מרגישה מלא מלא שהחג הזה עושה לי מלא שמחה ותורם לי הרבה!!!:) דבר ראשון רואים את כל השכונה ביחד, מאוחדת;) נפגשים כולם, מדברים, עושים צחוקים וכו'…. וגם.. מגלים כשרונות;) חחח סתם, אני אוהבת להתנדב ב2 מקומות.. (בבוקר ובצהרים). זה ממלא אותי, מספק אותי , נותן לי תחושה ממש טובה וכיפית שאני יכולה לתת ולתרום מעצמי לאחרים! ממליצה לכולם להתנדב בתהלוכות בישובים או משהו בסגנון ולהרגיש תחושת סיפוק ענקית!!!:)
הי אז התחלף פעמיים ביום.. בכל אופן כן, בהחלט מיוחד אני לוקחת את זה בתור עת רצון לכל מיני עיניינים שרוצה שהסתדרו אני גם נוסעת לרשב'י אז בכלל הולך להיות אששש
התהלוכות. מרגשות. ילדים צועדים ומשננים פסוקי תורה בגאון! יחד כללל ילדי ישראל. מירון. עם ישראל על כל גווניו מתאחד. עזרה הדדית. רשב"י. גילוי פנימיות התורה. חסידות. מי כעמך ישראל? תראו לי עוד עם אחד שאוהב כל כך את הבורא. שמאוחד באמת באהבה ללא תנאי. אין עלינו
ח"י באייר, יום בצבע שונה. מן תערובת של צהוב לוהט עם שחור פחם. תהלוכות ססגוניות, עליה למירון, ושירים שמחים בלי הגבלה. תספורת לאח הקטן, יום חופש, אין אבלות! מי ומה זה צדיק. אין לי מושג. זה נעלה הרבה מעל ההבנה שלי. מה כתוב שם בסודות שגילה רשב"י אני לא יודעת. זה סוד עדיין אבל כן אני מקבלת איזשהו שמץ של הבנה, ש: יש דברים נעלים שאני לא מתחילה לתפוס… ולמרות זאת הם שייכים אלי. עם אחד בלב אחד. תורה אחת לכולנו.
ל"ג בעומר! "תקשיבי, חברה ביטלה לי נסיעה איתה למירון..ושילמתי על כרטיס, רוצה לבוא במקומה?" ~מה? אני אבוא איתה? מה אני אעשה שם? יש שם צפיפות מטורפת..אני בטח ימחץ, יפול לרצפה, וכולם ידרכו עלי..(כמו בסרטים, שהופכים למשהו דק בצורה של שטיח אמבטיה)..ואז ספק אם מישהו יבחין בי שם למטה..וירים אותי לחוף מבטחים..~ "תקשיבי נשמה, לא כל כך בוער לי למות היום או משהו בסיגנון..חבל עלי. בכל זאת..נראלי אני אשאר פה, במקום שבו אני יוכל לזוז ממקום למקום כאוות נפשי, ולא להיות נתונה לתזוזה של אלפי אנשים שכל שכל מה שעומד בראש מעינותיהם זה איך הם דוחפים אותי בקריאה שבעצם דוחפים אותם..אני ישאר בירושלים! יעשה מדורה! יצלה מרשמלואים! כי הרי כל הקטע בחג זה המדורות. לא?" חברה שלי הסתכלה עלי..והיא היתה נראית לי פתאום מסכנה כזאת(: ואז לאחר חוסר מחשבה מוחלט אמרתי "טוב, אני אבוא איתך! יהיה לנו כיף" (אני לא מאמינה שהסכמתי!!!..כשחשבתי על זה לעומק 4 שניות לאחר מכן..) "ישש אז יהיה לנו כיף" היא אמרה! … עלינו לאוטובוס, וכל מה שעמד לי בראש זה שאני צריכה לנצל כל שנייה של ישיבה כי אחר כך אני הולכת להימחץ במלוא מובן המילה.. האוטובוס התחיל לנסוע והנה מספר דברים שהבנתי במהלך הנסיעה: -4 וחצי שעות נסיעה. -אני חייבת להוריד משקפיים, עגילים, וכל דבר שאמור ליפות אותי, או כעזר לראייה מאוד בסיסית, כי חבל מאוד שהוא יפול וימחץ.. -הילדה מאחורי לא הולכת להפסיק לבעוט לי בכסא בזמן הקרוב.. -אני חייבת לשמור על סבלנות כלפיה..היא בסך הכול משועממת.. -ועוד המון תובנות שאין לי ספק שאני ממציאה כרגע(: ~~~~~~~~~~~ רגע, רגע, רגע, רגע, שרה שמחה!!! הלו?! הכול בסדר איתך? מרשמלואים? מדורות? זה עושה את לג בעומר?? את יודעת מה זה בכלל לג בעומר? יצא לך לטרוח וללמוד קצת על היום העצום הזה?? או שהמוח שלך עסוק באיך את מכניסה עוד מרשמלואים לבטן? נראלי קצת התבלבלת..את נוסעת כרגע לרבי שמעון! לצדיק עצום! גאון עולם! בזמן של עת רצון לבקש הכי חזק גאולה!!! תתאפסי על עצמך!! הכול יהיה בסדר! כולה כמה אנשים..