פרק 31

אין דבר אבוד/ הבלוג פרק סיום

icon_set_3_07
מי שזה לא יהיה

והפעם, פרק סיום – חב"ד מגיעים ל… ירושלם! חלק ב'

שמעון נושק את המזוזה בפתח ביתו של רב העיר, פוסע פנימה ומסמן להם לעשות כמוהו. הרב, אדם בעל קומה גבוהה ותמירה, פנים מאירות ועדינות תווים וזקן מכסיף, ארוך ומרשים, מתרומם לקראתם ומחייך.

"ברוכים הבאים לירושלם, בחורים צעירים. שמעתי עליכם כבר הרבה משמעון היקר… מסתבר שגם היום, בשנת ה' אלפים תשפ"ג, מסוגלים בני אדם מחוץ לירושלם להגיע אליה. אחרי כמאתיים שנה של שקט האמנו ששום דבר מעניין כבר לא יקרה פה, אבל מסתבר שאלוקים גדול הרבה יותר ממה שחשבנו" חיים ושניאור החליפו מבטים מחויכים. הוא כל כך מזכיר את המשפיע של הישיבה שלהם…

"טוב. לעניינו, הבטחתי לך שלא אתערב בשיקול דעתך, שמעון, אבל אני סבור שמוטב שתביא את הסיפור כולו לידיעתו של המושל זבולון בן חלקיה, מושל העיר שלנו. הוא יוכל לדאוג להם למקום מגורים הולם ולמקור פרנסה מסודר. בינתיים, כמו שכבר סיכמנו, הם ישהו אצלך. דאג להם כאילו היו אחיך".

חיוך עולה על פניו של שמעון, "לא רק כאילו" הוא מזכיר, וחיוך מתפשט גם על פניו של הרב.

"תמיד היית איש של עקרונות, שמעון. טוב לדעת שגם העיקרון הזה לא דילג עליך", שניאור וחיים שולחים אל השניים מבטים נבוכים, מרגישים כשני אנגלים שנקלעו ליפן. "אתה יודע מה? אני אדבר עם המושל על זה, שמעון. הסר דאגה מליבך. הכל יהיה בסדר" שיהיה.

כך חולפים הימים בזה אחר זה, חיים ושניאור מתרגלים לסביבתם החדשה והסביבה, מצידה, מראה סובלנות וסתגלנות מרשימות ביותר כשעשו כל מאמץ אפשרי ובלתי אפשרי להתייחס לצמד העב"מים שנחתו פתאום משומקום לצדם כמו שהתייחסו לכל שכן או מכר אחר. טוב, לא בדיוק אותו דבר, בין השאר כי היה צריך להיזהר לא ללחוץ את היד שלהם כדי לא למחוץ אותה… אבל חוץ מזה, החיים בממלכת ירושלם די מצאו חן בעיני חיים ושניאור, ובצדק.

כי בסופו של דבר מי לא חלם פעם, באיזשהו שלב בחייו, לגור או לפחות לבקר בממלכה יהודית עתיקה וקסומה, מדינת הלכה אמיתית על כל המשתמע מכך, עם אחד המלכים הכי צדיקים שהיו אי פעם ביקום כולו?

ובכן שותפות, אני סתם מעצבנת אתכן כרגע, כי האמת היא שחיים ושניאור הנ"ל לא היו ולא נבראו ואפילו לא משל היו (או אולי בעצם כן משל היו…) זה סתם היה רעיון הזוי לפרק סיום שעלה לי אבל לא היה לי מושג איך לסיים אותו נורמלי…
אבל אל דאגה חברות!!! אני הולכת לקחת הפסקה של חודש ואחר כךךךךךךךך –

טדדדדם טדדם טדדםםםםםםםםם 🥳🥳🥳🥳🥳🥳🥳 לפרסם בהמשכים את הסיפור עצמו, בגרסתו החדשה והכתובה מחדש שאני עובדת עליה בימים אלו ממש!!!
מקווה שאתן מחכות כבר מעכשיו,
מי שזה לא יהיה, חברתכן וחפרתכן (מלשון חופרת) הנאמנה:)

