בנות אני עולה לי' וכן לא התקבלתי לסמינר שנה שעברה…
זה היה לי קשה, קשה מאד!
תקופה שפשוט לא בא לי להזכר בה……
אבל התחושה של הדחייה והעלבון הזה מתלווה אלי עדיין….
כל הזמן מתלווה אלי קולות כמו למה להיות שייכת למקום הזה??
למה להתאמץ להיות שייכת? למה להתחבר לבנות מהמקום הזה? ועוד…
מה אני צריכה לעשות??
(לא באלי להמשיך ככה, ולעבור למוסד אחר זה לא באופציה)
מזדהה?
מחכה לתגובה שלך…..
פליזזזזזזזזזז
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
10 תגובות
יש הזדהות. לא קרה לי, אבל הזדהות קיימת.
ורק בגלל פעם אחת לשנות את אורח החיים שלך ומה שאת (אמורה) להאמין בו מאז שאת ילדה.. זה קצת מהיר מידיי..
יש לי הזדהות, אבל לא מהמקרה, אלא מההרגשה שאין מקום…
זה טבעי שתרגישי ככה, אחרי העלבון, זה באמת הרגשה הכי לא נעימה.
אבל את נמצאת שם כבר, ולעזוב זה לא אופציה, ומצד שני את סובלת ריגשית..
אולי תנסי להרגיש?
יש לך חבירות?
הכי טוב-תהיי את המקום שלך❤
תהיי מי שאת, אל תשני את עצמך בשביל להרגיש "שייכת"… ובעזרת זה בעזרתשם תדעי להתחבר..
בנצלחה?
בול.
גם אני חשבתי שבגלל שלא קיבלו אותי אני לא שווה ולמה בכלל לנסות להדחף למקום כזה..
אלא שלא קיבלו אותך- הפסידו.
את יודעת שהאנשים הכי מצליחים בעולם היום זה אלא שקיבלו הכי הרבה 'לא' בחיים שלהם, כן?
על תרדפי אחרי התיכון הזה.
ותאמיני, שבמקום שתהיי זה יהיה המקום הכי טוב בשבילך גם לא תרגישי כך באותו הרגע.
וואי ההזדהות…
קרה לי בדיוק אותו דבר…
עכשיו עולה לכיתה י'
וכל ט לא הייתי בביצפר.. לא היה לי חשק
היה קורונה היה זומים .. וגם כשהיה בביצפר בקושי הייתי באה
שנה נוראית…
ובאמת שחוץ מחיבוק של הבנה ותאמיני לי שאני מבינה!!
אין לי ממש מה לומר לך ..
מקווה שיהיה טוב
אבל תקשיבי אם את שם תהיי שם!
אין אופציה אחרת נכון? אז תתמודדי עם האופציה הקיימת.
כי מניסיון .. לשבת בבית או לישון בזמן שכולן לומדות לא יותר טוב….
בהצלחה נשמה שלי…
יאו מזדהה איתך כל כך?
אני גם עברתי את אותו סרט…בידיוקק ??
הרגשתי ככה לא שייכת ולא רוצה להיות שייכת אבל אחרי כמה זמן זה כבר עבר לי… שיניתי תפיסה והתחלתי להסתכל על הכל באור חיובי יותר (כי הרי אם השם שם אותי במקום לימודי הזה למרות כל ההפרעות(הרבות!)בדרך יש לזה סיבה וזה אומר שזה המקום הכי טוב בשבילי כרגע!! ואני רק צריכה לחפש ולמצוא את הדברים הטובים…) ,ותאמיני לי רק הרווחתי?לפעמים עדיין עולות בי כאלה זכרונות אבל זה עובר, הכל עובר,
תהיי חזקה אוהבתותך ??
את לא חבדניקית בטח נכון?
האמת שאצלנו פחות קיימת המציאות של אי קבלת בנות לתיכונים (סמינרים)… אבל אני מבינה אותך, זה בטח קשה מאוד.
רק לא הבנתי, בסוף כן קיבלו אותך לסמינר ההוא? או שהצלחת להתקבל לסמינר אחר?
בכל אופן, תדעי שאת שווה הרבה יותר ממה שאת מדמיינת, ואני לא אומרת סתם. תחדירי לעצמך לראש שאת הבנאדם הכי חשוב עלי אדמות (כמובן לא באופן שיתפרש כסנוביות ?)! את הכי טובה איך שאת!! ומי שלא קיבל אותך לסמינר שלו – הוא היחיד שהפסיד. לא את. זה שלא קיבלו אותך לא אומר שאת לא שווה, זה אומר שהם לא היו חכמים מספיק כדי לשים לב לאוצר שהגיע אליהם!
