היי בנות, אני מניחה שבין כל הבנות שקוראות את זה יש בנות שההורים שלהן גרושים אז תוכלנה להבין אותי….ההורים שלי כבר כמה שנים בתהליכי גירושין, אבא שלי לא גר בבית וכשאני הולכת אליו בנות שואלות לאן את הולכת, אני אומרת לאבא שלי ….ויש בנות שאני לא רוצה להגיד להן שאני הולכת אליו כל עוד ההורים שלי לא התגרשו….מה לעשות?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
19 תגובות
דבר ראשון ממש מזדהה. ההורים שלי גרושים כבר 3 שנים עוד פחות מחודש, ועדיין שאני הולכת לאבא שלי אני לא יספר לכל מי שתישאל. אני יגיד 'הולכת לקרובי משפחה..' 'הייתי צריכה לסדר איזה משו' 'היה מפגש משפחתי' ובסיגנון.. לא חסר משפטים להמצאה ושיהיו גם נכונים..
מאחלת לך מלא הצלחה ותיקחי אתזה הכי בקלות.. ותדעי שזה לא בעיה שלך ולא מוריד לך כלום מהערך. לא עושה אותך לילדה שונה/ מוזרה, והכי חשוב, תישמרי על עצמך!! אל תיהיה מעבירת מסרים. אל תדברי רע אצל השני אפילו לא בצחוק. ואל תעשי את הטעות שלי. אני עד עכשיו סובלת מזה. תיהיה חזקה ובעזה שזה יהיה הדבר הכי טוב וטוב בשבילכם! ושתוכלי ליראות אתזה!
יש לי חברה בכיתה שההורים שלה גרושים, ובהתחלה היא הייתה יוצאת מבצפר אחרי כולן, או נכנסת לאיזושהי חנות וכאלה, ואז הולכת בלי שבנות יראו..
לוידעת מה להגיד לך.. עצוב לי בשבילך 🙁
היי לגמרי מבינה אותך ההורים שלי גרושים עוד מעט שש שנים!
בהתחלה שהם התגרשו אז אמרתי אני הולכת לקרובי משפחה או פשוט אומרת את העיר.. אבל אחרי זה פשוט אני לא מסתירה ולא אומרת, כאילו מישהי תישאל אותי מה אני עושה שם אז אני יגיד לה הולכת לאבא שלי כי תכלס פשוט ההורים לא הסתדרו לא קרה כלום זה לא מוריד ממך או משהו..
אבל אנשים שזה לא קרה להם ישר ירחמו כאילו בונא מה כבר קרה?? לכן זה מעצבן לספר חח מקווה שהבנת כי קצת הרבה היסתבכתי?
מבינה את הדילמה, גם ההורים שלי גרושים וכשהייתי קטנה ממש התביישתי אבל לא יכלתי להסתיר אז פשוט אמרתי וקיויתי שלא יתחילו לחפור…
אבל עכשיו אני ממש לא מסתירה אתזה, אני לא מכריזה " אני הולכת לאבא שלי" אבל אם מישהי שואלת אני אומרת לה בפשטות וזהו.
לא כתבת למה את לא רוצה לספר, אם זה בגלל שאת מטבעך לא אוהבת לחשוף את עצמך וזה ככה גם בנושאים אחרים אז בסדר, אבל אם את מתביישת ספציפית בזה שההורים שלך גרושים, אז תכניסי לעצמך חזק שאת לא אשמה בכלום!!!!!!!! זו המציאות ולא משנה לך מה אחרות אומרות!
בהצלחה??
היו לי שתי בנות כאלה בכיתה,ושתיהן לקחו את זה מה זה בסבבה, פתחו כל מיני דברים, סיפרו לנו קצת מה"חוויות" שלהן וזה היה נראה הכי טוב שבעולם, יותר מילדה שמסתירה, הבנו אותן, כאבנו את כאבן וכ'ו…
אני חלילה לא חושבת שמה שאת עושה לא טוב, אני בטוחה שזה קשה, אני ב"ה לא במקום הזה ולא יודעת איך זה מרגיש….
מאחלת לך מלא הצלחותתתתת????
אוףףף אין לי מה לומר לך יש לי חברה ממש טובה שההורים שלה גרושים ואנחנו מדברות על זה חופשי ובפנן… אבל אם הם פרודים זה משו אחר אבל תכלס אם את מציגה את האמת איך שהיא בלי להתבייש או להסס בנות יקבלו את זה טבעי ולדעתי יאהבו את זה!(שאת טבעית)בהצלחותתתתתת!!!!!!
