עד כמה הכתיבה-פריקה, משפיעה על הנפש והרגשות שלכן?
לדעתך, יכול להיות שאם אכתוב על הרגשה מסויימת אני גם ארגיש אותה בעקבות הכתיבה עליה?
(לדוגמא: אם אכתוב על עצבות סיכוי טוב שארגיש עצבות בעקבות הכתיבה?)
ואולי, אם ככה עדיף לא לכתוב?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
37 תגובות
כשנכנס קוץ, ואת/הם מנסים להוציא לך אותו. אז בזמן שהם מוציאים, הם נוגעים בקוץ, וזה כואבבבבב נוראאאא.
ואם את מוותרת על הכאב הזה, כאב אחר מהקוץ יישאר…
מה עדיף?
כאב חזקקקק אבל רגעי (במוהן החיים זה יכול טפילו כמה שנים…(
או כאב שיישאר בפנים, ואולי לתמיד?
את חכמה.
וואיייי את באמת חכמה!
@יוזבד, @גל קוצף
חחחח תודה, אנמקווה…
אבל עברתי הרבה, עברתי הרבה רגשות, ו…ברוהכשם, הכאב והרגשות לימדו אותי?
אמאלהה מלח חיים שלי את??
אח"כ תאמרי שאת יודעת שאת טיפשה…
שטויות במיץ בטטה
????
אני לא כזווו חכמהה.
לפחות לא בשכלל,
אולי חכמת חיים ורגש…
?
???
אני חושבת שאנחנו לא יכולים להתחמק מהרגשות שלנו, בסוף זה יצוף. ופריקה זה דבר כל כך חשוב.
אני רק לאחרונה התחלתי לעשות את זה בכתיבה ואץ לא תאמיני מה יצא מזה. תוך כדי בכיתי את נישמתי אבל זה גרם לי להבין כל כך הרבה דברים חשובים!
ובנוסף, יש לי כלל תמיד לסיים בטוב, בתקווה.
לדוגמה, אם אני כותבת שיר, הבית האחרון יהיה אופטימי גם אם אני ממש לא מרגישה את זה. זה חשוב עבור הנפש שלי. ממליצה לאמץ.
בהצלחה
אני חושבת שזה נורא נורא תלוי גם בך.
כמה רגישה את.
פשוט תנסי ואם תראי שזה מכניס אותך לעצבות שלא טובה לך, תפסיקי.
אני חושבת שזה מכניס למצב נפש מסוים.. יש לך יותר סיכוי להכנס לרגש הזה במהירות. ולמה לכתוב משהו שאת לא מרגישה?
דיוק מעולה שטערני. אני מסתייגת קצת ממה שכתבתי. אנחנו צריכות להזהר במה אנחנו כותבות. אנא לא להגזים למען עצמנו??
יאפ..
אני לא השואלת אבל אני אישית עושה את זה הרבה.
נניח כשאני צריכה חיבוק ממישהו, עצם התיאור של החיבוק בכתיבה, מורגש ונעים. ומחבק כל כך.
אבל צריך באמת לא להגזים את הכאב של עצמינו.. לא לכתוב את מה שלא קיים.
לצד החיובי זה מעולה, בטח.
כן אבל זה כשאת מרגישה שאת צריכה.. וזה באמת כלי מאוד תורם וטוב הכתיבה, אבל שאת לא צריכה משהו וסתם כותבת זה מכניס אותך למוד כזה.
נגיד רציתי לכתוב משהו שעלה לי כזה בראש לכתוב הרבה זמן, אז שכבתי היום במיטה וכתבתי אותו, ופתאום אני מבינה שזה לא מה שאני מרגישה כרגע, כרגע קמתי ואני בטוב והכל סבבה, אז למה לכתוב סתם על משהו שהוא לא מאוד שמח? זה סתפ מכניס אותי לזה ונותן לי יותר אפשרות להכנס עכשיו למוד לא שמח.. אז חבל.
מסכימה איתך.