בעז"ה עוד תמצאי את המקום שהטוב בשבילך, ובנתיים, כדאי לך לנסות לראות את נקודות האור הטובות שכן קיימות בסמינר הנוכחי. זה יעזור לך לאהוב יותר את המקום שלך.
בהצלחה אהובה, ואם תרצי עוד משהו אני פה ?
לא כלכך הבנתי אם את עכשיו בתוך המוסד שלא קיבל אותך או לא…
בכללי אני חושבת שאולי נכון, והם מפסידים אותך, אבל לא כדאי לך להפסיד אותם..
יש דברים שאי אפשר לקבל במקום אחר, וכן אולי עדיף בשביל זה להוריד ראש ולהגיד 'אוקי אני רוצה להיות כאן, ואני יעשה הכל כדי להיות'
זה קשה, אני נגיד לא עשיתי אתזה:\ (לא מדברת על תיכון, ואני עכשיו בסמינר אחר) אבל אני ממליצה ברמותתת לכל אחת לעשות. זה משו שאי אפשר לומר על כל דבר, אבל אם את בטוחה שיש לך מה לקבל מהמוסד או מהבנות שם, אל תנתקי קשר בגלל שמישהו החליט שאת לא מתאימה.
איך אומרים?
אל תענישי את עצמך על טיפשותם של אחרים..
בהצלחה ענקיתתת
ואוו אני קוראת את התשובות שלכן והעיינים שלי מלאות דמעותתת
תודה לכן יש לי מלא מה לומר אבל אני מתחילה לכתוב ואני נהיית מוצפת
ולא מצליחה להעביר אפילו אפרת אחד במחשבה שלי וחבל לכתוב כשאני לא במקום….וחוץ מזה שאני יצא יותר מתוסכלת זה לא יוסיף לי אבל אתן מהממותתת ואהבתי תמילים שלכן של תוכו רצוף אהבה, אחת,וכל אחת מכן תודה לכןןן
באמת באלי להתחיל שנה עם כוונות ומחשבות טובות בא נראה כמה יחזיק כי הם נורא מדכאים בקטע הזה וכמעט לא נותנים הזדמנות לשינוי מה שאת מראה זה מה שאת.
אולי באמת עשיתי טעויות שהתנגשתי בתקנון בשעות הלימודים אבל לא בא לי להיות בצביעות הזו שבלימודים אני ככה ובצהריים אני ככה… מבינוצ?
ולגבי מה שאמרת טליה שאיפה שהשם שם אותי זה המקום אתמזה צודקת זה אחד הנקודות שנותנות לי כח בזמנים מתסכלים והיו הרבה השנה לצערי אני משתדלת לפחות פעם בשבוע לכתוב להשם ויום אחד אני מדפדפת כזה במחברת אני מוצאת שכתבתי לו ככה במילים אלו ממש"בורא עולם תודה לך!כן נכון קשה לי עכשיו בתקופה אני לא מבינה למה לא מבינה כלום אבל כן אני אומרת לך תודה כי אני מרגישה שאתה רק רוצה לחשל אותי לחיים ולתת לי כח. אבל קשה לי ומתוך הקושי אני מאמינה בך שאתה תשים אותי במקום שיהיה לי הכי טוב כי אתה אבא שלי ואבא רוצה רק טוב לבת שלו….ותן לי את הכח להאמין בכל זה…
האתר הזה מצליח להראות לנו כמה מבפנים אנחנו באמת היהלומיות הכי יפות ויקרות שיש, אפילו אם מבחוץ נראה בדיוק להיפך. וזה מדהים כל פעם מחדש.
את מדהימה!! תראי כמה כוונות טובות יש לך, תראי איזו אמונה יש לך, כמה השתדלות את עושה! וזה לא מובן מאליו בכלל.
ריגשת אותי עם המילים הפשוטות שלך לאבאל'ה שלנו, זה מילים שכל אחת צריכה לתלות מעל המיטה.
מהממת ❤️
תודה לך את נותנת כח!!
למרות שעכשיו אני בחופששששששש!!!!!!
ולא באלי לחשוב עלזה..נכנסתי עמוק…חחח
מרגישה עמוק בשגרהה כאילו יש לי כח להגיע מחר בבוקר
ולהתכסח עם כל הצוות…(צוחקת)
אבל זהו שאת המילים האלו כתבתי לפני שנה וחצי ..עכשיו אני רק מבואסת וסותרת תמילים שכתבתי כי אני לא מבינה למה הוא הכניס אותי לשםםם!!
ולמה הוא משאיר אותי שם…
בין ההרים את ממשיכה בדרך הזו גם שנה הבאה או שאת משנה?