לא יודעת מה לעשות.
יש לי בעיה כלשהי בקרסול,
ועד שיחליטו איך לטפל אסור לי לאמץ את רגל שמאל שלי.
המליצו ללכת עם קביים כדי לא להחמיר את המצב,
אבל קשה לי מהחברה…..מה גם שאני תיכף בגיל שידוכים…
מה לעשות?
זה ברור שקביים יקלו על הכאב, אבל מה עם הסביבה??
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
13 תגובות
מה עם הסביבה?
אם את חושבת שזה יעשה לך טוב, מה זה משנה הסביבה?
מאחלת לך מלא הצלחות. ורפואה שלמה.
תעשי מה שטוב לך מבחינה בריאותית, אל תזלזלי בבריאות שלך בגלל מה שאחרים יחשבו עליך..
ואם את חושבת על שידוכים אז תדעי שאת צריכה להיות עם רגל נורמלית ומתפקדת…
קיצקוץץץץ תלכי עם קביים זה לא בושה
(אל תדאגי, התחתנו איתך גם אם תיהי שבוע עם קביים)
אם אמורים לטפל בזה, לא אמורה להיות שום בעיה בשידוכים ובכלום. חברה זה עניין של הרגל. ברור שיסתכלו, שישאלו ואת תצטרכי לספק תשובות, אבל לא קרה כלום, אנחנו חיים בין אנשים!
סתם בכללי אני בעד כמה שפחות להיות תלויים בתגובות הסביבה! זה נוח לך? זה עושה לך טוב? אז תעשי את זה!
מה איתך?
את מוכנה לסבול כאב בשביל הסביבה?!
נשמע לי מזעזע
אויש…. לא נעים?
רפואה שלמה?❤
שידוכים נקבעים משמיים וחברויות זה משהו שתמיד ישתנה אבל על הרגל שלך את צריכה לשמור. יש על זה אפילו מצווה בתורה (ונשמרתם לנפשותיכם).
אני לא יגיד לך לא להתפעל מהסביבה וכו' כי גם אני לא חזקה בקטע הזה…
בהצלחה!
נ.ב
תמסרי לקרסול שלך רפואה שלימה כי הוא יהיה מסכן אם לא יבריא??
וואי בהצלחה אחותי!
שהשם ישלח לך רפואה שלימה בקרוב!!.
ב"ה לא היה לי ניסיון בתחום הזה, אבל מה שאני חושבת זה שכדאי לך ללכת בכל זאת עם קביים, הבריאות יותר חשובה מ'מה תגיד הסביבה'…
יכול להיות שיהיה לך יותר קל אם תסבירי (לפחות לחלק מהבנות) את הסיבה לקביים ושזה משהו שיעבור בעז"ה אם לא תאמצי את הרגל.
אל תהרסי לעצמך, זה ידוע שבמצבים כאלה אם את לא משתמשת בקביים זה עלול להחמיר את המצב!
ומה יקרה אם יראו אותך עם קביים? לא חושבת שזה עד כדי כך משמעותי…
אל תגרמי לעצמך לסבול, פליז נו באמת. הסביבה תתמודד, ומקסימום תגידי לשדכנית בדיוק למה הלכת עם קביים.
רפואה שלימה ?
שומעת?!
מה?
שימי פס!
שימי פס, את לא אמורה לסבול בגלל החברה ומה יגידו ומה יחשבו וכו וכו..
רפואה שלימה שתהיה לך!
היי, אני לאחרונה סבלתי מבעיה בקרסול
שהתחילה בברך, העניינים רק הלכו והסתבכו…
אני אגיד לך תאמת באיזשהו שלב בלי לרצות
הייתי מוכרחה ללכת עם קביים.
והסביבה זה היה המוקש, עם הכאבים נתמודד,
גם עם הקושי והסבל הכרוך; בדיקות, טיפולים
וכו' אבל הסביבה…. אנשים מדברים, לא מתכוונים אך בכל זאת זה כואב לנו…
אבל הבנתי. הבנתי שאם אני רוצה להמשיך לחיות כמו עד עכשיו אני אצא לרחוב עם קביים,
כן הלכתי לסמינר ככה, עליתי לאוטובוסים.
זה עניין של תפיסה והסתכלות אם תבחרי שהקביים לא יפגמו בשגרה שלך, היא תהיה שגרה בריאה למרות שהקרסול שלך 'חולה'
ולמרות שאז נעזרת בהם. זה נורמלי כי אנחנו אנשים ומהטבע שלנו קשה לנו להרגיש תלויים ונעזרים, אבל אם זה רצון השם זה הכי טוב בשבילי כרגע! אני מקבלת באהבה את המצב וכן מקבלת באהבה גם את עצמי במצב הזה עם כל מה שזה כולל…
שימי פס!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!