הי חברות מה עושים כשנכשלתי באשמתי? איך מתמודדים עם זה נכון? איך אתן מתמודדות?כי צריך לתקן מצד שני לא צריך להיות בדיכאון איך מאזנים?
***
לדוגמה מקרה שקרה לי היום, אני גרה בצפון ועשיתי קניות בבני ברק והתעכבתי בחנות אחת כשבתת מודע ידעתי שאני הולכת לפספס את הרכבת. ואמא שלי התעקשה שאחזור בשעה מסוימת, וקלטתי שעברתי אותה, ולא היה לי נעים בכלל. לא ידעתי מה לעשות עם הכישלון הזה. וזה באמת באשמתי כי יכולתי לעזוב את החנות ולחזור הביתה אבל עד שאני מגיעה לבני ברק…. הלכתי במיוחד לקנות בגדים צנועים וממש לא רציתי ללכת. אם הייתי עוזבת המשמעות שהייתי חוזרת בלי אף בגד:(
זו רק דוגמה. וזה קורה לי הרבה שאני מתעכבת ומתעלמת מזה שמחכים לי וזה מציק לי.
***
קיצר מה עושים כשנכשלתי באשמתי, איך מתמודדים עם זה מול עצמי ומול אחרים, הורים/ חברות?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
3 תגובות
חשוב לזכור שאנחנו בני אדם. "אדם מועד לעולם"
קורה שאנחנו נכשלים וזה נורמלי.
אנחנו צריכים לדעת את זה לגבי עצמינו, וכך גם ההורים והחברות.
אף אחד לא מצפה להיות מאיתנו מושלמים ולא להיכשל אף פעם.
אז כן, אנחנו צריכים להשתדל שזה לא יקרה. אבל אם זה קרה, לקחת לתשומת ליבנו לדאוג שלא יקרה שוב, אבל בלי לקחת ללב – כי זה נורמלי, כי אנחנו בני אדם. אפשר להתנצל, לומר "טעיתי", לקבל להבא וזהו. להתקדם :).
בהצלחה!!!
תראי כל אדם נכשל בחיים… אין מה לעשות?
חשוב מאוד להיות כנים עם עצמנו (ואת כן כנה!) ולומר: סליחה. אני מצטערת. טעיתי, אני מודה! אני אשתדל יותר לפעם הבאה, שלא יקרה שוב..
ותחשבי מה עדיף לך; שסתם תמיד יתעצבנו עלייך ולא יתנו לך לצאת פעם הבאה לקניות או שפשוט באמת להסתכל מדי פעם בשעון ולראות מתי האוטובוס/ רכבת כדי לחזור הביתה.
אז כן, את כן תצטרכי להקריב מעצמך. אבל בסופו של דבר- את היחידה שמרוויחה מזה.
גם בעתיד, עם בעלך והמשפחה שתהייה לך, את תצטרכי ללמוד להיות מאוד אחראית ולראות מתי להוציא את הילד מהגן או מתי לכבות את האש כדי שהאוכל על הגז לא ישרף.. אז כדאי לך להתחיל מעכשיו;)
פעם שמעתי משהו חמוד: למה כשתתחתני ותצטרכי לעשות דברים שהיום את לא יודעת/ דוחה/ מוותרת לעצמך למה את תצליחי?? זה ממש לא בא בבום. כבר מעכשיו זה מצריך מאיתנו עבודה של שנייה שנייה..
עכשיו תחליטי לעצמך החלטה טובה (החלטה טובה זה גם משהו גשמי) שבו את מחליטה שלפחות רק פעם אחת ביום את יותר שמה לב למה שאת עושה/ לזמן שלך/ שהבחירה תהייה נכונה. ולא מתוך חיפזון, אלא מתוך שיקול הדעת ואחריות. כל פעם שאת עושה משהו כזה (וזה בכלל לא צריך להיות משהו גדול. תתחילי בקטן. לדג' שלא להתכתב עם חברה שעה אלא שלושת רבעי שעה). תנסי ותראי איך הולך לך..
חשוב שתכירי במעלות של עצמך ובחסרונות- שתדעי במה להשתפר.
והכי חשוב- המון סבלנות, כח רצון ומשמעת עצמית גבוהה. שלמרת שבאלי עכשיו להמשיך לישון ולא ללמוד למבחן/ לעזור לאמא שקוראת לי עכשיו וכו'- אני אתגבא על זה ולא אעשה את זה עכשיו..
בהצלחה גדולה לך! אל תשכחי לבשר לרעבע.. ואם קשה לך- תגידי למשפיעה שתעודד אותך מדי פעם;)