אני ממש לא מנסה לשפוט כי ההורים שלי גרושים מגיל מאוד קטן… רק יכולה לספר לך שהרבה הרבה יותר קל גם לך וגם לחברות להתמודד עם זה כשאת לא מסתירה. תחשבי שאת מגלה משהו כזה או אחר על חברה- הרי אם היא הייתה אומרת לך את זה בעצמה הכל היה יכול להיות הרבה יותר פשוט…. כככה יש הרבה פחות ריכולים והם ירגישו יותר נוח לדבר איתך על הנושא- בשיא הפשטות. "ההורים שלי גרושים/נפרדו/ כל מילה אחרת ואני הולכת לאבא שלי" כמה שפחות תרוצים וקשקושים זה פשוט עובד..
הסתכלתי על השאלה.
פתאום אני רואה '12 אהבתי'
איך אפשר בכלל לסמן אהבתי?!?!
זה פשוט כואב דבר כזה..
אפשר הסבר?
זה לא העניין של אהבתי… פירושו מבינים אותה, אוהבים אותה והיא לא לבד באתגרים שלה!!!
הי אני מכירה בנות ממש מתוקות מקרוב מאוד שההורים שלהם גרושים והן לא מסתירות את זה.
הן כמובן לא הולכות לצעוק בקולי קולות שההורים שלהם גרושים אבל אם מישהי רואה אותן הולכות לכיוון אחר או לא באות לפעילות ( הן בכיתות שונות) אז הן לא מסתירות ואומרות בשיא הפשטות שהן הולכות לאבא שלהן…
אבל לכל אחת אופי שונה ואני לא יודעת מה מתאים לך…
אז אני רק מאחלת לך בהצלחה!!!❤❤❤
הי, ההורים שלי גרושים. אבל אני לא חושבת שאני יכולה לעזור לך. אני יכולה ומעוניינת לשתף מחוויותי, אולם הן שונות בתכלית משלך. מכמה סיבות, הראשונה היא הסיבה הפשוטה, ההורים שלי *גרושים* ושלך *פרודים*. זוהי התמודדות שונה. נקודה נוספת, את כבר בגיל העשרה. ההורים שלי התגרשו כשהייתי בת חמש. מן הסתם אנחנו גם שונות באופי, וכך גם הסביבה שלנו… בקיצור, קחי את עצותיי בערבון מוגבל.
למען האמת עד כיתה ו' בערך, לא כלכך דיברתי על זה. כולן ידעו על זה. אבל לא סיפרתי כלום. וממי ששאלה, התחמקתי איכשהו (לא ממש שאלו..) אבל בתחילת ו', הגיעה בת חדשה. ולאחר כמה ימים (די התחברנו) היא סיפרה לי שברגע שהגיעה, לקחו אותה כמה בנות וסיפרו לה *בסוד* שההורים שלי גרושים. הסיפור הזה נתן לי כאפה. עד אז לא חשבתי על זה, לא ייחסתי חשיבות מיוחדת. פתאום קלטתי, שיש בנות שרואות בזה משהו שיש להסתיר, שעבורן זה בעייתי… החלטתי, שעלי, בריכולים, יגידו דברים מעניינים יותר. אני הופכת את העובדה הזו לשמי השני. מדברת, משתפת, מספרת. זה עבד מצוין. חברות התעניינו באמת, זה עניין אותן. הן הבינו והעריכו אותי. אז אמנם לפני זה לא הסתרתי, אבל ברגע שהתחלתי לשתף , נהיה לי טוב על הלב. זו הייתה הייחודיות שלי. השיתוף תרם לי המון!
כתבת שאת לא רוצה לספר עד שהם יתגרשו. אז יש לי שאלה בשבילך. ההורים שלך ביקשו לשמור את זה בסוד? אם כן, כמובן שתכבדי אותם ולא תספרי. אבל אם לא, לדעתי, בשביל עצמך, תשתפי. זה ממש משחרר להוציא הכל, לספר, לצחוק עם כולן על זה (הומור שחור ושות')
אני ממש חופרת לחברות שלי על השבתות נסיעה, וההתלבטויות של איפה בחג הזה ואיפה בחופש הזה… מסכנות…
ממש חפרתי, וגם לא כלכך בעניינים שלך, אבל מקווה שזה יעזור..
נשמע כמו סיפור חיי…. אני חייבת לדבר איתךךך
את יכולה לבקש את המייל שלי, אני מאשרת ומזמינה 😉
סידורים. התנדבות. קופת חולים. סבתא שלי. עבודה. משפחה.
Whatttt????
זה הסדר יום שלך כאילו?????
וואי. אני רואה שיש הרבה בנות שההורכם שלהם גרושים. ותאמת שכבר כמה שני רציתי לפתוח סוגשל קבוצת תמיכה כזו כמו שיש לאימהות (מי שמכירה) זה מאוד עוזר.. מה אתם אומרות אחיותי להיתמודדות?
חחח את חמודה… אם יש לך כוח ליזום משהו, אני זורמת איתך. יש לך רעיונות יפים מאוד..!
גם אני בעד!!