מה את עושה סיפור. (הקטע עם הכמה אנשים היה נראלי רק כדי לשכנע את עצמי שלא יהיו המון אנשים מכל היבשות בערך..) יהיה בסדר! קדימה! לג בעומר!! תתחילי ללמוד על זה עכשיו בנסיעה! ~~~~~~~~~~~ שרה שמחה במבט חיובי יותר(: ישששש!! אני נוסעת לרבי שמעון!! איזו זכות עצומה! הזמנה מיוחדת לרשבי! "תגידי נשמלה? איך קוראים לך? אהה הדסה? איזה שם יפה! אני ממש אוהבת אותו! איפה את גרה? בגילה? מגניב! אני שם הרבה..אכפת לך לנסות פחות לבעוט לי בכיסא? זה פשוט לא כל כך נעים לי..בכל זאת.. תודה! משעמם לך? גם לי. אז מה נעשה? רוצה שנדבר? נעביר את הזמן? יופי! יאללה בואי נעשה לך מקום לידי!" הגענו לרבי שמעון. הילדה הקטנה שהפכה לחברה שלי במהלך הנסיעה נעלמה בין ההמון. ואני מחזיקה לחברה שלי את היד כשירדנו מהאוטובוס. חסר לי שהיא תעלם לי..פחות בא לי לחפש ילדה אבודה בין 847,502,751,970,170 אנשים.. "נראלי כדאי שנעלה למעלה! הכי למעלה! אז עלינו ועלינו, ולא היה כזה נורא כמו שחשבתי..בדרך ללמעלה היה מענין! נפגשנו עם כל מני אנשים! כתבנו לרבי בביתן מיוחד! אכלנו יותר מדי עוגיות שחילקו שם מטעם ההכנסת אורחים(: נתנו פה ושם צדקה! ולאט לאט מצאנו את עצמנו עומדות על הר מלמעלה.
~אלפי חסידים קופצים בקצב אחיד, לצלילי שירי ל"ג בעומר. הרגשה פנימית מרוממת בצורה לא רגילה. הרגשה של אחדות אמיתית!.~
עת רצון! לבקש גאולה! לבקש באמת! לראות את האחדות העצומה הזאת בעמ"י! הקב"ה!! אני עומדת לפניך. על הר גבוה. ומולי אלפי אנשים, כל אחד בדעה שונה, חשיבה שונה, רצונות שונים, דרך חיים שונה. אך הלבבות מחוברים! ברסלבים, חבדניקים, חסידי סאטמר, גור, דתיים לאומיים, לא שומרי תורה ומצוות, מתנחלים, ילדים, חוצניקים, תיירים, כאלה אם פאות..וכאלה עם ראסטות עד הרצפה וכל אלו! ממש מתחתי, שרים! רוקדים, ונמצאים ביחד! אחדות! אחדות! רואים את זה בכל פינה! וכולם פה לכבוד רבי שמעון בר יוחאי! מנהיג בעל שיעור קומה עצום, גאון אדיר שהטביע את חוטמו על המשנה, ההלכה ותורת הקבלה! ובד בבד- אהב כל יהודי בכל מאודו! אחח כמה יש לנו ללמוד מצדיק זה! זה היום! הקב"ה! אני רוצה לנצל כל שנייה! אבל לפני זה..אני לא יכולה להתעלם מהבקשה הכי גדולה שלי ושל כל יהודי ויהודיה: גאולה! מה? תראה את זה! את כל התהלוכות העצומות בכל רחבי הארץ והעולם ואלפי הילדים שזכו לה! איך הגאלה כבר לא באה בריצה??! המשכתי להתפלל ולבקש גאולה, להעמיק ביום העצום הזה. לקבל כוחות ועוצמות וטעינה להמשך השליחות והתפקיד שלי העולם! והבנתי כל כך הרבה דברים שעד לפני זה לא..תודה לך רבי שמעון! יצאנו לכיוון חזרה. ופתאום בין כל ההמון קלטתי משהו שריגש והסעיר אותי בו זמנית! מי שהייתה אצל רבי שמעון השנה גם יכולה להעיד(: – בכל מקום באיזור! היו תלויות תמונות של הרבי בכל פינה! בלוני משיח! עמדת כתיבה לרבי! דפי משיח להסברת היום המיוחד! פשוט בכל מקום. ראיתי את הרבי! וזה פשוט נתן לי תחושה שאנחנו ממלאים את התפקיד שלנו בצורה המושלמת ביותר!! וזה ריגש אותי ממש! הייתי גאה(:
עלינו חזרה לאוטובוס. מספר-333. לכיוון ירושלים. (כמובן לא לפני שעברנו שוב באוהל הכנסת אורחים ושתינו איזה 3 כוסות חלב..ולקחנו לנו כמה עוגיות לדרך. (אם נדייק- אני לקחתי. חברה שלי טענה שהם לא טעימות..טוב..) התיישבנו, הכי בסוף האוטובוס(: וכל המחשבות שרצו לי בראש הם "מי למען ה יצר את הכיסאות הלא נוחים האלו?? למה הוא בנה אותם בצורה שבמקום שאני אמורה להניח את הראש החמוד שלי! יש בלוטה ענקית!!! שקצת מקשה עלי להרגיש בנוח באוטובוס החדיש שלהם. אבל כמובן שזה לא מה שיכול להוריד לי את המצב רוח מהעוצמות האדירות שחוויתי עד לפני כמה דקות. עוצמות שמלוות אותי עד עכשיו.
