היי יש לי חברה שמשתפת אותי בדברים מאוווווווווווווווווד אישיים ואני לא יודעת איך להגיב, או להרגיע אותה ואני צריכה דחוף שתגידו לי מה היא רוצה שאני אגיד? או מה היא רוצה שאני אגיב? או שהיא לא רוצה שאני אגיב בכלל (זה בערך מה שאני עושה עכשיו והיא ממשיכה לשתף אותי) קיצור מקווה שהבנתם את הסיפור
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
15 תגובות
דבר ראשון, זה שהיא משתפת אותך בכאלה דברים-
כבר מעיד שהנוכחות שלך, או לפחות האישיות שלך מרגיעה אותה ותומכת בה.
ובקשר לשאלה שלך:
אני לא חושבת שהשיתוף שלה בא כדי שתביאי לה עיצות או תנסי לעזור לה,
פשוט היא רוצה לשתף! ולפרוק!
וזה שאת מכילה אותה ומקשיבה לה זה ה-מ-ו-ן!!!!!!!
וזה מה שאת צריכה לעשות.
ולפי איך שהבנתי זה מה שאת עושה עכשיו, ועובדה שהיא ממשיכה לשתף!
תמשיכי להבין אותה ולהקשיב לה באמת, מהלב.
אלא אם כן היא מבקשת ממך באופן ישיר עידוד או עיצות….
פולל הצלחה.
מקנאה בחברה שלך שיש לה חברה כזאת…………..
תודה על העידוד:)
יכול להיות שהיא לא רוצה שתגיבי.
יכול להיות שהיא רוצה שרק תקשיבי.
ויכול להיות שהיא כן רוצה, שתדברי, תכילי, תעודדי וכו.
ואת אומרת שזה מעמיד אותך במקום חסר אונים.
זה מבלבל, את צודקת.
אז שתי דברים חשובים (לדעתי):
דבר ראשון, גם כשאת לא יודעת איך להגיב, תתני לה הרגשה שזה בסדר, שהיא בסדר. תיהי בשבילה באמת (בגבולות המסוגלות שלך).
דבר שני, נכון שיש מקרים שאנחנו מרגישים מה האדם מולנו רוצה.
ו..כשלא, אז –רק הוא יודע. וזה נשמע הזוי אבל פשוט לשאול (כמובן לא תוך כדי שיחה כזאת, אלא לחפש זמן רגוע) בצורה קלילה והכי בכנות.
לדוגמא : " —- את יודעת, הרבה פעמים כשאנחנו מדברות אני לא יודעת באיזו דרך להגיב, באמת שאכפת לי ואני רוצה שיהיה לך טוב, איך נוח לך שמגיבים לך (ואפשר לפרט) כשאת עצובה, כשאת כועסת וכו"
נשמע קצת מוזר, אבל מניסיון זה עוזר, בדרך כלל כשהייתי מדברת עם חברות בצורה כזו, הן העריכו ושמחו על הכנות ו..גם ענו.
אני יודעת שזה דורש אומץ, אבל מומלץ?
בהצלחה?
היי,
אני יכולה לנסות לייעץ לך מהניסיון שלי – יש לי גם חברה כזאת שמספרת לי הרבה דברים מאוד אישיים, ובפעמים הראשונות איבדתי את הלשון, לא ידעתי מה אני אמורה להגיב וכו. אחכ קלטתי שהיא באמת צריכה נטו את האוזן שלי, את הלב שלי, לא את המילים ולא את העצות.
אז אני מקשיבה לה, ונותנת לה את ההרגשה שאכפת לי ממנה ושהיא חשובה לי ושאני מעריכה אותה על כל מה שהיא עוברת, ואני רואה איך זה עושה לה טוב. למרות שהחברות בינינו לא הדדית (אני במקומה לא הייתי מסוגלת לשפוך כל כך הרבה לבנאדם שלא משתף כמעט) אבל הקשר הזה מועיל לה, וממני זה דורש רק אכפתיות ואהבה, שאני יכולה ב"ה לתת לה. תנסי גם…❤
היי תודה על התגובה והעידוד
הבעיה אצלי זה שלא יוצא לנו להפגש אז אנחנו מדברות רק בפון אז היא לא רואה את ההתעניינות שלי והאכפתיות וכו, וכשהיא מתפרצת אין לי מה לומר לה ובגלל שזה דרך הפון זה יוצא שתיקה מביכה… קיצור
בפון זה באמת יותר קשה.. אבל תמיד תזכרי שאת חברה ולא תחליף ליועצת, אז הרבה אמפטיה והקשבה. ואם יש משהו שלדעתך הוא כבר סיפור ליועצת, תנסי להציע…
גם השתיקה המביכה הזאת היא חלק מההקשבה שלך. אני חושבת שזה מראה לה שאת לא לאוטה להקשיב וסקרנית, אלא פשוט שם, איתה. שאת חושבת לפני שאת עונה לה.
