היי, יש לי משהו שנורא מציק לי..
אני מרגישה שאני קצת מפספסת את הגיל הכי יפה של החיים שלי.. הגיל שלא יחזור לעולם. (התיכון).
ז"א שהחיים שלי ממש רגילים. בלי יותר מדי ריגושים, מסיבות, עניינים.
חיים משעממים כאלה..
ואני כן מנסה להפוך אותם ללא שגרתיים, למעניינים וכו', אבל זה לא כזה הולך.. ואני כן הולכת להתוועדויות ושיעורים שיש. אבל, זה לא זה..
מה אתן אומרות? גם אתן מרגישות ככה?
יש לכן רעיונות איך אפשר להפוך את ההרגשה, את היום ליותר חוויתי וכיף, ומעניין, ולא שגרתי?
תודה בננות!! אשמח נורא לתגובות מפורטות! מבטיחה לקרוא הכל..
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
13 תגובות
לכי להדריך בבת מלך במועדון!!!
ואז בטוח תרגישי מלא סיפוק וחיים לא שיגרתי בכלל
מבטיחה לך!
אני עושה כבר…
אני רוצה ר-י-ג-ו-ש-י-ם !! החיים ממש משעמיים.. רק לימודים וזהו..
בנות, פליזושש תענו!
תהני פשוט מהרגע…
איך למשל?
ואם יש לי משהו שיא הלא מעניין, איך אפשר להנות?
בהחלט.
לאו דווקא בת מלך, בכללי נתינה יוצרת הרבה סיפוק וכבר תרגישי פחות מבוזבזת;)
את האמת שהיתה לי תקופה שהרגשתי קצת ככה ואני לא זוכרת מה עשיתי עם זה ?
יאא תני ככיף גם לי מידי פעם עולות מחשבות כאלו של וואי עוד מעט זה יגמר ואני יהיה גדולה ולא יהיה את כל החיי חברה האלה וכאילו מה אני מעבירה סתם ת'ימים שאין לחץ, לומר לך שיש פיתרון זה שקר,
לפני החגים המורות היו אומרות לנו שננצל את השנים שיש לנו ונתפלל כי כשנטפל בילדים לא נוכל לשבת לתפלל ברוגע כמו בשנים האלו.. לא הזיז לי לרוב האמירות האלה כמו עוד אמירות של מורות אבל אולי זה יעזור לך??..
אל תשקיעי בלימודים.. חח.. מי נתן שכל למשרד החינוך לנצל את השנים היפיופות האלה ללימודים?! אבל אל תקחי אותי על אמת, גם אני לא לוקחת את עצמי ברצינות!! הצלחות?
רואים שאת חושבת בקול;)
חח ?
גם את.. כולם!
תשמרי את התגובה הזאת ותחזרי אליה בעוד עשר שנים.
שנות הלימודים בבית הספר זה שנים יפות ומיוחדות שלעולם לא יחזרו על עצמן ומשרד החינוך חכם במיוחד שנתן לנו אפשרות ללמוד לפני שנצטרך לצאת לעולם עם כל הידע שלנו.
אני מאמינה שלא התכוונת לזה במלא הרצינות, אבל אני בכל זאת אומרת.
ולשואלת השאלה, את רוצה ריגושים כמו כל בת עשרה רגילה.. לא משו חדש. כל גיל והריגושים שלו
יש לי המון מה לומר. מכבדת את דעתך.
בתור אחת שכבר עברה את גיל התיכון, אני אומר לך דבר שאולי קשה ליישום אבל לדעתי זאת האמת.
הכל תלוי בך ובהסתכלות שלך.
תכניסי חיות בכל דבר שאת עושה?
את מדריכה בבת מלך או במועדון? מצוין!!! עכשו תחשבי איך את מתחילה להכניס בזה חיות. לא לעשות את זה רק כי זה חובה, אלא להשקיע בזה יותר מהנדרש!
לומדת למבחן עם חברות? תהיי בתוך זה! תהני! אל תחפשי דברים חדשים, כי כל מה שרת צריכה הקב"ה מביא לך.
מאחלת לך שתצליחי לראות את הריגוש שבכל רגע קטן בחייך! כי כל רגע שאנחנו חיים ונושמים צריך לרגש אותנו! 🙂
אהבתייי
אנסה ליישם
תודהה
אוקי. דבר ראשון, אין כזה דבר "גיל יפה". זה קשקוש בשכל, כי *אנחנו* עושים את החיים שלנו יפים. אומרים גם על גיל שלושים שהוא יפה, וגיל חמישים, וגיל חודשיים. דבר שני, אם את שמה לב שהגיל הזה יפה, לא פספסת אותו. דבר שלישי- טיפ לחיים מעניינים- תגידי תודה כל יום על משהו. תודה על הפרח הזה, תודה על הענן, תודה על זוג הילדים החמודים האלו. זה לא תודה כמו לשים לב "וואו העולם הזה יפה!". זה יהפוך לך כל יום למיוחד.