מרגש אותי איך שכל הארץ כמעט מקיימת את ההוראה של הרבי ועושים 800 תהלוכות בארץ!!! וזה למרות כל ההפגנות וההתנגדויות שיש תמיד וגם עושה לי כיף לשמוע בר יוחאי וזה
להשתתף בתהלוכה הענקית של כל הכפר… לראות את האחדות.. את ההתקשרות לרעבע… את הכמות של האנשים… מעשים קטנים ויפים של אנשים גדולים… לעזור בתהלוכות של בתי חב"ד ביום… להרגיש שליחה אמיתית. כן, כנראה שעושה:) תודה על השאלה, הכניסה לי למודעות את זה…:)
רק היום בתהלוכה באמת הפנמתי… שרשבי נמצא איתנו עכשיו! אז ניצלתי תזמן לבקש, עלי, על הבגרויות… עושה משהו? נראה לי זה חיזק לי יותר את האמונה בצדיקים. כל עמ"י שמח עם הצדיק…
זה עשה לי שפשוט- גיליתי מי אני ולמה אני מסוגלת גיליתי שאני יכולה לצאת מההגבלות גילית שאני יכולה לקחת אחריות בחום מטורף וכשבאמת אין לי כח.. גיליתי שאני יכולה תוך כדי החום גם לצעוק פסוקים גיליתי שאני שמה לב לפרטים קטנים.. כמו ילד שלא קיבל טרופית או ילד שמבקש כבר פעם שלישית ? גיליתי שיש לי קבלת עול גדולה למשפיעה… ואני יוצאת מחר לתהלוכה שלישית כי היא אמרה. ולא כי יש לי כח או מוטיבציה.. זה כבר יבוא מחר;) גיליתי שאני אעשה הכללל בשביל הרבי.. לא נורמלי מה אנחלנו עושות בשביל הרבי.. שיתגלה כבר!! זה המטרה!
ולמי שהיתה בתשרי שנה שעברה נכון התהלוכה בחום והמעיינות זיעה והקושי היה ממש דומה לשמחת בית השואבה בגשם?? שתיהם מסירות נפש בשביל הרבי עם קושי של מזג אוויר
בשבילי ל"ג בעומר זה ריח של עשן בבגדים. זה הכל. כולל הכל. ריקודים, שירים של פעם בשנה, מדורה ענקית של הקהילה. ריח. נשמע לכן דבר פעוט? אצלי כל אירוע מתקשר לריח כלשהו. וכשאני מריחה אותו שוב, זה מזכיר לי מה הרגשתי בפעם הקודמת שהרחתי כזה מן ניחוח. שנים רבות היתה לי בעיה עם מאכלים מסויימים, שבגללם הייתי מנוזלת כל ימות השנה. לא יכולתי לנשום כמו שצריך דרך האף, וגם לא להריח שום דבר. מתישהו בכיתה י' הפסקתי לאכול אותם לגמרי. זה לא היה פשוט, אבל אחרי חצי שנה הרגשתי כמה זה היה שווה. די לטישיו בכל מקום. והעיקר – סוף סוף אני מריחה נורמלי! התלהבתי לגמרי. מי שלא חוותה לא תוכל להבין את ההתרגשות. קניתי מלאאא בשמים, הכי יקרים וטובים. ועד עכשיו אני מכורה לריחות מסוימים. לשמפו של ג'ונסון בייבי, למרכך בדין בייבי, לקרם ידיים של גולף, ועוד. לא אוותר עליהם בשום מחיר! יש פה מישהי נוספת שמכורה לריח מסוים? שהוא מרגיע אותה? שתפו
רגישה – את לא מבינה מה עשית לי! גם אני רגישה לריחות. נורא. ריחות חזקים מדי אני ממש לא מסוגלת איתם, כמו חמאת בוטנים, בננה, חטיפים עם התבלינים המסריחים שלהם (וזה רק במאכלים – הרשימה עוד ארוכה) אם אני אוכלת משהו אני לא יכולה לעשות אתזה במקום שיש בו ריח כלשהו כי הריח נכנס לי לאוכל ומשנה את הטעם (למשל אם אחותי החליטה להשפריץ בושם במטבח אני אברח משם מהר עם האוכל שלי לפני שאני ארגיש כאילו אני אוכלת בושם) וזה נתקע לי בעוד מלא דברים! לג בעומר בכלל – אחותי החליטה לפתוח חלון בערב (אין לי שמץ מה עבר עליה:/) קיצור כל הערב לא יכולתי לאכול שום דבר כי הריח של העשן התפשט בכל הבית. ויש לי כמובן מלא טראומות ילדות שקשורות לריחות. בקיצור רגישות מעצבנת ובנות לא תמיד מבינות.. ממש התרגשתי ששיתפת!