הי
זה תלוי
אני בעד הקשבה נקייה, ולשדר אני איתך.
חשוב לי שתשימי לב שהשיתוף שלה לא פוגע בך.
הצלחה
וואלה תודה זה לא פוגע בי אני רק מפחדת שזה פוגע בה
אם היא בחרה לשתף אותך, קבלי את זה כמחמאה. וזה לא פוגע בה.
אם את בעצם לא עושה כלום, רק מקשיבה (שזה העיקר) והיא ממשיכה לשתף אותך, סימן שזה טוב לה. אז מוזמנת להמשיך ככה.
אני חושבת שבדברים האלו אל תשאלי אחרים. היא בחרה לשתף אותך, לא אותי. שזה אומר שהיא מצפה לתגובה שלך, לא שלי. היא סומכת עליך ורוצה אותך.
המממ. אם היא ממשיכה לשתף, אז סימן שאת בסדר? ואפילו העלת שאלה, סימן שנוגע בך.
לא להגיב בכלל, זה קצת לא כדאי. כי היא תראה אותך קוראת ולא מגיבה. ותחשוב שאת לא מתייחסת אליה.
מה כן להגיב? הממ זה תלוי מאד. באותה ילדה, ובמקרה.
כי כל אחת וכל מקרה-לגופו
יש אחת שתרצה שתשתפי אותה גם.
והשניה בכלל זה יעצבן אותה, כי זה נותן לה הרגשה כאילו את מבטלת את הרגשות שלה… צרת רבים, חצי נחמה, אבל קשה לה.
ויש מישהי שרוצה לשתף, אבל לא לעשות מזה סיפור גדול… בקלילות?
אבל שתדעי שלפעמים, לא צריך עזרה, או מילים דווקא, צריך רק את ההקשבה❤
ובגלל שזה בכתב, יותר 2שה להראות את זה. להגיב בלי להגיב…חחח. אז תראי לה פשוט שאכפת לך ושאת מקשיבה, בלי יותר מידי מילים או משהו..
אני לא יודעת בדיוק במה מדובר, כך שתקחי את זה בעירבון מוגבל, אבל יש לי חברה שהסתבכה במקרה דומה, שילדה 'התלבשה' עליה והעבירה לה כל יום את כל קשיי חייה, וזה הפריע לה ממש.
אני חושבת שאת צריכה להעביר לה בעדינות מסר של: 'אני לא הכתובת.'
במיוחד אם זה דברים מ מ ש אישיים, שגובלים כמטופלת ופסיכולוגית…
זה גם עלול לפגוע בך, וגם לא תמיד יש לך דברים נבונים לענות, אז ממש חבל…
אם עד עכשיו היא ממשיכה לשתף אותך ואת לא ממש מגיבה סימן שזה בסדר הצורה הזאת מצידה..
בכל אופן אם את יכולה אז כדי שתשאלי אותה יום אחד בצורה נעימה ובגישה שאת משדרת לה אני רוצה בטובתך, אני אוהבת אותך ורק רוצה לעזור לך ולהיות פה בשבילך.
תשאלי אותה: את מעדיפה שאני אגיב לך משהו מסויים?! מעדיפה שאני אשתוק?! את מצפה ממני למשהו מסויים?!
משהו כזה..
אני מקווה שתצליחי. ואת אלופה כנראה מאד אם היא רואה בך מישהי שהיא יכולה לשפוך אצלך כאלו דברים…
בהצלחה יקירה. תעדכני…
היי אני מאוד רוצה אבל אין לי אומץ