זמן לא הגבתי
אבל מול היופי הזה לא יכולתי:)
חני זה מהמםםם ברמות
אבל לפי דעתי לדעת לספר על הרגשות זה חוזק
אבל מסכימה איתך ילדה;)
אהבתי נורא את הסגנון הכנה.
חני… יעזור אם אגיד שאם הייתי רואה את הפוסט שנה שעברה, הייתי מזדהה אבל לכיוון ההפוך..?
מבינה אותך. מאוד מאוד… ❤