וואי בנות, מי שרוצה להרגיש באמת את לג בעומר, שתיסע למירון. אני כבר כמה שנים נוסעת למירון, ולא מסוגלת להפסיק! האווירה, הצפיפות, רבי שמעון, האחדות, המדורות! משהו מדהים! בכלל, משהו שהתרגשתי לראות היה שבהדלקה של הספרדים שר מוטי שטיינמץ. ספרדים אשכנזים, כולם ביחד! פשוט מדהים! אחר כך גם נסעתי לתהלוכה באיזה יישוב. זה מזה נותן הרגשה של סיפוק! ושל לג בעומר… שווה לכם לנסות גם!
פשוט קראתי הכל מההתחלה ועד הסוף בשקיקה ובסוף גיליתי רטיבות בעיניים.. ריגשתם אותי אחת אחת. יש פה משהו אדיר של חוויה אישית של כל אחת, של מסירות אמיתית. כל אחת ומה שהיא עשתה, הרגישה שהיא מוסרת נפש.. אני אישית רצתי מתהלוכה לתהלוכה, בחלקם העניניים לא ממש זרמו או ממש לא זרמו אבל אני זרמתי… עשיתי הרבה יותר ממה שצריך, התמסרתי! וזה העיקר
40 תגובות
מרגישה מלא מלא שהחג הזה עושה לי מלא שמחה ותורם לי הרבה!!!:)
דבר ראשון רואים את כל השכונה ביחד, מאוחדת;) נפגשים כולם, מדברים, עושים צחוקים וכו'….
וגם.. מגלים כשרונות;) חחח סתם, אני אוהבת להתנדב ב2 מקומות.. (בבוקר ובצהרים). זה ממלא אותי, מספק אותי , נותן לי תחושה ממש טובה וכיפית שאני יכולה לתת ולתרום מעצמי לאחרים!
ממליצה לכולם להתנדב בתהלוכות בישובים או משהו בסגנון ולהרגיש תחושת סיפוק ענקית!!!:)
הי אז התחלף פעמיים ביום..
בכל אופן כן, בהחלט מיוחד
אני לוקחת את זה בתור עת רצון לכל מיני עיניינים שרוצה שהסתדרו
אני גם נוסעת לרשב'י אז בכלל הולך להיות אששש
לא יותר מדי, האמת.
אולי קצת געגועים לסבא שלא הכרתי, שנפטר בל"ג בעומר.
לא עושה לי טוב, וגם לא רע (חוץ מריח מגעיל של עשן על הבגדים).
לא מבינה את משמעות היום בכלל, מה עושים סיפור מיום הסתלקות של צדיק? איך זה קשור אלי??
התהלוכות. מרגשות. ילדים צועדים ומשננים פסוקי תורה בגאון! יחד כללל ילדי ישראל.
מירון. עם ישראל על כל גווניו מתאחד. עזרה הדדית.
רשב"י. גילוי פנימיות התורה. חסידות.
מי כעמך ישראל?
תראו לי עוד עם אחד שאוהב כל כך את הבורא. שמאוחד באמת באהבה ללא תנאי. אין עלינו
לא עשה מדי..
וואלה לא עשה לי כלום
מרגישה שיש יום אחד בשנה שאני מעניקה לרבי
בטח עושה לי..הוא מעלה לי המון דברים:
דבר ראשון חופש:)
דבר שני אששש
דבר שלישי ביחד
דבר רביעי משפחה
דבר חמישי אוכל
דבר שישי תהלוכה
דבר שביעי חם
להמשיך??
