מה העניינים???
יש כאן משהי שלומדת בתיכון עם פנימייה(צפת/קריות)
ממש מעניין אותי איך זה ללמוד ככה!
אח שלי הוא לומד בישיבה והוא פשוט נהנה מכל רגע
ככה זה גם בצפת ובקריות? כל רגע עם חברות, אווירה מדהימה וכו'?
ואיך אתם מסתדרות בתוך פנימייה עם כל הלחץ הלימודי?
לי מאוד חסר החלק עם החברות בבית ואני לא אחת כזאת שאשב לאכול פלפל כל יום שני עם חברות וישרוץ בבתים של חברות שלי.
פנימייה נשמע לי בגדר חלום! יש בנות שמזכירות לך כל יום מה את צריכה להשלים, ללמוד למבחנים כולם ביחד ויש 24/7 מי שתסביר לך ותעזור וכו',ואף פעם לא משעמם זה העיקר! ממש כמו קעמפ!! יש אמת בגיבובי מילים שכתבתי כאן? ספרו טיפה>*<
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
20 תגובות
יש אמת. יש.
מכירה פנימיסטיות מקרוב וזה נראה כייףף!!
אמ אני פנימיסטית אולי אני אוכל לענות לך קצת מהנקודת מבט שלי…
זה אולי בהתחלה ככה, חלום, אבל חודש חודשיים כבר יורד הקסם ואז צריך פשוט לדעת להסתדר עם כולם, המדריכות הכללים. את לא יכולה לעשות מה שבאלך.
קעמפ זה כיף לשבועיים שלוש לא ל4 שנים…
ובקשר ללימודים כע זה טיפה יותר קשה כי זה לא שאת בבית בשקט את צריכה ללמוד ברצינות (כי זה בגרויות..)
זה כיף לפעמים אבל את צריכה לוותר על השקט שלך, הפרטיות.
ולא יודעת יש עוד הרבה דברים אבל אם את לומדת בבית ספר טוב, שיש לך איך להגיע אליו יום יום אז אני לא הכי ממליצה לך על זה..
זה הנקודת מבט שלי.. אני יודעת שהרבה בנות מאוד נהנות מכל מה שכתבתי פה… אז תקראי פשוט עוד תגובות של בנות ..
חלום שלי?
האמת האמת שזה נשמע די מתאים לך! אני אוהבת את הביתת לא יכולה לישון בפנמייה…. סוג של קשה לי לעזור את הבית חח
תפור עליך!!!! יאלה שיהי בהצלחה!
חח לויודעת, אני יודעת שזה לעזוב את הבית, לא תמיד את אוהבת את האוכל שם, את צריכה להיות די עצמאית שם, לדאוג לעצמך, את לא יכולה לחזור לבית מתי שאת רוצה, אזז קחי בחשבון
בהצלחה❣️
לב חצויי- אני לומדת בכיתה י כבר? סתם העניין אותי
?
יעני אולפנה?!
כילו זה אותו דבר לא?
אני לומדת באולפנה ונראה לי שהדבר היחיד ששונה בין המקום שתארת אלינו זה הקטע ששם זה חב"ד, קיצער לא נראה לי שאני יכולה לעזור לך אחותי..
היי!
אני בפנמיה למהדרין, חוזרים כל יום חמישי לבית אבל בערך פעם בחודש נשארים שבת באולפנה.
לי אישית מלכתחילה היה ברור שאני רוצה ללמוד בפנימיה, הקשר עם החברות מדהים.
החברות שלך שותפות שלך לחדר, את לומדת להכיר אותן באמת, את מגוון הצדדים שבהן, מובן שלא עד הסוף, אבל ההיכרות הרבה יותר עמוקה ואישית.
לא חשבתי על זה, אבל כן, זה באמת מאד מאד נחמד שאת לומדת עם חברות לפני מבחן, אחרי הלימודים הולכת איתן לחדר, בהפסקות קופצת להגיד שלום למיטה, מלא דברים קטנים ונחמדים שעשים טוב על הלב, וגם לומדים לפני מבחן בקבוצות (אם רוצים) ועושים ביחד מטלות וש.ב.
אבל את צריכה להבין שפנמיה לא מתאימה לכל אחת, אין לך מושג איך היה לי קשה בחמישית, ולחברות שלי אפילו יותר. הענין הכי קטן – אי אפשר להגיד שלום לאמא או לחבק את המשפחה מאד מאד קשה.
את פשוט לא רואה את המשפחה שלך שבוע, זה קשה.
אני אישית הלכתי בגישה של: "יהיה לי קל, ואני לא אתגעגע"…
איזה? על השבוע הראשון הרגשתי כל כך רע.