כשאני חושבת על זה, מלחיץ קצת להיות סופרת. הן בעצם מרגישות ו'חוות' נפשית את כל הטלטלות שעוברות על הגיבורים שלהם.
יש משהו בזה שאם חווית את זה ב"כאילו" יהיה לך יותר קל/ זה לא יבוא לך בכלל כשתחווי את זה או משהו דומה
אז אולי לא מלכתחילה אבל בדיעבד הם מרוויחות מזה
וואי כלכךך.
מסכימה איתך.
היא לא התכוונה לרגשות שהיא מרגישה, וקרו לה, והיא רוצה לפרוק?
למה שתמציא רגשות??
שלום לך צנצנת יקרה??
????
למה ישלי הרגשה שאת מכירה אותי??? חחחח. או שסתם צחקת??? חחחחחחח
בגדול זה תלוי ברמת הרגישות שלך.
כתיבה, וגם קריאה (זה עובד ל2 כיוונים) משפיעה על הנפש, ואם את קוראת/ כותבת דברים עצובים סיכוי טוב שתהיי עצובה בעקבות זה, שוב- תלוי עד כמה את רגישה.
אבל אם את כבר עצובה (חפרתי על הדוגמא), כתיבה ופריקה של זה לא תעשה אותך יותר עצובה, ברוב המקרים. זה פשוט משחרר, מוציא ממך את הרגש המרוכז ומעבד אותו קצת.. וזה גורם לך להיות קצת פחות עצובה. (מתוסכלת/ כואבת/ מאוכזבת/ וואטאבר)
היתה תקופה שפרקתי המוןןןןן , עבר עלי משהו והיומן שהיה לי זה היה המקום היחיד שיכלתי להרגיש ולהגיד ולבטא כל מה שאני רוצה.
לפעמים זה עזר ולפעמים לא….
בכל אופן אם אני יודעת שאם אני אכנס לזה יותר מידי ואז אני לא אדע לצאת מהרגש הזה אז אני מעדיפה לא לפרוק…
יש סיכוי, אבל לא בהכרח!
ואני ממליצה לך כן לכתוב.
??
נכון ולא נכון.
הכתיבה יכולה להעביר את הרגשות שלך ופורקת ומשחררת.
אם תכתבי על משהו עצוב את תרגישי אותו אולי אבל לא בהכרח שתרגישי אותו ותכנסי לעצבות (כמו בדוג' שלך), את השולטת בכל מה שאת כותבת. מנסיון אני יכולה לומר לך שכתבתי גם דברים עצובים וכדי לכתוב אותם יותר אמיתיים הכנסתי את עצמי להרגשה כזאת כביכול ואז זה זרם לי. אבל מכיוון שזה לא בא ממני ממש אלא אני הכנסתי את עצמי אליו (נראה לי שלא הסברתי את עצמי נכון) ההבדל הוא בתת מודע, במודע- השכל והלב.
כדי לכתוב משהו עצוב את כתובת מהשכל המודע ויכולה להכניס גם ללב אבל הרגש לא יהיה באמת אמיתי ויבוא סתם כי הוא בכולך אלא רק בחלק אליו הכנסת.
טוב חפרתי ולא יודעת אם תבינה אותי…
הי, מי את, שואלת השאלה, ואיך יש לך את אותה דעה כמו שלי?
וואאו. אז יש לי תאוריה בנושא.
בקצרה? כן, ברור שזה משפיע. מאד אפילו.
אם לכתוב? לא יודעת מה לומר לך. גם אני מתלבטת בזה.
בינתיים אני חושבת שעדיף כן לכתוב. התועלת מכסה על הנזק.
אם את מכירה אותי, דברי איתי מתישהו, אולי אסביר לך יותר באריכות.
משפיעה מאוד, היא הנפש והרגשות עצמם…
אני פשוט מחליפה את סימני השאלה בנקודות או סימני קריאה.
לכן בצעד אמיץ הפסקתי לכתוב שירים…
זה מכניס יותר לתוך התחושות ומוסיף ממדים עצובים או אירוניים לרגעים שקטים.