המוןןןן שחרור מהלימודים ועשיה טובה יום שלםםםם
כאילו ממתי אני הולכת עוזרת כללל היום למשו אחד?? אז זה רק בלג בעומר;)מהבוקר עד הערב בתהלוכות:)
אין על לג בעומר
אחד ההחגים
מה חג ביום הזה???
אני אף פעם לא מבינה, למה התלמידים בחופש.
כאילו דא?
אז נפטר צדיק. וזה יום שמחה שלו.
נו???
לא הגזימו?
עושה לי לחץ כי הבגרות בתניא קרובה מתמיייד
בהצלחה לנו
ח"י באייר, יום בצבע שונה.
מן תערובת של צהוב לוהט עם שחור פחם.
תהלוכות ססגוניות, עליה למירון, ושירים שמחים בלי הגבלה.
תספורת לאח הקטן, יום חופש, אין אבלות!
מי ומה זה צדיק. אין לי מושג.
זה נעלה הרבה מעל ההבנה שלי.
מה כתוב שם בסודות שגילה רשב"י אני לא יודעת. זה סוד עדיין
אבל כן אני מקבלת איזשהו שמץ של הבנה, ש: יש דברים נעלים שאני לא מתחילה לתפוס…
ולמרות זאת הם שייכים אלי.
עם אחד בלב אחד.
תורה אחת לכולנו.
ל"ג בעומר!
"תקשיבי, חברה ביטלה לי נסיעה איתה למירון..ושילמתי על כרטיס, רוצה לבוא במקומה?"
~מה? אני אבוא איתה? מה אני אעשה שם? יש שם צפיפות מטורפת..אני בטח ימחץ, יפול לרצפה, וכולם ידרכו עלי..(כמו בסרטים, שהופכים למשהו דק בצורה של שטיח אמבטיה)..ואז ספק אם מישהו יבחין בי שם למטה..וירים אותי לחוף מבטחים..~
"תקשיבי נשמה, לא כל כך בוער לי למות היום או משהו בסיגנון..חבל עלי. בכל זאת..נראלי אני אשאר פה, במקום שבו אני יוכל לזוז ממקום למקום כאוות נפשי, ולא להיות נתונה לתזוזה של אלפי אנשים שכל שכל מה שעומד בראש מעינותיהם זה איך הם דוחפים אותי בקריאה שבעצם דוחפים אותם..אני ישאר בירושלים! יעשה מדורה! יצלה מרשמלואים! כי הרי כל הקטע בחג זה המדורות. לא?"
חברה שלי הסתכלה עלי..והיא היתה נראית לי פתאום מסכנה כזאת(:
ואז לאחר חוסר מחשבה מוחלט אמרתי "טוב, אני אבוא איתך! יהיה לנו כיף"
(אני לא מאמינה שהסכמתי!!!..כשחשבתי על זה לעומק 4 שניות לאחר מכן..)
"ישש אז יהיה לנו כיף" היא אמרה!
…
עלינו לאוטובוס, וכל מה שעמד לי בראש זה שאני צריכה לנצל כל שנייה של ישיבה כי אחר כך אני הולכת להימחץ במלוא מובן המילה..
האוטובוס התחיל לנסוע והנה מספר דברים שהבנתי במהלך הנסיעה:
-4 וחצי שעות נסיעה.
-אני חייבת להוריד משקפיים, עגילים, וכל דבר שאמור ליפות אותי, או כעזר לראייה מאוד בסיסית, כי חבל מאוד שהוא יפול וימחץ..
-הילדה מאחורי לא הולכת להפסיק לבעוט לי בכסא בזמן הקרוב..
-אני חייבת לשמור על סבלנות כלפיה..היא בסך הכול משועממת..
-ועוד המון תובנות שאין לי ספק שאני ממציאה כרגע(:
~~~~~~~~~~~
רגע, רגע, רגע, רגע, שרה שמחה!!! הלו?! הכול בסדר איתך? מרשמלואים? מדורות? זה עושה את לג בעומר?? את יודעת מה זה בכלל לג בעומר? יצא לך לטרוח וללמוד קצת על היום העצום הזה?? או שהמוח שלך עסוק באיך את מכניסה עוד מרשמלואים לבטן? נראלי קצת התבלבלת..את נוסעת כרגע לרבי שמעון! לצדיק עצום! גאון עולם! בזמן של עת רצון לבקש הכי חזק גאולה!!! תתאפסי על עצמך!!
הכול יהיה בסדר! כולה כמה אנשים..מה את עושה סיפור. (הקטע עם הכמה אנשים היה נראלי רק כדי לשכנע את עצמי שלא יהיו המון אנשים מכל היבשות בערך..)