בנוסף, לפעמים פנמיה זה לחץ נפשי מטורף, לא יודעת אם חשבתן על זה אבל:
כשאת בתיכון את הולכת ללימודים, חברות וחוזרת לבית.
במובן מסויים אנחנו קצת קצת משחקות את עצמנו, כלומר: עם חברות את הרבה יותר נחמדה ומתוקה מאשר עם אחים (לפעמים). אז את מגיע לבית הספר, נחמדה לכולן, חוזקרת לבית ויכולה להיות יותר מי שאת, יותר לשחרר אפילו את הצדדים הלא נחמדים שבך, לצעוק על אחים שלך (זה לא טוב חלילה, אני רק מציינת עובדות). הבנת למה אני מתכוונת?
בפנמיה את כל הזמן חייבת להיות נחמדה, להתחשב בחברה שקר לה, להתחשב בשותפה שרוצה ללכת לישון עכשיו אז תסגרי את האור, לחייך, להיות שם עם בנות, זה לפעמים מאד… לוחץ?
זה נחמד וחברותי והכל אבל לפעמים העומס הנפשי מאד מאד גדול.
אז אתה יוצא לטייל קצת (אצלנו יש מלא דשא ומקום) ומדבר בטלפון עם חברות או ההורים, אבל כן, יש קשיים.
מרגלים ככל שהזמן עובר.
מה שאני אומרת זה שלפנמיה יש יתרונות וחסרונות משלה, ומי שחושבת שפנמיה זה מושלם והכל בה חברותי ומהמם קצת טועה.
אז זהו, פתחתי לך צוהר לחיים בפנמיה מנקודת המבט שלי.
מקווה שהסברתי טוב…
לא מכירה איך זה בצפת אבל בתור ישראלית בקריות הפנימיסיטיות נראות בתוך חלום. הן דואגות לאזן את זה על ידי זה שהן מתלוננות על המרחק מהמשפחה, אבל בתכלס הן נהנות שם עד הגג.
אוי כל כך..
היי… זה שהם נהנות שם עד הגג זה לא אמור שקשה להם. ודווקא בגלל שקשה להם בלי עין הרע יש שם צוות מדהים שדואג שיהיה להם כיף…
ולא, את לא רוצה להיות בפנימיה בקריות.
א, ההנהלה שם קשוחה אששששש, את חייבת לעמוד בכללים
ב, להיות רחוק מהמשפחה זה לא חלום – אבל פשוט לא!!! קשה לי בטירוף בתור אחות… אחותי נמצאת שם וקשה לי ולה..
ג, עכשיו בקורונה כל רגע חברה מכניסה אותך לבידוד..
ד, אין לך זמן לעצמך, את חייבת להיות נחמדה לכולם 24/7
ה, להתרגל לעוד בנות, תחשבו על זה אנחנו גרות בחור ואין לנו חברה פתאום בנות נוחתותת לך על המוח..
זוה רק מנקודת מבט שלי.. מנקודת מבט של אחות, שיודעת כמה כואב לאחותה… בטוחה שלפנימסטית אמיתית יש מה להוסיף
אני מאוווד רוצה ללמוד בפנימיה שנה הבאה.
וגם אשמח אם פנימיסטית שנמצאת פה תכתוב יתרונות וחסרונות
לא ממש אמת.
אני הייתי שנה בפנימיה וזה הדבר הכי כייף שיש.
נהניתי נורא.
את שליחה?
כי בקריות זה פנימיה רק לשליחות מחו"ל.
וזה גם יותר בית מאשר פנימיה.
אז כנראה מתאים לך צפת יותר.
כתבתי פה מגילה ארוכה למה לא העלו את זה? חחח
זה לא קייטנה
וואוו כן!!!
אני ב"ה בפנימיה ונהנית מכל רגע!
יש המון פעילויות חברתיות, שיעורים התוועדויות ומבצעים עם אווירה חמה וחסידית. בקטע החברתי גם. להיות כל היום עם חברות- לשבת יחד- ללמוד יחד- אפילו להתלונן ביחד – זו חוויה בלתי נשכחת.
אמאלההההההה כמה שאני מתגעגעת לפנימיההה כבר שבוע אני לא שם ואין.. געגועיםםם..
אבלללל (מרגישה כמו המורות באספת הורים)
זה קשהה בטרוףף. וזה לא חלום כזה והאוכל והשיעמום ובנות שלפעמים מעצבנות ו..
אבל עם כל זה מתגעגעת??
בקריות יש בעיקר משיחסטיות או מלא סגנונות?
סתם שואלת..