היי (:
איזו מצווה או הוראה של הרבי הכי קשה לך לקיים?
והאם יש לך הסבר לכך?
לי אישית הרבה דברים שקשה לעשות זה בגלל שאני לא יודעת למה עושים ומה המשמעות של זה..
מה איתך?
תשתפו, נחזק אחת את השניה
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
44 תגובות
היי מי הסכים לך לפרוץ לראש שלי ולכתוב את מה שאני חושבת?
אני דיי מתוסכלת מזה וגם ככה לא חושבת שתגובות פה יעזרו לי.
אז בהצלחה לך:))
חתת, משפיעה. קשה לי הקביעות.
לי הכי קשה לכתוב לרבי.
משהו מונע ממני לעשות את זה… לפני כמה חודשים הייתי כותבת לרבי לפחות פעם בשבוע, אבל עכשיו אני לא כותבת בכלל.
אני לא כותבת על קשיים שלי, וגם לא על החלטות טובות שלי.
אני לא כל כך יודעת מה הסיבה לזה שאני כבר לא כותבת… אולי אני מרגישה שאין לי זכות לכתוב לרבי… אני מקווה שזה יסתדר בקרוב ואני אמשיך לכתוב לרבי כמו פעם. זה אחד הדברים הכי כייפים וטובים שאני יכולה לעשות.. כשאני כותבת אני מרגישה כאילו אני ממש מדברת עם הרבי…
היי פעם ראשונה שאני מגיבה פה…
הכי קשה לי לכתוב לרבי.
תבינו המשפחה שלי חוזרת בתשובה הייתי בת 11 אז נכנסתי בגיל 13 לחבד.
ואין לי מושג איך כותבים לרבי!!
אבל הוראה שאני מאוד אוהבת: נש"ק!!
לראות ולדעת שבזכותי עוד אישה ובת מדליקות נרות שבת זה ןואווו זה מרגש אותי כול פעם מחדש!!
צניעות דעע
עשה לך רב!!!
אחד הקשים וקשה לי גם להבין בשכל למה צריכה תיווך ממישהי חיצונית, כאילו לפעמים כן רואה שזה קצת עוזר, אבל חושבת שהייתי מסתדרת גם לבד
חד משמעי
מ-ש-פ-י-ע-ה
הי, הכי קשה לי ולצערי אני לא מקיימת זה "עשה לך רב", אין לי משפיעה! למרות שבשבת בנו"ח שאלתי את אחד הרבנים שהתוועד שאלה בנושא משפיעה והוא אמר לי שאין שום בעיה לדעתו שאמא שלי תהיה המשפיעה שלי! ושהוא לא ראה בשום מקום שהרבי אמר שמשפיעה לא יכולה להיות משהי מהמשפחה
הקושי שלי לא בהוראה של הרבי, אלא בהוראה נגררת מהוראה של הרבי. וזה להקפיד על הסעיפים הקטנים בתקנון בית דין רבני חב"ד.
קשה קשה קשה!!
לא מבינה איך מצליחים להקפיד על כל כך הרבה הלכות, ואם תיראו אותי תראו בחורה צנועה ופה הבעיה, שאני מרגישה צנועה גם בלי להקפיד על הסעיפונים האלו.
נש"ק.. לא יודעת למה.. כל הקטע של מבצעים בחוץ
אני לא מתביישת או משהו.. לא יודעת למה
משפיעה…
אפשר לכתוב לך תגובה עצבנית? סליחה, זה לא באשמתך, עבר עלי יום קשה.
אבל –
את לא מבינה, so what? אז אל תביני! תפסיקו לרצות להבין כל דבר! עושים כי ככה וזהו ובי וגמרנו. לא צריך לחפור על כל דבר.
קשה. קשה. קשה. הכי קשה שיש. יש מלא דברים קשים, אולי הכל. אבל למה להבין? מה זה יעזור לך? אם יגידו לך שתהילים בשבת מברכים נוגע לך ולבני בנייך או שתניא ברחוב מטהר את האוויר או שלא יודעת מה – זה יעזור?
לא, כמעט מבטיחה לך. לגבי בכל אופן. קראתי אלף פעם את היומיומים האלו ובאותו רגע את מחייכת ואחרי שבוע, כשאת נרדמת עם ספר תהילים בבית הכנסת בשש בבוקר וכל החלומות שלך באותו רגע מסתכמים בשמיכה אחת צנועה ואולי גם כרית – היום יום הזה נשאר שתי שורות חסרות משמעות בחת"ת.
אז תביני, ו-?
סליחה אם אני מתפרצת ?
קצת מפריע לי העניין של להבין כל דבר.
לי מאוד קשה עם תפילה..
למרות שאני יודעת שזה חשוב ומחבר אותנו לקב"ה, קשה לי פשוט לשבת ולהתפלל (אולי גם כי אני לא מבינה את כל מה שאני אומרת..)
האמת שהכל. באמת.
ואני נראת אחת שיא החסידית, צנועה, תפילות, מבצועים הכל. אבל זה נשאר בגדר הנראה
אני מאוד מאוד משתדלת ושואפת בכל רגע להיות באמת מה שאני מייצגת בחוץ
אבל זה קשההה!
וההצלחות הן לא 100 אחוז. וכן גם דברים שאני מקפידה עליהם כבר שנים כמו חת"ת, ומנחה וקריאת שמע יש נפילות ותקופות יותר ופחות. זה כואב לי מאוד. שמעתי פעם רב בהתוועדות שאמר מה זה אומר שהרגל נהפך טבע שני?! הרי יש דברים שכמו שאמרתי אנחנו מקפידים ומתאמצים עליהם כבר שנים וזה לא נהפך לנו להרגל,
אלא- שע'י שנזכר כל פעם ההתבגרות שהייתה לנו אז וזה יתן לנו את הכח להתגבר גם עכשיו!
הייתי פעם באיזה שבת ולא היה לי מאיפה לומר חתת, לא היה לי דבר מלכות וגם לא חתת רק סידור ואני לא ויתרתי ונברתי שם בכל מקום אפשרי מאוחר בלילה ולא מצאתי, עד שהלכתי לשכנים ובקשתי מהם חתת.
אז ע"י שנזכר בכל המקרים שדרשו מאיתנו קצת יותר נצליח לעמוד בהחלטות שלנו גם כשהכל על מי מנוחות ואני רק קצת עייפה..
בתכלס את הכל.. אין דבר שלא קשה לי..
חוץ מצניעות בעצם, נולדתי עם אופי צנוע. חוץ מזה הכל קשה רצח
תאמת שאלה יפה, הכי קשה לי זה מבצעים. קשה לי לעמוד מול אנשים בגאווה וביטחון ולהציע את מרכולתי. באמת שאני מבינה את המטרה, אבל ממש קשה לי לבצע.
מעריצה את הבנות שמספיק אמיצות כדי לעשות מבצעים
הכי קשה לי- מבצועים. אני נחשפת להמון מסיון באיזור שלי, ברגע שאני מתחילה לחלק חומר דתי אני לא מרגישה שונה… עכשיו הרבה פחות מפעם, הבנתי את ההבדל בין שתי השליחויות.
הכי קשה לי כיבוד הורים.. לפעמים אני ממש מתפוצצת מזה.. קשה לי לחסום הערות וכל מיני כאלה ואני די עצלנית בקטע של לעזור בבית.. אני דווקא יודעת למה צריך לעשות את זה אבל זה פשוט קשה מידי.. גם כשאני מנסה.. זה תמיד בא בטיימינג לא טוב או כל מיני כאלה.. ואגב אם לא יודעים אז צריך ללמוד.. לא להשאר בחוסר ידיעה.. כי כפי שאת אמרת זה מביא לקשיים..
מינוי משפיעה. זה פשוט קשה, מה יש לי לומר?
לאיטה הנכבדת-אני דיי מבינה את שינאתך ללהבין כל דבר! אבל את טועה!! הרבי בעצמו אומר שכאשר מבינים למה ולמה עושים את המצוה/ההנהגה-הרבה יותר קל/כיף/נחמד לעשות אותה, כי מבינים את המשמעות של המעשה ועד כמה הוא חשוב! (כמובן שהרבי לא אמר במילים האלה אבל זה הפואנטה)
ב.ר.ט אולי תלמדי פירושים של קטע מסוים בתפילה למשך תקופה ואז קטע אחר? ככה תביני מה שאומרת ולחברי מאד לתפילה!!
ובאתי להוסיף, שקשה לי גם עם מבצעים לפעמים.. בעיקר בקרוב הנשים מסרבות ל לקבל, וגם אלו שכן לוקחות, מאיפה לי אם הםסאמת מדליקות או שסתם לוקחות ושומרות בתיק? מתסכל קצת..
אפרת, וואלה?
אני הרבה זמן רוצה אסמכתא לזה שאמא שלי משפיעה שלי;)
ישלי משפיעה, אבל היא לא ממש פעילה.
פעם אחרונה דברתי איתה לפני.. חצי שנה נראלי.. ועם אמא שלי אני מדברת בתדירות גבוהה (דא) ועל הכל.
קיצר.. נחמד לדעת.
גם לי קשה ממש מבצועים. כל פעם אני מחליטה ש..זהו אני עכשיו מתמסרת לזה לגמרי ומציעה לכווולם נרות. ואז אני מתחילה והבושה מתחילה גם היא..
אולי אעלה את הפוסט שכתבתי עלזה, לקבל קצת עידוד?
דווקא אני ראיתי מקומות שהרבי כותב שכל העניין של משפיע זה לעמוד מולו מידי פעם לדין וחשבון וכשבנאדם יודע שהוא צריך לדווח למישהו על התקדמותו זה פועל בו
משפיעה זה לא רק בשביל להתיייעץ על אף שמותר בהחלט להתייעץ גם עם אמא, זה לא מפריע. אבל משפיעה חיצונית צריך
ולדעתי זה לא עם אמא
לא יודעת ממש בדיוק את המקור, יכולה לבדוק את זה
אפרת ומשהי.. במחילה אבל כדאי לבדוק את זה שוב. כל הרעיון שצריכים לקחת משפיעה זה שהאדם קרוב אצל עצמו.. הבעיה הזו נשארת אם אקח אמא או חברה להיות משפיעה..
וכולנו חייבות את זה. ברור לנו מעהבקשה הנפשית של הרבי שזה ענין קריטי..
הרבי גם הדגיש שאפילו אצל הליטאים היה נהוג ככה והגאון מוילנא בעצמו מינה לעצמו "מוסר זאגער", שהיה יהודי ירא שמים שהגיע מידי פעם לגאון במטרה לומר לו דברי מוסר והגאון היה מקיים את דבריו!!
אז אם זו הוראה של הרבי, וכמו שהרבי אומר "עצם העובדה שיש על כך ציווי במשנה – "עשה לך רב", מוכיחה, שאם רק ירצה באמת, ויתייגע בזה – בודאי שימצא לו רב, כהבטחת חז"ל "יגעת ומצאת"!"
הי שותפות!! סתם שתדעו שאתם מהממות!! אם את יודעת שקשה לך, סימן שניסית/ רצית לנסות או אפילו נתת מחשבה על זה… וזה מעולה!! אז שלא תחשבו שלי קל הכל, ממש ממש לא!! גם לי יש נפילות ויצר הרע (פעיל!), אבל יש דסרים שעוזרים לי, אז משתפת:
הרעבע הוא אבא שלי.
אבא שלי (הביולוגי) לא יבקש מימני לסחוב סולם גדול מקצה אחד של הרחוב לקצה השני. למה? כי אם כל הכבוד אני רק בת 14, ולהצליח לסחוב סולם/ לסחוב בלי להיפגע זה לא ממש אפשרי. ואבא שלי יודע את זה מצויין, אז הוא לא מבקש מימני לעשות את זה.
מה שכן, אבא שלי יבקש מימני לשטוף כלים. אם אני יגיד שזה קשה לי מדי, זה יהיה שקר. גס. כי נו באמת, אחותי שקטנה מימני ב5 שנים יודעת ויכולה לעשות את זה, ואני לא?!…
מסכמת: אבא שלי יבקש מימני דברים שאני יכולה לעשות, לא דברים שלא. וכבר סיכמנו שהרעבע הוא אבא שלי, אז זה "נכון גם לגביו".
עוד יותר מיזה?