יהיה בסדר! קדימה! לג בעומר!! תתחילי ללמוד על זה עכשיו בנסיעה!
~~~~~~~~~~~
שרה שמחה במבט חיובי יותר(:
ישששש!! אני נוסעת לרבי שמעון!! איזו זכות עצומה! הזמנה מיוחדת לרשבי!
"תגידי נשמלה? איך קוראים לך? אהה הדסה? איזה שם יפה! אני ממש אוהבת אותו! איפה את גרה? בגילה? מגניב! אני שם הרבה..אכפת לך לנסות פחות לבעוט לי בכיסא? זה פשוט לא כל כך נעים לי..בכל זאת.. תודה! משעמם לך? גם לי. אז מה נעשה? רוצה שנדבר? נעביר את הזמן? יופי! יאללה בואי נעשה לך מקום לידי!"
הגענו לרבי שמעון.
הילדה הקטנה שהפכה לחברה שלי במהלך הנסיעה נעלמה בין ההמון. ואני מחזיקה לחברה שלי את היד כשירדנו מהאוטובוס. חסר לי שהיא תעלם לי..פחות בא לי לחפש ילדה אבודה בין 847,502,751,970,170 אנשים..
"נראלי כדאי שנעלה למעלה! הכי למעלה!
אז עלינו ועלינו, ולא היה כזה נורא כמו שחשבתי..בדרך ללמעלה היה מענין! נפגשנו עם כל מני אנשים! כתבנו לרבי בביתן מיוחד! אכלנו יותר מדי עוגיות שחילקו שם מטעם ההכנסת אורחים(: נתנו פה ושם צדקה! ולאט לאט מצאנו את עצמנו עומדות על הר מלמעלה.
~אלפי חסידים קופצים בקצב אחיד, לצלילי שירי ל"ג בעומר.
הרגשה פנימית מרוממת בצורה לא רגילה.
הרגשה של אחדות אמיתית!.~
עת רצון! לבקש גאולה! לבקש באמת! לראות את האחדות העצומה הזאת בעמ"י!
הקב"ה!! אני עומדת לפניך. על הר גבוה. ומולי אלפי אנשים, כל אחד בדעה שונה, חשיבה שונה, רצונות שונים, דרך חיים שונה. אך הלבבות מחוברים!
ברסלבים, חבדניקים, חסידי סאטמר, גור, דתיים לאומיים, לא שומרי תורה ומצוות, מתנחלים, ילדים, חוצניקים, תיירים, כאלה אם פאות..וכאלה עם ראסטות עד הרצפה
וכל אלו! ממש מתחתי, שרים! רוקדים, ונמצאים ביחד!
אחדות! אחדות! רואים את זה בכל פינה!
וכולם פה לכבוד רבי שמעון בר יוחאי! מנהיג בעל שיעור קומה עצום, גאון אדיר שהטביע את חוטמו על המשנה, ההלכה ותורת הקבלה! ובד בבד- אהב כל יהודי בכל מאודו!
אחח כמה יש לנו ללמוד מצדיק זה! זה היום! הקב"ה! אני רוצה לנצל כל שנייה!
אבל לפני זה..אני לא יכולה להתעלם מהבקשה הכי גדולה שלי ושל כל יהודי ויהודיה: גאולה! מה? תראה את זה! את כל התהלוכות העצומות בכל רחבי הארץ והעולם ואלפי הילדים שזכו לה! איך הגאלה כבר לא באה בריצה??!
המשכתי להתפלל ולבקש גאולה, להעמיק ביום העצום הזה. לקבל כוחות ועוצמות וטעינה להמשך השליחות והתפקיד שלי העולם! והבנתי כל כך הרבה דברים שעד לפני זה לא..תודה לך רבי שמעון!
יצאנו לכיוון חזרה. ופתאום בין כל ההמון קלטתי משהו שריגש והסעיר אותי בו זמנית! מי שהייתה אצל רבי שמעון השנה גם יכולה להעיד(: –
בכל מקום באיזור! היו תלויות תמונות של הרבי בכל פינה! בלוני משיח! עמדת כתיבה לרבי! דפי משיח להסברת היום המיוחד! פשוט בכל מקום. ראיתי את הרבי! וזה פשוט נתן לי תחושה שאנחנו ממלאים את התפקיד שלנו בצורה המושלמת ביותר!! וזה ריגש אותי ממש! הייתי גאה(:
עלינו חזרה לאוטובוס. מספר-333. לכיוון ירושלים.
(כמובן לא לפני שעברנו שוב באוהל הכנסת אורחים ושתינו איזה 3 כוסות חלב..ולקחנו לנו כמה עוגיות לדרך. (אם נדייק- אני לקחתי. חברה שלי טענה שהם לא טעימות..טוב..)