לפעמים הכתיבה קצת מנפחת תחושות…
גם אני חשבתי שזה רק לטובה אבל אח"כ הבנתי (לא לבד 😉 ) …
כשאני כותבת, אני מעבדת את הרגשות שלי. זאת אומרת, אם עכשיו אני עצובה נוראא ואני כותבת לעצמי ופורקת את ההרגשה העצובה הזו לדף, מהרגשה מעורפלת זה הופך למילים ברורות ומשו קיים. אני בנאדם רגיש ברמותת ואני יכולה להעיד על עצמי שכשאני פורקת זה עושה לי הרבה יותר טוב ממקודם. כמו שיוזבד אמרה( ודרך אגב, יוזבד את חכמהה!!) זה כואב ברגעים של הכתיבה אבל אחכ זה עובר ואת תרגישי הרבה יותר משוחררת ושמחה.. אז לדעתי תכתבי. במקרה שאת רואה שהכתיבה לא עוזרת לך או להפך- אז פשוט תפסיקי
יוזבד את בטוח חכמה, אבל התכוונתי כאן למלח פצוע.. סורי התבלבלתי בשמות
?♀️?♀️
אצלי זה בא הפוך
אני לא כותבת ואז מרגישה.
אני מרגישה ואז כותבת.
זה משחרר אותי. אולי גורם לי טיפה להיכנס לשם אבל זה מוציא..
מה את רוצה לכתוב? זה לא ברור
לפרוק? זה אמור לשחרר אם זה לא משחרר אותך אז מה הענין לכתוב? זה רק מקשה עליך
עלי זה מקל אחרי שאני כותבת אני מרגישה שיחרור פנימי והרבה יותר טוב
אם את מדברת על כתיבה אז כשאת מרגישה את הדמויות והרגשות שלהם זה הרבה יותר מוצלח אם את מתחברת חזק את תרגישי את התחושות של הגיבור
אם לכתוב או לא לכתוב זה לפי הרגש האישי שלך
מקווה שיצאתי מובנת..
ברור!
אחרי שאני כותבת אני יכולה להיות סחוטה רגשית.
וזה קרה לי לא פעם ולא פעמיים…
דווקא בגלל זה אני כותבת. אבל לפעמים זה באמת יותר מדי.
וואי
שאלה יפה
לאמשנה על איזה נושא שאני יכתוב
שאני פורקת
משתפת
גם דברים עצובים
תמיד תהיה לי הקלה אחרי זה
וזה שווה את זה
כתיבה זה מאוד מאוד משפיע על הכל. אם תכתבי על אושר תהיי שמחה יותר. אם תכתבי על עצב תהיי עצובה יותר.
גם אם את כותבת סיפור על מישו אחר, יהיה לך קשה לכתוב אם את שמחה על מישהו עצוב.
זה קרה לי.
אבל בגלל שהייתי חייבת לכתוב אחרי שכתבתי על מישהו עצוב, ירד לי כל המצב רוח.
לי אישית, לא ממש עוזר?
ניסיתי כמה פעמים ואני פשוט לא יודעת איך להתחיל ואיך לגמור.
מסתבכת סביב עצמי. אז לפעמים אני מעדיפה פשוט לחשוב. כן, לחשוב.
בלי להוציא לדף, לעולם. להפריח את זה לשמים.
פשוט לחשוב על זה. קורה לו הרבה שאנחנו לא רוצות לחשוב על דברים,
תכלס… בשביל מה? לפעמים הם באמת סתם מזיקים…
אבל זה ממש תלוי בך. תנסי, ותראי איך זה משפיע עליך.
גם הכתיבה. וגם המחשבה.
בהצלחה;)
הכתיבה משפיעה עלי מאוד.
הוא עוזרת לי להרגיש את הרגש עד הסוף ואז להצליח לעבור הלאה.
היא הםריקה המושלמת חי ובעיניי.
לגבי הרגש אני לא יודעת, לא קרה לי..
אבל מניחה שאם תכתבי על רגש ותיכנסי לכתיבה, אז כן.