על הקב"ה נאמר: " איני מבקש לפי כוחי, אלא לפי כוחן. לפי הכח של כל אחד ואחד". אז גם הקב"ה לא מבקש דברים שקשים לנו או דברים בשמיים, אז ק"ו הרעבע. ואם אני לא טועה הרעבע בעצמו אמר שהיות והקב"ה לא מבקש לפי כוחו אלא לי הכח של כל אחד ואחד, גם הוא (הרעבע) מבקש לפי הכח שיש…
אז תכלס, אם הרעבע מבקש כנראה שיש לי את הכח לעשות את זה. זה לא שולל את זה שיש דברים שצריכים לבוא במאמץ, ויש דברים שדורשים השקעה, ויש כאלה שבאים בקושי. אבל היי! אולי הוא יבוא בקושי, אבל הוא יבוא!! יש לך את הכח לעבור את הקושי הזה, גם אם הוא נראה כמו הירדן…
וניזכרתי גם בסיפור. פעם הרבנית סיפרה, שבאחד הימים חזר הרעבע כשהבעה של חוסר שביעות רצון על פניו הקדושות. על שאלת הרבנית בעניין ענה הרעבע, שלפני מס' ימים ביקש שכל אחד יכתוב לו כמה ניגלה וכמה חסידות הוא למד בתקופה האחרונה. והרעבע אומר לרבנית שכשעבר ברח' ברוקלין- אווניו (-אחד הרחובות המובילים מביתו של הרעבע ל770) היה בטוח שיראה תורות של אנשים שבאים להביא לרעבע דו"ח על מה שלמדו. אבל ככל שהרעבע היתקרב ל770 גילה שאין תור, ואין אנשים… בסוף הרעבע קיבל חבילה קטנה (והרעבע הדגים לרבנית את הכמות עם ידיו הקדושות). והרעבע המשיך: "כשאני מחלק לקח או 'כוס של ברכה' או דולרים – התורים מלאים. לקחת – כל אחד בא, אולם כשהנני תובע משהו – ובאמת זהו לטובתם – מתעניינים רק מקצת"… זה אחד הסיפורים שתפסו אותי, ובאמת יש דברים שאני עושה כדי להחזיר לרעבע, מקריבה את עצמי, את הרצון, את הקושי נטו כדי להחזיר לרעבע!!
מסכמת: זה בעצם השלב השני, לעשות כי עשו ועכשיו את מחזירה. להגיד שאני יצליח להחזיר לרעבע על הכל? ממש לא!! אבל את הקצת שכן, אני יעשה בשבילו.
השלב הראשון והבסיסי, זה קבלת על. לעשות לא כי נתנו, ולא כי אני מחזירה, אלא כי זה מה שנדרש מימני לעשות!! וזה התפקיד שלי עכשיו!! ואלי זה לא נכון ההגדרה הזאת של שלבים, כי בעצם כל דבר הוא בתוך השני… ולי יצאה המשוואה הזאת:
הרעבע מבקש ויש לי את הכח, אני עושה כי הרעבע מבקש, הרעבע נותן ומבקש ואני עושה וקצת מחזירה.
עוד הארה: גם מה שהרעבע מבקש, הרעבע לא מבקש בשבילו, אלא בשבילינו…גם הנושא של משפיעה, מי שיש לה כבר יכולה להעיד שזה אחת המתנות היפות ביותר שקיבלנו מהרעבע!! אולי זה קצת קשה, אולי זה מפדח אבל זה כדאי!! יש לך את הכח!! אז עופי על זה!! גם כל העניין של מבצעים, זה בין השאר בשבילינו
וואו מהממת את!!!
מהממת!!
חיזקת ממש ממש
תודה שהשקעת לכתוב תגובה..
הי איטה, אז אני כתבתי את השאלה
ואת במובן מסוים צודקת. נכון לא כל דבר צריך להבין ועוד יותר לא צריך לגרום לנו לחוסר עשיה מבמקרה של חוסר הבנה.
את זה אני מבינה מצוין. אך מה לעשות שיש פעם בין מה שחושבים לבין מה שעושים בתכל'ס. וזו עובדה.
אני לא מסוגלת לעשות משהו סתם. לריק. אפילו שאני מאמינה שזה לא לריק ולכל דבר יש תכלית וכוונה. אני חייבת לדעת למה אני עושה את זה וכשאני יודעת זה גורם לי לעשות את זה בפי מליון יותר בחיות ובכוונה וקל יותר להתמיד.