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
בין הקוץ לפרח / לקראת סיום
נורה
הייי, מה קורה קוראות בין הקוץ לפרח? לא מאמינה שהגעתי לשלב הזה… רגע לפני...
גחלים לוחשות /3
עציץ
דף מחברת יכול להיות חד לפעמים, תלוי בזווית. בנגיעה קלה ליצור שריטה. אני תולשת...
ספירלת העומר /4 (אחרון)
87
לדברים טובים יש מניעות ועיכובים, וכנראה לבלוג שלנו היו הרבה קטרוגים בשמיים ;)...
קצת קרח ליום מזיע
גלידה בגביע
אז מה נשמע? חם. אני יודעת. תשמעי משהו. העולם לא יכול להישאר אדיש לחום. עובדה....
גחלים לוחשות /2
פרח
"בוקר טוב!" פתחתי את דלת הכיתה בתנופה, לא מתפלאת לנוכח כמות הבנות. ...
בין הקוץ לפרח /41
פרח
לילך הכי אהבה את הערסל, זה היה המקום שלה. רך, תלוש, מכיל אותה תמיד, ברגעים הכ...
הבוחר בנביאים טובים /33
נר
יחזקאל בן בוזי הכהן בגמרא מסופר על הלוויתו של הרב הונא, אחד מגדולי האמוראים. ...
בייגלך מל(ו)כים
ספר
זו היתה שעת בוקר מוקדמת. הרפיתי את שריריי על המושב המקפץ, והתמסרתי לברקסים הא...
פוסטים חדשים
מתבקשת בחום
חם לי מגביר הצמא בוקע דממה מחפש נחמה מים ורוח ישיבו הנפש יסירו הרפש יביאו חופ...

אורצל

כיתה ח'. אנחנו נפרדות.
כיתה ח' אז אנחנו אוטוטו בסוף שנה🥺 ונפרדים. מהכיתה. מהחברות. לא רוצההה ת'אמת ש...

לילי

עופר בהומור אפור #4 חזרנוווו
ראיתן פעם בנאדם לא עקבי שכמוני? אזז אפתח בהתנצלות, לפי החישוב שלי הייתי אמורה...

עופר האיילים

איזה כותבות את אוהבת מאוד??? חלק ב', תפרגנו!
לא מזמן פוסט ששאל איזה כותבות אהובות עליכן פה. הפוסט הקודם כבר לא כ"כ פע...

משתמש אנונימי (לא מזוהה)

הלוואי שהיה אפשר לחזור אחורה לשנייה לתקן משהו קטן ולחזור רגועה יותר.

לילי

חדשה ולא מבינה איך זה עובד כן היי!תגובת המערכת: בורכה הבאה 💗, כיף שאת פה מו...

Shir

בוחרת בָּאמת, בֶּאמת
היי. אפשר לספר לכן משו? תודה על האישור:) פגעתי בהרבה אנשים בחיים שלי. פגעתי ב...

צרפתיה M.A.S

אני לא אתן לשבור אותי ככה!
אז הכלל התחיל בבוקר נחמד כזה סתומרת נחמד מינוס מינוס מינוס מינוס קיצר בוקר מש...

כחולת עיניים

5 תגובות

    1. את בת 13 וחצי?! שוק! ישלך כתיבה כל כך יפה וכל כך בוגרת שזה מדהיםםםםם בחיים לא הייתי נותנת שאת בת 13…

      מאוד אהבתי את התקופה.
      יש לך בחירה חכמה.. מזכיר את ממלכה במבחן..
      כלומר מלוכה, מלחמות וכדומה שהם יהודיים בתכלית ואפשר להמציא כמה שבאלך כי בעצם לא יודעים עליהם כלום… (בשונה ממלכות בית דוד או מלכות ישראל או מלכות חשמונאי… המלכויות שהיו בעמ"י שכן יודעים עליהם… מהתנ"ך או מהמדרשים…)
      קיצ' הלוואי עליי לכתוב ככה… מחכה מאוד מאוד לסיפור שלך❤

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *