שבוע… איך כותבים במילה אחת משהו על השבוע הזה.
גם מילה זה הרבה בעצם. אין לי רעיון לשום צירוף אותיות שמתאים להגיד אותו. או שמתאים בכלל.
אנחנו במלחמה. וכל הזמן אנחנו במלחמה. חמאס הוא בסך הכל עוד ייצוג מכוער של הסטרא אחרא – הצד האחר, צד הטומאה…
מלחמה בין טוב לרע.
בליקוטי תורה לפרשת במדבר יש ארבעים (!) עמודים של מאמרים לכבוד קבלת התורה. מתוכם, התחברתי מאוד לקטע אחד שהרגיש לי רלוונטי.
בשבועות קיבלנו את התורה – את זה אני בטוחה שכל אחת יודעת פה. טררם שלם. קולות וברקים, ניסים עצומים, הגבלה על ההר…
זה נשמע באמת מרשים. אבל…. למה? האבות קיימו את כל התורה עוד לפני שהיא ניתנה. הם שמרו הכל: שבת, כשרות, הניחו תפילין…
והם עשו את זה גם בלי מעמד שלם. מה ההבדל בין קיום התורה של האבות לקיום התורה שלנו? למה הקב"ה היה צריך לעשות עסק שלם ולתת לנו את התורה? היינו יכולים לקיים אותה גם בלי זה. בדייק כמו האבות.
לפני שנענה על השאלה הזו – שיעור קצר בלשון (קצר, מבטיחה!;)) יש לשון עבר, לשון הווה, לשון עתיד, וציווי.
אם מסתכלים על זה ככה, לכאורה ציווי עומד בפני עצמו; אבל בעצם ציווי כלול בלשון עתיד. האם אני יכולה לצוות מישהו על העבר? לא…
במקום "תכתבי" (עתיד) אומרים "כתבי!" (ציווי).
במקום "תלמד" אומרים "למד" וכן הלאה. כלומר, ציווי הוא חלק מלשון עתיד.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
7 תגובות
את מהממת אותי
פשוט
??
כמה חכמה ויופי
ממליצה בחום רותח לכל אחת שהתלבטה לקרוא
הערת אגב –
אני מעריצה שלך.
יפהפה, תודה שאת נותנת משמעות.
מהמם!!
יש לך קישור לשיחות כאלה יפות אבל מבוארות? כי הרבה פעמים אני מסתבכת כשאני לומדת וזה די מייאש…
אני אישית לומדת בשיעורים עם רבנים, דרך הזום והיוטיוב. אל תוותרי עד שתמצאי… אני חיפשתי יותר משנה אבל בסוף הגעתי לשיעור קבוע ומדהים.
בקשר לקישורים – מצנזרים פה, צר לי
קודם כל מהמם. אין מילים. את מוכשרת ומדהימה.
דבר שני,
הקרב הזה, ביננו לבין החמאס, באמת מייצג את הקרב האחרון – בין כוחות הקדושה להיפך הקדושה. וכולנו בחזית. צניעות היא עניין הקדושה. כשנוסיף בצניעות, הקב"ה ישכון בתוכנו. וכשהוא שוכן בתוכינו – אף אחד לא יכול לפגוע בנו. וזה בידיים שלי ושלך.
בואי נעשה עוד מאמץ קטן, לנצח את הקרב הרוחני הזה, שיעזור גם בגשמיות.
נוציא בגד לא מתאים מהארון, נעשה הגנה הרמטית למחשב, לפלאפון, נצנזר ספרים לא מתאימים ששוכנים בארוננו, או אולי שירים שלא מתאימים לבת ישראל כשרה.
המצב כואב, וכשכואב, חייבים לפעול בעוצמה. לא ניתן לזה לעבור בשקט!
העוצמה של הצניעות היא מטורפת!
את כל הדברים המהממים והמושכים נשמור לבית. נשמור לבעל בעז"ה. לא נמשוך עיני זרים.
נשמור על הכבוד שלנו.
וכך יבוא משיח.