והדברים שאני לא מבינה- לאו דוקא שאני לא עושה, זה נעשה אבל בחוסר חשק ואילוץ משווע ולכן גם יותר קל ליפול בהם..
יש למשהי רעיון לספר טוב שמסביר את משמעות המצוות וההנהגות של הרבי?
ואיטה- תגידי תודה שאצלך זה לא העניין. זהו.
יש פוסט מהמם שמסביר למה המבצעים משפיעים גם עלינו וקוראים לו 'הנש"ק של הנפש'… כי באמת הכל זה לטובתינו… ואם מפנימים את זה, יותר קל בהכל!!!
איטה, אני מצטרפת אלייך אבל בלי לכעוס..?
אני חושבת שיש דברים שצריכים לעשות אותם בקבלת עול, גם אם לא מבינים. ויש דברים שאפילו לא נבין בהמשך, עושים כי אמרו לנו.
כי אנחנו פה, ויש לנו מטרה, ולא ירדנו לכאן סתם, ירדנו לעבוד!
אוקיי אפשר להוסיף עלזה עוד, אני אעצור כאן?
היי ליהי,
נראלי שעניתי לך איך לכתוב לרבי:) מקווה שיעזור לך לככתוב לרבי בקביעות! זה כ"כ מקל ומשחרר ברמות אחרות!
נחכה שיעלו את השאלה;)
שאלה ממש מסקרנת…
איטה, אני מצטערת שאני ככה מעירה אבל אני חושבת שמי ש"חופר לה" או "נמאס לה" שפשוט לא תקרא… ילדה העלתה שאלה שמציקה לה, ונראה לי שבנות נהנו. אם את לא התחברת פשוט אל תקראי…
קחו את זה כנקודה למחשבה…
כן זה הכי לא קשור בעולם אני יודעת אבל לא נורא..
תקשיבו, באלי להכיר כאן מלאא בנותת
שלכת – חייבת להכיר אותך
דבש ר. – גם כן חייבת! למרות שלאחרונה פחות שומעים אותך.. יש מצב החלפת שם?
ש. ל. – למרות שאת לא כותבת הרבה מעניין לפגוש אותך
בוגי – ממש רוצה
יש עוד מלאא בנות אבל אותכן הכיי
יש דרך להתכתב בלי להרוס תאנונימיות?? אם באלכן בכלל..
פעם, לפני שקראו לך פרפרית, היה כאן פוסט בנושא, שטערני העלתה
נראה לי קראו לזה חברות ברשת
זאת שהעלתה את הפוסט ?
היי, סורי שהתפרצתי, ציינתי כבר שזה לא אישי אני סתם עצבנית…
וברוגע יותר, אני עדיין מחזיקה לחלוטין בדעה שלי אבל יכולה להסכים אתך שיש כאלה שזה עוזר להם. נכון. מניסיון אישי – זה לא הופך את הדברים לקלים יותר, אבל יש כאלה שזה לפחות נותן להם את התחושה שיש משמעות לסבל שלהם.
לא חושבת שצריך להגיד תודה… זה לאו דווקא מצביע שיותר קל לי עם הדברים ? אולי להפך… אבל לכל אחת יש מה שעוזר לה.
הצלחות!
יהדות לא צריכה להיות סבל.
וגם חסידות לא.
אם את מרגישה שזה סבל, ומחפשת דרכים להתמודד עם הסבל, הדרך הכי טובה לדעתי היא להתחיל להבין שזה לא סבל.
לא להבין, להרגיש.
אולי תחפשי אנשים בסביבה שלך שיעזרו לך… כאלה שחסידים באמת (חסידות זה באמת החיים שלהם, הם לא רק מדברים על חסידות. בתקווה שיש כאלה באזורך).
אולי תחפשי בתוכך מה את נהנית ביהדות/חסידות, ותעצימי את זה. תחפשי איפה היהדות/חסידית מתחברת עם ה״אני״ שלך.