התיישבנו, הכי בסוף האוטובוס(:
וכל המחשבות שרצו לי בראש הם "מי למען ה יצר את הכיסאות הלא נוחים האלו?? למה הוא בנה אותם בצורה שבמקום שאני אמורה להניח את הראש החמוד שלי! יש בלוטה ענקית!!! שקצת מקשה עלי להרגיש בנוח באוטובוס החדיש שלהם.
אבל כמובן שזה לא מה שיכול להוריד לי את המצב רוח מהעוצמות האדירות שחוויתי עד לפני כמה דקות. עוצמות שמלוות אותי עד עכשיו.
מרגש אותי איך שכל הארץ כמעט מקיימת את ההוראה של הרבי ועושים 800 תהלוכות בארץ!!! וזה למרות כל ההפגנות וההתנגדויות שיש תמיד
וגם עושה לי כיף לשמוע בר יוחאי וזה
להשתתף בתהלוכה הענקית של כל הכפר…
לראות את האחדות..
את ההתקשרות לרעבע…
את הכמות של האנשים…
מעשים קטנים ויפים של אנשים גדולים…
לעזור בתהלוכות של בתי חב"ד ביום…
להרגיש שליחה אמיתית.
כן, כנראה שעושה:)
תודה על השאלה, הכניסה לי למודעות את זה…:)
וווואי!
לי זה היה השנה הראשונה שאני מדריכה בתהלוכה וזה היה וואו!
הרגשת סיפוק לא נורמאלית!
ניראה לי שהרבי גאה בי!!
זה חג שמח, כל ההילולא והריקודים והתפילות והמדורות (אני מודעת לכך שלא תקין לכתוב כך). קיצר עשה לי טוב, להיות בתהלוכה ורבי שמעון וזה
פרפר
רק היום בתהלוכה באמת הפנמתי… שרשבי נמצא איתנו עכשיו!
אז ניצלתי תזמן לבקש, עלי, על הבגרויות…
עושה משהו? נראה לי זה חיזק לי יותר את האמונה בצדיקים. כל עמ"י שמח עם הצדיק…
זה עשה לי שפשוט- גיליתי מי אני ולמה אני מסוגלת
גיליתי שאני יכולה לצאת מההגבלות
גילית שאני יכולה לקחת אחריות בחום מטורף וכשבאמת אין לי כח..
גיליתי שאני יכולה תוך כדי החום גם לצעוק פסוקים
גיליתי שאני שמה לב לפרטים קטנים.. כמו ילד שלא קיבל טרופית או ילד שמבקש כבר פעם שלישית ?
גיליתי שיש לי קבלת עול גדולה למשפיעה… ואני יוצאת מחר לתהלוכה שלישית כי היא אמרה. ולא כי יש לי כח או מוטיבציה.. זה כבר יבוא מחר;)
גיליתי שאני אעשה הכללל בשביל הרבי.. לא נורמלי מה אנחלנו עושות בשביל הרבי..
שיתגלה כבר!! זה המטרה!
ולמי שהיתה בתשרי שנה שעברה
נכון התהלוכה בחום והמעיינות זיעה והקושי
היה ממש דומה לשמחת בית השואבה בגשם??
שתיהם מסירות נפש בשביל הרבי עם קושי של מזג אוויר
בשבילי ל"ג בעומר זה ריח של עשן בבגדים. זה הכל. כולל הכל. ריקודים, שירים של פעם בשנה, מדורה ענקית של הקהילה.
ריח. נשמע לכן דבר פעוט?
אצלי כל אירוע מתקשר לריח כלשהו. וכשאני מריחה אותו שוב, זה מזכיר לי מה הרגשתי בפעם הקודמת שהרחתי כזה מן ניחוח.
שנים רבות היתה לי בעיה עם מאכלים מסויימים, שבגללם הייתי מנוזלת כל ימות השנה. לא יכולתי לנשום כמו שצריך דרך האף, וגם לא להריח שום דבר.
מתישהו בכיתה י' הפסקתי לאכול אותם לגמרי. זה לא היה פשוט, אבל אחרי חצי שנה הרגשתי כמה זה היה שווה.
די לטישיו בכל מקום. והעיקר – סוף סוף אני מריחה נורמלי!
התלהבתי לגמרי. מי שלא חוותה לא תוכל להבין את ההתרגשות. קניתי מלאאא בשמים, הכי יקרים וטובים.
ועד עכשיו אני מכורה לריחות מסוימים.
לשמפו של ג'ונסון בייבי, למרכך בדין בייבי, לקרם ידיים של גולף, ועוד.
לא אוותר עליהם בשום מחיר!
