אז למה באמת?
סופשבוע טוב!
בפעם שעברה הייתה לי טעות וכתבתי על פרשת דברים… אז היום אני רק ארחיב על האהבה הטבעית לפי המבואר בתניא פרקים י"ח-כ"ה, וכך זה ישלים את הפוסט של שבוע שעבר.
אז האהבה הטבעית.
כמו שהסברנו, זו אהבה שכל יהודי נולד איתה, והיא קיימת בו מעצם זה שהוא יהודי. כמו שבתוך הלב של ילדים קיימת אהבה טבעית להורים, כך היהודים שהם בנים של הקב"ה אוהבים אותו באופן טבעי. באהבה שנמצאת עמוק בתוך הלב.
בחסידות לפעמים מכנים את האהבה הזו גם "אהבה מסותרת". כי היא מסתתרת בתוך הלב…
כמו שאהבה בין ילדים להורים, לא תמיד גלויה ומורגשת – כך האהבה שלנו לקב"ה לפעמים מתחבאת. ולא מרגישים אותה:(
כמובן, לעבוד עם משהו שכבר קיים זה הרבה יותר קל. ברגע שקיימת אהבה, לא צריך לברוא אחת כזו. אם כן, השאלה שאנחנו צריכות לעבוד איתה היא "איך אני מגלה את האהבה הטבעית שלי?" לגלות משהו שכבר קיים זה יותר קל מלהמציא משהו חדש, וזה כבר נותן כוח להתחיל!
אז איך מגלים את האהבה הטבעית?
קודם כל – נכיר אותה. נבין מה היא רוצה, לאן היא מושכת אותנו. נבדוק מתי היא מתעוררת ולמה. ואחרי שנאסוף לנו את כל נקודות הציון שלה בעז"ה גם נפגוש אותה ממש פנים בפנים;)
האהבה הטבעית, למרות שהיא טבעית – פועלת דווקא הפוך מהטבע האנושי. היא רוצה להתכלל בקב"ה.
כמו שלהבת שכל תשוקתה היא לעלות למעלה למקורה מתחת לגלגל הירח. כשהשלהבת תעלה למעלה – היא תתבטל בפועל. היא תהיה כלום. בעצם היא בכלל לא תהיה. לא יהיה לה שום מציאות.
כך בדיוק האהבה הטבעית רוצה לעלות למעלה לקב"ה. אם אנחנו באמת נעלה למעלה, נהיה כלום! מול הגדולה והעוצמה של הקב"ה. הנפש שלנו תתבטל לגמרי. זה ממש כאילו לא היינו מעולם.
והדבר הזה – ביטול מוחלט – מנוגד ממש לטבע. כל דבר רוצה לחיות, ולחיות פירושו להיות בעל ממשות. האהבה הטבעית אומרת – לא! לא אכפת לי ממני. כל מה שאני רוצה הוא להתקרב לקב"ה כמה שיותר. זה אומר שאני לא אהיה בכלל? – לא אכפת לי.
זה מה שהאהבה הטבעית שלנו רוצה.
מכירות את זה שיש תחרות בין קבוצות, ואתן נורא אוהבות קבוצה אחת ומתפללות שהיא תנצח? חושבות שמגיע לה הגביע בענק? אוטומטית אתן שונאות כל מה שקשור בקבוצה השניה.
כל דגל שהקבוצה השניה תניף ייתקע לכן כמו קוץ בעין. כל סיסמא טובה כמו עצם בגרון. בלעעע.
אהבה חזקה לצד אחד, יוצרת שנאה חזקה באותה מידה לצד השני.
ואיך זה קשור?
כי אם האהבה הטבעית כל כך אוהבת את הקב"ה, היא גם נורא נורא שונאת את כל מה שנפרד ממנו (כמובן, אף אחד לא באמת נפרד מהקב"ה. הכוונה למי שהולך נגד הרצון שלו).
למשל, הסטרא אחרא. הגויים. עברות. והכי הכי עבודה זרה – כי עבודה זרה היא שורש המרידה בקב"ה.
בדרך כלל, רוב היהודים, אם יגידו להם לעבור עבודה זרה או להיהרג – ימסרו את הנפש. זה דבר שמנוגד להגיון – כמו שאנטיוכוס אמר לקטן שבשבעת בניה של חנה, רק תתכופף לשחק! אתה יודע שזה משחק ואני יודע שזה משחק.
אבל למרות הכל, הילד הקטן לא הסכים בשום אופן. אפילו למראית עין לא רצה שתהיה לו כל נגיעה בדבר טמא שכזה.