ועוד עצה שלא אמורים לומר אותה בפורום רחב, אבל משפיעה הרבה פעמים תגיד לך:
אם את סובלת, אולי זה בגלל שאת עושה יותר מדי? אולי את צריכה להוריד קצת? אולי להוריד בשאיפות?
כן כן, אני נשמעת מזה לא חסידית, אבל היתה תקופה שהמשפיעה שלי אמרה לי ככה, ואני חייבת לה כל כך הרבה על זה!
זו לא עצה לכל מצב, זו לא עצה לכל אחת, אבל לפעמים בת סובלת פשוט כי היא עלתה גבוה מדי ומהר מדי, ואז הפתרון הוא להאט את הקצב ואפילו לחזור קצת אחורה…
מקווה להיות מן המועילים ולא וכו׳.
אהבתי את התגובה שלך. את מדהימה!
אם זה יחד עם המשפיעה אז זה בסדר גמור, זה מהרבי
אם זה לבד… תלוי.. אין לנו את הגבול הנכון בחיים ויהודי אף פעם לא יכול לרדת ברוחניות
לא מושקא – כותבת לך (ואגב למה לא מושקא? ? )
מתנצלת אם זה נשמע קצת חריף… זו הבעיה של התכתבות בלי לשמוע את טון הדיבור. לא מזלזלת לרגע במי שהעלתה את השאלה, מבינה לחלוטין את כל מי שמנסה למצוא דרכים להקל על עצמה בביצוע הוראות. רק כתבתי שמנסיון אישי, לא תמיד עוזר ללמוד ולהבין. זה לא באמת מקל עלייך. יש כאלה שזה לפחות עוזר להם בזה שזה נותן משמעות לקושי. לא אצלי, אבל זה מאוד תלוי-אופי.
זה לא עניין של חופר… אין לי בעיה לכתוב על זה. כתבתי את דעתי אבל כמובן יכול להיות שמי שהעלתה את השאלה חושבת אחרת… ובכיף ?
היי,
איטה מסכימה איתך בכל מילה
רק שזה לא המקום להתעצבן ?
תקשיבו יש עניין לעשות דברים בקבלת עול.
אתן לכם דוגמא, יש חוקים ,עדות , ומשפטים
יש מצוות שהם כמו חוק, ועצם העניין שלהם שלא מבינים אותם עושים כך כי הקב"ה! ובלי להבין למה ומדוע..
וזה העניין של הרבי מצוות בתורה
וזה המבחן של קבלת עול..
בהצלחה לכולנו ?
היי,
איטה מסכימה איתך בכל מילה
רק שזה לא המקום להתעצבן ?
תקשיבו יש עניין לעשות דברים בקבלת עול.
אתן לכם דוגמא, יש חוקים ,עדות , ומשפטים
יש מצוות שהם כמו חוק, ועצם העניין שלהם שלא מבינים אותם עושים כך כי הקב"ה! ובלי להבין למה ומדוע..
וזה העניין של הרבי מצוות בתורה
וזה המבחן של קבלת עול..
בהצלחה לכולנו ?ק
אויש, 'אחת', לקחת את זה קצת יותר מדי קשה ?
לא התכוונתי לסבל. הכל טוב.
בסך הכל חיפשתי מילה קצרה לתיאור הקושי בקיום כל מיני דברים… לא סבל, ברוך השם. עושה את זה, קשה אבל אפשרי.
אבל לא מסכימה אתך שיהדות לא צריכה להיות סבל. למה? מי אמר?
יהדות זה קשה. וגם חסידות. זה לא סוד. קשה אבל הכי טוב. קשה אבל עושים. קשה ומנסים להקל. אף אחד לא אמר שקל להיות יהודי. כיף לך אם קל לך… לא לכולם ?
אם נעשה את זה בכפיה או בכיף.. זה כבר תלוי בהסתכלות שלנו..
אני כן ממליצה על לימוד שיחות של הרבי. בכל מבצע שהרבי יצא בו, הרבי אמר שיחה שסקרה את כל הענין וזה מרתק. יש ספר חיילי המבצעים שווה לראות
בחסידות יש מושג של תענוג מקבלת עול
איטה! יש לך זכות שאת עושה המון דברים בלי שאת אוהבת ובלי שכיף לך, מתוך קבלת עול, תתחילי להתענג על זה, יש בזה עניין