יש פה מישהי נוספת שמכורה לריח מסוים? שהוא מרגיע אותה?
שתפו
לג בעומר מזכיר לי קצת את תשרי.
החג הזע היה הכי גרועע אבררר לצערי, גם בגלל הלימודים, הרגיש לי הכי תקוע בעולםםם ואני מבואסת רצח
שרה שמחה, יאלופה אחת.
נהניתי ממש לקרוא את תגובתך החמודה.
השקעת!
פוסט אמיתי!
ויש לך מבט בוגר וחכם על החיים
אחת שהרבי בחר –
וואו זה מהזה נכון ההשוואה לתשרי!!
אתן נשמות מיוחדות!!
מה זה שכולכן מתנדבות בתהלוכות?
זה נראה לכן מובן מאליו?
לי לא.
כל הכבוד!
לומדת מכן.
רגישה – את לא מבינה מה עשית לי!
גם אני רגישה לריחות. נורא.
ריחות חזקים מדי אני ממש לא מסוגלת איתם, כמו חמאת בוטנים, בננה, חטיפים עם התבלינים המסריחים שלהם (וזה רק במאכלים – הרשימה עוד ארוכה)
אם אני אוכלת משהו אני לא יכולה לעשות אתזה במקום שיש בו ריח כלשהו כי הריח נכנס לי לאוכל ומשנה את הטעם (למשל אם אחותי החליטה להשפריץ בושם במטבח אני אברח משם מהר עם האוכל שלי לפני שאני ארגיש כאילו אני אוכלת בושם)
וזה נתקע לי בעוד מלא דברים!
לג בעומר בכלל – אחותי החליטה לפתוח חלון בערב (אין לי שמץ מה עבר עליה:/) קיצור כל הערב לא יכולתי לאכול שום דבר כי הריח של העשן התפשט בכל הבית.
ויש לי כמובן מלא טראומות ילדות שקשורות לריחות.
בקיצור רגישות מעצבנת ובנות לא תמיד מבינות..
ממש התרגשתי ששיתפת!
צרת רבים חצי נחמה?❤️??
יאא שרה שמחה שתהי בריאההה איך יש לך כוח כל פעם לכתוב כזה אורךךך בכל זאת בינתיים אנחנו נהנות מזה ?
בנתיים חחחח
תעשו טובה ותגידו לי אם הדברים שלי ארוכים מדי.. אני ישמח(:
לא לא לא ארוך בכלל.
אני משוגעת על מהשאת כותבת
לאלא
אומרים לך כי מרחמים על הזמן שלך
אבל ממש אהבתי את התגובה שלך!!
וואי בנות, מי שרוצה להרגיש באמת את לג בעומר, שתיסע למירון.
אני כבר כמה שנים נוסעת למירון, ולא מסוגלת להפסיק! האווירה, הצפיפות, רבי שמעון, האחדות, המדורות!
משהו מדהים!
בכלל, משהו שהתרגשתי לראות היה שבהדלקה של הספרדים שר מוטי שטיינמץ. ספרדים אשכנזים, כולם ביחד! פשוט מדהים!
אחר כך גם נסעתי לתהלוכה באיזה יישוב. זה מזה נותן הרגשה של סיפוק! ושל לג בעומר…
שווה לכם לנסות גם!
כל אחת והלג בעומר שלה
אני בתהלוכות כל היממה בערך..
לא יצא לי לנסוע למירון לראות את כל הצפיפות והמדורה…
אחותי התעלפה 3 פעמיים במירון
אני פוחדת ללכת..
שרה שמחה אין עלייך בעולםםם
ואחת שהרבי בחר אני מסכימה איתך לגמריי חבד זה באש ובמים הגעתי למסקנה הזאת מזמן ועכשיו זה התעצם
אין אתם כולכם כאן חסידות של הרבי!!!
שרה שמחההה חחחח הגזמתת
וואיי אבל מהמם!!
ארוך אבל אנלא מוותרת על התגובות שלך;)
פשוט קראתי הכל מההתחלה ועד הסוף בשקיקה ובסוף גיליתי רטיבות בעיניים.. ריגשתם אותי אחת אחת. יש פה משהו אדיר של חוויה אישית של כל אחת, של מסירות אמיתית. כל אחת ומה שהיא עשתה, הרגישה שהיא מוסרת נפש.. אני אישית רצתי מתהלוכה לתהלוכה, בחלקם העניניים לא ממש זרמו או ממש לא זרמו אבל אני זרמתי… עשיתי הרבה יותר ממה שצריך, התמסרתי! וזה העיקר
כמו תמיד כייף לקרוא אותך;)
עשית לי חשק להיות לפחות פעם אחת במרון בלג בעומר. נשמע עוצמתי