חברות אנחנו כאן בטוב וכשפחות טוב.
על הרבה מאיתנו עברו שלושה שבועות מלאים מתח, ולפנינו עוד אי וודאות.
למדנו להכיר את עצמינו במצב לא רגיל.
שתפו במשהו מיוחד שגיליתן בשבועות האלו, על עצמכן או על אחרים, או על העולם כולו. משפט של תובנה מעניינת…
מחכות לכן בתגובות
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
10 תגובות
כשנראה שעוד רגע הכוח נגמר – זה אומר שיש הרבה כח שפשוט נמצא במחסן, אז נשאר רק לנצל את הכח שנשאר, בשביל לפתוח את הדלת, השאר יקרה כבר לבד
כשאף אדם לא יודע מה יקרה בעוד שניה – זה בדיוק הרגע לקלוט, שאת יודעת מי יודע ובהשגחה פרטית מופלאה הוא דואג לך ורוצה את טובתך
רק תחליטי – ותראי שמסייעים בעדך
הדבר היחיד שגיליתי זה שאני יכולה להיות בחרדה ברמות שלא ידעתי על עצמי.
גיליתי שיש לנו עם מיוחד. שאני גאה להיות חלק ממנו.
שאין לנו על מי לסמוך אל על אבינו שבשמים!!!!
שאפשר להפריד בין המצב בחוץ למה שאני עוברת ולזכור שיש דברים שהם בידיים שלי ויש דברים שלא. בידיים שלי זה לעשות כמה שיותר בקיום תורה ומצוות ושאר הדברים שקשורים למלחמה הם לא בידיים שלי אז אין מה להתעסק איתם, ההפרדה לא הולכת ב100% אבל כן ב90%+
זה כל כך מרגש איך שכולם מתאחדים במלחמה.
אבל צריך צרות כדי שנתאחד????
גיליתי שכמה שאני חושבת שזה לא מזיז לי כמעט, אז בלילה הכל מתגלה
מה אני למדתי עליי מהתקופה הזאת? אני לא יודעת, המלחמה לא שינתה משהו בחיים האישיים שלי, אני גרה בצפון וחוץ מיריות ומכות בין ערבים שזה די תמיד, לא קרה כלום ב"ה.
אבל למדתי מה זה עם ישראל, עם ישראל שהיה לא מזמן מפולג, ויצא להפגנות, עכשיו הוא עם מאוחד. רואים את אהבת ישראל, עזרה לזולת, התנדבות, תרומות, מסירות נפש אחד לשני, הצלה. זה כל כך מיוחד.
והמסירות נפש מול המצוות!… שמעתי מקודם סיפור על ילד בן- 13, שעוד לא חגג בר-מצווה, שכל משפחתה נרצחה😰 ובחסדי שמיים הוא הצליח להינצל. ניצול היחיד. והוא ביקש מאיש זק"א שיציל את התפילין שלו שקיבל לבר מצווה שהיו שייכים לסבא שלו מהשואה… דבר היחיד שנשאר לו מהמשפחה… אותן תפילין… וזו לא משפחה דתייה בכלל!! הסיפור הזה ריגש אותי מאוד. אבל זה עצוב וכואב מאוד.
שאני שייכת לעם שאין כמוהו
ושמשיח בא נאוו באמתת
גיליתייי
שאהבה זה משהו שאי אפשר להסביר