איך? מאיפה הכוח?
מהאהבה הטבעית…
וזו גם התשובה לשאלה השניה שלנו. מתי האהבה הטבעית מתעוררת? במצבי קיצון. כשהיא מרגישה חזק שתכף היא נפרדת מהקב"ה. להפרד מהקב"ה?! מה פתאום!
שם האהבה הטבעית קופצת. כשמשהו מערער על הרצון שלה להתכלל בקדושה.
אז למה היא לא מתעוררת כשבא לי לדבר לשון הרע? כשלא באלי להתנהג יפה לחברה? מה פתאום שם היא רדומה, הא?
"אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות". מה זה רוח שטות? רוח שטות משכיחה מהאדם שהוא אוהב את הקב"ה עד כדי כך שהוא מוכן למסור את הנפש, ומטפטפת לו שהמצווה הספציפית הזאת, בא נאמר… לא כל כך חמורה. לא עד כדי כך נורא. עבירה קטנה, לא משהו רציני.
וכך היא בעצם מרססת בסם שינה את האהבה הטבעית שלנו, ומסתירה אותה עוד יותר. אווצ'.
אז הבנו שהאהבה הטבעית רוצה להתכלל בקב"ה. ושהיא שונאת כל מה שנגד הקב"ה עד כדי כך שהיא מוכנה למסור עליו את הנפש! ושאם היא רק תזכור את 2 הדברים האלה, ותזכור שאפילו עבירה קטנה אחת היא כבר נגד הקב"ה, ואת זה היא הרי שונאת בתכלית השנאה – היא מיד תתעורר.
עכשיו אנחנו יודעות איך לעורר את האהבה הטבעית. לצייר לעצמנו כמה שאנחנו אוהבות את הקב"ה. ולדמיין איך שבכל עבירה קטנה, זה כמו לקחת את הראש של המלך ולהכניס אותו בתוך פח אשפה מלא בזבל ולכלוך. רק לכמה דקות, אתן יודעות. כמה שניות של עבירונת קטנטונת.
אבל הראש של המלך. באסלה שלא הורידו בה את המים.
אם מדמיינים את זה טוב, זה מוציא את החשק לעבור עבירות – לפחות לכמה שעות הקרובות.
ואני באמת, מאוד מאוד ממליצה, פשוט לעבור על התניא בפרקים שכתובים במקורות עוד כמה שורות למטה. לא הכל יהיה מובן, אבל אחרי שקראתן עד לכאן, כנראה יהיה יותר קל… הלשון של אדמו"ר הזקן היא זהב, וזה באמת נותן כוח לעמוד מול כל נסיון שלא יהיה.
בעז"ה שנזכה באמת ל"ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה" בגאולה האמיתית והשלימה תכף ומיד ממש ממש ממש ממש ממש.
שבת שלום!
מקורות: תניא פרקים י"ח-כ"ה
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
7 תגובות
שכוייח!! חיזקתת
וואו, אני חייבת לך תודה על הדבר המדהים הזה.
בקשר לשלהבת, האהבה המסותרת לא צריכה לרצות להתקרב לקב"ה דווקא בעולם הזה-הגשמי? בגלות. ולא למעלה, איפה שהקדושה כבר נמצאת?
כלומר, העבודה שלנו היא לא להשכין את הקדושה ואהבה דווקא פה?
האהבה מתגלת דווקא במצבי קיצון, אבל אם ככה איך זה הגיוני שיש גם מקרים שבזמן שיהודים אחרים מסרו את הנפש – הם התבוללו או הוטבלו לנוצרות כשהאהבה המסתורת הייתה אמורה להתגלות אצלם, והם היו צריכים למסור את הנפש? מה השתבש שם?
האמת שלא ממש הבנתי את השאלה… אשמח שתחדדי אותה ואז אנסה לענות בעז"ה
כתבת שהאהבה המסותרת רוצה להתכלל בקב"ה, לעלות למעלה ולהתבטל לגמרי.
אז בעצם, זו אמורה להיות השאיפה שלנו, כן?
איך זה אפשרי, בתור אנשים גשמיים בעולם גלותי, להיות רק רק קדושה?
ישר כח!
פעם ראשונה שיוצא לי באמת לקרוא לעומק,הוקסמתי.
כתבת כל כך יפה ומאיר עיניים.
הלוואי ואצליח ליישם.
תודה!
יפהפה
וואי ממש ממש תודה לך!!! אני אומנם לא מגיבה לך אבל תדעי שתמיד אני קוראת ואת ממש מחזקת ישר כוחך!!!!